לא לפני גיל חמש ולא בבת אחת: כך תלמדו את הילדים לשחות - ילדים - הארץ

לא לפני גיל חמש ולא בבת אחת: כך תלמדו את הילדים לשחות

איך מתחילים, באיזה גיל והאם לקפוץ ישר למים? מומחית ללימודי שחיה לילדים עם כל הטיפים

גלי פיאלקוב, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גלי פיאלקוב, עכבר העיר אונליין

במדינה לוהטת כמו ישראל, כל בילוי קייצי שקשור למים – בים, בבריכת פלסטיק צנועה בבית או בבריכה ציבורית – מבטיח בילוי נעים וצונן. אבל אצל ילדים רבים (וגם לא מעט מבוגרים) ההנאה אינה מושלמת, בגלל שהם פוחדים ממים או כי הם לא יודעים לשחות.

» האירועים שיעשו לכם את הקיץ» 10 בריכות מנצחות לעונה החמה» בריכות השחיה הכי טובות בתל אביב» פעילויות לילדים בחופש הגדול - לכל האירועים

אז מתי מתחילים?

הדרך לילד שחש נינוח במים ושוחה בחופשיות – מספרת אילנה לם, מנהלת מרכז ללימודי שחייה ושחרור מחרדות מים, ומי ששוחה במיומנות בתחום הזה למעלה מעשרים שנה – מתחילה כבר באמבטיות הראשונות בגיל אפס. עבור התינוק, שעדיין זוכר איך צף ברחם, מים הם סביבה טבעית, אבל במקרים רבים החששות ההוריים (הטבעיים גם הם) עלולים לחלחל אל הבייבי ולזרוע בו פחד ממים. הפיתרון פשוט: לדאוג למים בטמפרטורה נעימה וזרימה מלטפת, לשדר רוגע וביטחון – ולעטוף את החוויה בדיבורים רכים, מוזיקה משמחת וצעצועים (בגיל מבוגר יותר אפשר גם לשלב משקפת צלילה).

כשהתינוק גדל והולכים איתו לבריכה חשוב להיכנס איתו למים בהדרגה: בהתחלה לשבת איתו על המדרגות (של בריכת הפעוטות! כניסה בשלב זה למים העמוקים מוקדמת מדי ותטיל על התינוק מורא). רצוי גם להשתמש במצופי ידיים (ולא בגלגל-ים, שלעיתים מוביל להתהפכות, בליעת מים ולחוויה שלילית).

להיכנס למים בהדרגה (צילומים: ליאור לם ופרדי נפתלי)

אחרי שהילד מתרגל לבריכה, ובגיל מבוגר מעט יותר, הגיע הזמן לסייע לו להכניס פנים למים. אילנה לם ממליצה להורים על תרגיל אפקטיבי במיוחד: בשלב ראשון מוציאים בועות בתוך המים (על-ידי סגירת הפה והצמדת השפתיים זו לזו). לאחר מכן, מוציאים את הראש מהמים וממש בשנייה הראשונה נושפים מהפה (במעין יריקה) ורק אז פותחים את כל הפה ושואפים אוויר. חזרה על תרגיל זה 10 פעמים ברציפות תקדם מאוד את ילדכם.

כדי לדרבן את הילד לפקוח עיניים במים, ממליצה לם להגיד לילד שלמשקפת חם והיא רוצה טבילה, לבקש ממנו לדלות מהבריכה צעצועים, או להמציא משחק יצירתי שבמסגרתו הראש נכנס לבריכה. כמובן שגם פרגון (נלהב ובקול רם) יתרום לחיזוק הביטחון העצמי של ילדכם.

מוטב לא להתחיל לימוד שחייה כפעילות גופנית מובנית, מסבירה לם על-סמך ניסיונה העשיר, לפני גיל ארבע. רוב הילדים בשלים ללימודי שחייה – מבחינת המוטוריקה, הקואורדינציה והמנטאליות – בסביבות גיל חמש.

בגיל צעיר יותר ניתן להגיע עם הפעוט לחוגי "הסתגלות למים", שבהם הדגש מושם על שעשועים ומשחקים, שיוצרים אצל הפעוט תחושת ביטחון והנאה מהשהות במים – שבבוא העת יסייעו לו ללמוד לשחות. כמובן שאפשר גם פשוט לבלות כמה שיותר עם הילדים בסביבת מים: הם יפתחו את התחושות הרצויות, ואתם תיהנו.

לא לקפוץ ישר למים

לימוד השחייה עצמו מחייב בשלות אצל הילדים במספר פרמטרים, וחשוב מאוד שההורים ייבחנו את כולם בכנות ולא ישליכו את הילד למים מוקדם מדי, תרתי-משמע. ראשית, על הילד להיות מסוגל להיפרד בקלות מהוריו. שנית, הוא צריך לקבל מרות ולהפגין כושר ריכוז למשך שיעור שלם. כמובן שבנוסף נדרשים לשם לימוד השחייה כישורים מוטוריים וקואורדינטיביים. כמו כן רצוי להביא את הילד לבריכה לפחות פעם אחת רק כדי לצפות בשיעור שחייה, ועוד פעם אחת לשיעור התנסות, שבסופו יוכל להחליט אם הדבר מתאים לו – כל אלה יבטיחו מניעת תסכולים מיותרים וחרדה משחייה, שאחר-כך יהיה קשה להתגבר עליהם.

לם ממליצה על לימוד שחייה לקראת המעבר לכיתה א', גם כי בגיל זה היכולות הגופניות וכישורי הלמידה של הילד כבר בשלים, ובעיקר בגלל שהתמודדות מוצלחת עם אתגר פיזי ומנטלי כלימודי שחייה היא הכנה נהדרת לאתגר של המעבר מהגן לבית הספר.

לדעת להיפרד בקלות מההורים (צילומים: ליאור לם ופרדי נפתלי)

כמובן שניתן ללמוד שחייה גם בגילאים מבוגרים יותר, אבל מגיל תשע ומעלה – מספרת לם – ישנם לא מעט מקרים שבהם הילדים חשים מבוכה מכך שעדיין אינם יודעים לשחות. המקרים היותר סבוכים הם אלה שבהם חש הילד חרדה ממים (הידרופוביה) – שיכולה לנבוע מחוויה של כמעט-טביעה, מדימוי עצמי וחברתי נמוך שבצידו חוסר ביטחון כללי (שלדוגמה נוצר בגלל הורה או קרוב משפחה אחר ש"זרק" את הילד למים הקרים בגיל צעיר מדי וגרם לו לבלוע מים ולהשתנק), בשל פחד לא רציונלי מחנק, או כתוצר של הורות אשר לוקה בדאגנות-יתר.

להידרופוביה, שבניגוד למה שנהוג לחשוב אינה כה נדירה ופוגמת באיכות חייהם של רבים, יש פיתרון (במיוחד בקרב ילדים, שיכולתם להשתנות טובה משלנו המבוגרים) – אבל לא כל מורה לשחייה יכול להתמודד עם הסיטואציה הטעונה. לצורך העניין רצוי לפנות לעזרת מורה שגם מטפל בחרדות מים. מורה כזה אמור, עוד בטרם לימוד מיומנות השחייה עצמה, לפוגג את השפעתה העזה של חרדת המים, שבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה, רעידות, שיתוקים וסימפטומים פיזיים ונפשיים אחרים.

הטיפול בהידרופוביה, מבהירה לם על סמך ניסיון עם מטופלים רבים, יכול להתבצע אך ורק במים עצמם. חוויה חיובית של שהייה במים היא התרופה הטובה ביותר, וחשוב להתאים את קצב השיעורים ואופיים באופן אישי לכל תלמיד ולכל פחד וחשש.

נכון, זהו תהליך לא פשוט, ובכלל לימוד שחייה היא אתגר עבור הילדים – אבל שווה להשקיע ולהתמודד איתו כדי ליהנות משלל היתרונות הגלומים בשחייה מסוגננת ובטוחה: הילדים יזכו בדימוי גוף גבוה, ביטחון עצמי, קואורדינציה משופרת, שרירים מפותחים וסיבולת לב וריאות טובה יותר – אנחנו ההורים נרוויח קצת זמן איכות על שפת הבריכה, ומי יודע, אולי יום אחד נגלה שצמח לנו בבית מייקל פלפס קטן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ