מכות ושירותים מלוכלכים: היכונו לחופי תל אביב

היקרים, הנקיים, המזוהמים והמפוקפקים - קבלו את כל מה שכדאי לדעת על חופי תל אביב, לפני שמורחים קרם הגנה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מחירים בדקנו את מחירי המזון במסעדות של חמישה חופים מייצגים: גבעת העליה היפואי, ירושלים, טופסי, מציצים ותל ברוך. ביפו, כצפוי, היו המחירים הזולים ביותר, ואילו בטופסי הם היו הכי יקרים. המחיר הממוצע לבקבוק קולה של חצי ליטר הוא 12 שקל (אם כי בחוף גבעת העליה הוא עולה עשרה שקלים), אבל ההבדלים המשמעותיים ביותר הם במחירי המזון. המבורגר וצ'יפס עולים 55 שקל בגבעת העליה, במציצים 52 שקל, בחופים הצפוניים עד 69 שקל ובטופסי אף מצאנו מקום שמוכר את הארוחה ב־82 שקל.

מדוע המחירים בחוף יקרים יותר מאשר בתוך העיר? "השכירות, הארנונה, היתרי העסק וההוצאות השוטפות מצטברים לסכומים עצומים", סיפר לנו בעל מסעדה, "בנוסף, בחודשי החורף הפעילות נמוכה אבל התשלומים שאנחנו נדרשים לשלם עדיין זהים. המחיר לא נמוך מאחר שעסק חייב להיות רווחי".

מוצרים מפוקחים

בהסכמים מול זכייני המסעדות, ישנם שלושה מוצרי יסוד עם מחירים מפוקחים: קרטיב (ארבעה שקלים), בקבוק מים של חצי ליטר (שישה שקלים) ופיתה/כריך עם חומוס וסלטים, שהמסעדות אינן מחויבות במכירתו (12 שקל). הפער בין דרישות המציאות לפיקוח גדול בכל המסעדות: ברובן מים עולים עשרה שקלים (אבל בטופסי 12 ובגבעת העליה שמונה). בכל החופים תקררו את עצמכם עם קרטיב בחמישה שקלים, מלבד בטופסי שבו תשלמו עליו שבעה. בתל ברוך ובגבעת העליה בלבד מצוי בתפריט הכריך המפוקח במחיר 12 שקל.

"הדרישה למכור מוצרים פופולריים במחירים כמעט הפסדיים ומנגד לקיים מסעדה ברמת איכות ושירות גבוהה היא אבסורדית", אומר אחד הזכיינים. מהעירייה מסרו: "הגבלת המחירים נקבעה בהוראות בחוזים שבין חברת אתרים למפעילי הקיוסקים בחופים. העירייה תקיים דיון דחוף עם החברה בדרישה לאכיפה מוגברת, ובמידת הצורך אף תבטל את חוזי הזיכיון של בעלי העסקים שלא יכבדו את תנאי החוזה".

קיץ יקר על החוף (צילום: תומר אפלבאום)

שירותים המוניטין של השירותים בחוף הים רע כמעט כמו המוניטין של השירותים הציבוריים עמוק ביבשה. מבדיקה של כמה מתקנים, התברר כי רמת הניקיון סבירה, זאת בהתחשב בעובדה שמדובר בשירותי חוף שמשמשים לא רק את לקוחות המסעדות אלא גם את קהל הרוחצים כולו. נייר היה רק בחלק מהתאים, כמות החול על הרצפה ובתאים היתה סבירה, ולא נצפה תא מלוכלך במיוחד. השירותים בחוף ירושלים הם היחידים מבין החופים שנבדקו שבהם נגבה שקל אחד עבור הכניסה אליהם. לפי הזכיינים, מבנה השירותים עצמו הוא באחריות העירייה, אך הם אלה שמממנים את האחזקה והניקיון, ובכלל זה את עובדי הניקיון.

פשיעה חוף ירושלים נחשב לבעייתי ביותר מבחינת רמת הפשיעה ומקרי הגניבות שבו. "הייחוד של החוף הוא תושבי השכונות שמגיעים אליו", אומר משה חובב, אחראי החוף, שמתרעם על הדימוי השלילי שדבק בו. "והמיעוט הוא בלגניסט. החוף היה קטסטרופה מבחינה פלילית, ועדיין מגיע לכאן האחוז הגבוה ביותר של נוער ששותה, אבל בעשר השנים האחרונות הפיקוח העירוני והמשטרה הפחיתו את האלימות בחוף באופן משמעותי. שנה שעברה נסגרה עם 100 מקרי גניבה, 20 קטטות שהופסקו ודקירה באמצע קטטה שהופסקה. לא מזמן תפסנו גנב תיקים בחוף. הוא הודה, ולפי הנוהל נפתח לו תיק במשטרה והוא שוחרר. ביום למחרת שוב ראיתי אותו מחטט בתיקים ומחפש מה לגנוב. ניגשתי אליו מופתע ושאלתי 'סליחה בחור, אתה בסדר? אנחנו מכירים את הפנים שלך!'. הגנב בהה בי כמה רגעים ולבסוף אמר: 'וואו... טעיתי בחוף!'".

ניקיון וזיהום עם כל האהבה שיש לתל אביבים לחופיהם, עובדי החופים אומרים שניקיון הוא עדיין אחת הנקודות החלשות שלהם. למרות הפחים הרבים הפזורים בחופים, למרות שצוותי הניקיון מנקים גם במשך היום, המראה בתום יום קיצי עמוס אינו מלבב. בחופים כולם נעשים מבצעי אכיפה, ועובדי החוף מציינים כי נוכחות הפקחים המסתובבים בין הרוחצים משמשת התראה. באמצעים השונים למניעת זיהום ולכלוך: שיחות, הערות, הודעות בכריזה ואפילו קנסות של מאות שקלים, בהתאם לעברה.

ומה עם המים? פעם בכמה חודשים מפרסמת העירייה את מדד חוף נקי שבודק את ניקיון המים בחופי העיר. באפריל האחרון דורג חוף הצוק הצפוני במקום הראשון במדרג החופים וקיבל דגל כחול־ירוק של המשרדים להגנת הסביבה, הבריאות והפנים. למרות זאת, השלכת הפסולת על החוף מביאה פעמים רבות להיסחפותה לים ולזיהום המים. בחופים רבים מספרים בעלי המקצוע בעצב על צבי ים שנפלטים מתים לחוף בשל בליעת שקיות.

צער בעלי חיים בעשרות השנים האחרונות, עם התפתחות החופים, מספר בעלי החיים ומיניהם החיים בחוף ירד. בחופים המרוחקים, שבהם שטח גדול של חול פתוח, מספרים על צבי ים שעולים להטיל את ביציהם על החוף. "צבים יוצאים להטיל ביצים בעיקר בקטע שבין חוף תל ברוך לחוף הצוק", מספר מנחם דרורי, מנהל מתחם חוף תל ברוך, "וכמובן הצבים, לאחר שהם בוקעים, מתקדמים חזרה למים. טרקטורוני השטח שנוסעים פה הרבה פעמים פוגעים במארג העדין הזה בלי לשים לב. נוסף על כך יש לנו פה שועלים, שגם הם נגלים בחלקים רחוקים של החוף, ופעילים בשעות הלילה". עוד ידעו לספר לנו כי מלבד הצבים שמתים מזיהום ונפלטים לחוף, נצפו נפלטים גם דולפינים, פרות (שנפלו או הושלכו מספינות משא), ובשנה שעברה, כך מספרים בחוף ירושלים, נפלט לחוף אפילו גמל.

מצילים הוותיק מבין המצילים הפרושים בחוף הוא שמוליק סלומונוב, שנמצא במקצוע כבר 44 שנים, 21 מתוכן בחוף תל ברוך. "הקהל הישראלי לא ממושמע, למרות שבשנים האחרונות יש שיפור", הוא מספר, "רוב עבודת ההצלה היא מניעה, לצעוק על האנשים והצעירים להיכנס לתחום המותר". לדבריו, למשות טובע מהמים זה משהו שיכול לקרות על בסיס יומי, ואף כמה פעמים ביום. להערכתו, בעונות עמוסות הוא מושה כ־100 אנשים במשך העונה, ובמרוצת השנים הגיע המספר לכמה אלפים.

לפי נתוני העירייה, בשנת 2010 אירעו עשרה מקרי טביעה, וב־2011 היו אירועים ספורים, כולם אחרי שעות הפעילות של המצילים או בחופים לא מוכרזים. סלומונוב מספר כי מעולם לא אירעה טביעה כאשר היה בתפקיד, אך לצערו היה עד למקרי טביעה מחוץ לחופים המוסדרים. "אנחנו מנסים להציל תמיד, גם במרחק גדול, אבל לפעמים עד שמגיעים למיקום המרוחק ותרים בשחייה אחרי הטובע זה מאוחר מדי".

אם תישארו על החוף, בטוח לא תטבעו. חוף הילטון (צילום: דן קינן)

מוכרי ארטיקים בחופי תל אביב מסתובבים כיום שבעה מוכרי ארטיקים שפועלים ברישיון אישי שאינו ניתן להעברה. בין קריאות "ארטיק לימון מונע הריון" מתפנה שמעון יזדי מחוף ירושלים, הוא שמעון ארטיק בשבילכם, לספר על הירידה במכירות. "לא מעניקים רישיונות חדשים למוכרים חדשים עכשיו, והחלק הזה בצביון החוף ייעלם כשאנחנו נסיים לעבוד. יש ירידה חזקה מאוד במכירות. בימי הקיץ הייתי מוכר 300 ביום, ובשנים האחרונות אני מוכר רק 70 ביום". החופים שבהם המכירות הן הגבוהות ביותר הם גורדון, פרישמן ובוגרשוב, מאחר שבהם מרוכזים רוב התיירים.

ריהוט להשכרה רוב המתרחצים הקבועים מביאים איתם מגבת, מתמקמים מתחת לסככות החומות החינמיות שמותקנות בכל החופים, ולא מוציאים שקל. אבל לאלו המבוגרים, התיירים או שסתם מעדיפים נוחות, המחיר לריהוט חוף מפוקח ואחיד בכל החופים: שישה שקלים לכיסא פלסטיק, שישה שקלים לשמשייה ו־12 שקל למיטת חוף. "כל שנה שוכרים אותו הדבר, ודווקא השנה יש ירידה, אין לי מושג למה", אומר יושקה מצי, שעובד במכירת ריהוט בחוף ירושלים, "אני מקווה שהמצב ישתפר, וגם הצרפתים עדיין לא הגיעו השנה".

תיירות ישראלי שמבלה בחוף תל אביבי בחודשי הקיץ יכול לחשוד שלרגע יצא ממדינתו: בפיסת ים אחת אפשר לשמוע צרפתית, אנגלית, ספרדית ומה לא. פרישמן, גורדון ובוגרשוב הם החופים המתוירים ביותר, מכיוון שבקרבתם יש מלונות רבים. "החוף בתל אביב שונה מהחופים באילת ובכנרת שהייתי בהם אבל הוא לא פחות טוב", אומרת שני קליינר, צעירה אמריקאית שקפצה לביקור. "אני אוהבת את האווירה המצחיקה פה, כולם מדברים איתך ומציעים סיגריות ונרגילה". עוד חוף שבו המפגש בין תיירים למקומיים ער במיוחד הוא הילטון, שמשרת בין השאר את האוכלוסייה הגאה. "מגיעים לכאן המון תיירים מאירופה, ובעיקר מגרמניה, מבלגיה ומהולנד", אומר תל אביבי צעיר שמרבה לבקר בחוף, "יש אינטראקציה מגניבה עם תיירים שמהר מאוד קושרים שיחה. הם רוצים להכיר ולא מחזיקים פאסון כמו שעושים הישראלים בינם לבין עצמם".

כאן תוכלו למצוא בעיקר תיירים. חוף גורדון (צילום: עופר וקנין)

ספורט אם יום אחד יימאס לכם מחדר הכושר, תמיד תוכלו להצטרף לפעילויות הספורט הרבות בחופים בעיר. בחופים רבים ישנם מועדוני גלישה וספורט ימי ומורים פרטיים שבאים להעביר שיעורים בחופים המוגדרים לגולשים. בכל חוף רצועה מופרדת ובה רשתות לשחקני כדורעף ולמשחקי המטקות שמעבירים את הקיץ, פחות או יותר, עם מחבט ביד. בחוף ירושלים מוסרים מהפיקוח שהם מלווים כדורים עבור פיקדון למי שמזדמן ורוצה להתנסות. ענף המטקות, משחק החוף העולמי, כבר הפך לכל כך מושרש עד שבשנים האחרונות החלו טורנירים ארציים. "יש המון קבוצות והן מתחרות ביניהן", אומר יהודה שטרוי בהפוגה ממשחק סוער בחוף גאולה, "אני אמנם לא מהשחקנים המקצוענים, אבל בקיץ אני מגיע לכאן כל יום ומשחק מטקות כבר 20 שנה. טורניר המטקות מתקיים כל שנה בחוף אחר בארץ, ומתחרים בו בזוגות. מה הפרס?", הוא מחייך, "זוג מטקות".

אחווה בחוף גבעת העליה ביפו, המים צלולים ואין שוברי גלים. "זה החוף היחיד שבו מתרחצות זו ליד זו שלוש הדתות: נוצרים, מוסלמים ויהודים", אומרת עיזה חמודי, צעירה נוצרית, "רק חבל שאין כאן יותר מוזיקה ויותר פעילות". במרחק ניכר יושבות משפחות מוסלמיות לאכול, וניתן לראות קונסרבטיבים ורפורמים משלוש הדתות, כל אחד בעיסוקו. "מעולם לא היתה פה אלימות וכולם מקבלים את כולם, אבל אין אווירה של פתיחות, אלא של מתח באוויר", אומר רוני מזרחי, בעל מסעדת החוף, "החוף משופץ ושקט. יש כאן ריף צלילה יפהפה שמוכר למעטים ומועדון ספורט ימי בבנייה. יש גם תיירות מהעולם הערבי ומבקרים מהוותיקן שמגיעים בשל המקומות הקדושים ביפו. אולי הגיע הזמן שיהיה כאן אירוע מרכזי, למשל הפנינג עם המוזיקה והאוכל של כל הדתות, שאולי ייצור מפגש וקרבה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ