בין קודש לחול: יוזמה פרטית חדשה להקמת בית ספר דתי-חילוני

איפה לומד ילד עם אמא חילונית ואבא דתי? קבוצת הורים חדשה יוזמת הקמת בית ספר משותף לדתיים וחילוניים בתל אביב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גלי פיאלקוב, עכבר העיר אונליין

עינת מעיין היא חילונית. בעלה גלעד הוא דתי אורתודוקסי. כשנולד בנם הבכור, לפני כשלוש וחצי שנים, אחת השאלות הראשונות שהעסיקה את המשפחה התל-אביבית הייתה איפה ילמד הילד כשיגיע לכיתה א' – בבית-ספר ממלכתי-דתי או חילוני? לשתי האופציות חסרונות רבים בעיני עינת וגלעד, וכך נולדה שאלה נוספת: למה בעצם שלא יהיה בית-ספר משותף לדתיים וחילוניים בתל-אביב?

» כאן לומדים בעושר: מערכת החינוך הסודית של ת"א» לא מרוצים ממשרד החינוך? תקימו בית ספר לבד

עינת וגלעד התחילו לשתף את הסביבה במחשבה הזו, ובשאיפה ליצור מסגרת משותפת לילדים שנולדו באותו בית-חולים, גדלים באותו רחוב, משחקים באותה גינה ובסופו של דבר ילכו יחד לצבא – ורק במערכת החינוך דרכיהם נפרדות. עד מהרה גילו בני הזוג מעיין שהם לא לבד. שיש בתל-אביב כמה וכמה התארגנויות קטנות של הורים שרוצים בית-ספר משותף. הצעד הבא היה, כמקובל בימינו, פתיחת קבוצה בפייסבוק שדרכה ניתן יהיה לאגד את כל המתעניינים לגוף אחד. "כשנפגשנו לראשונה עם כל חברי הקבוצה", משחזרים עינת וגלעד, "היה מרגש במיוחד. הפעמון לא הפסיק לצלצל, עוד ועוד אנשים זרמו אלינו הביתה. באוויר הייתה ממש אנרגיה מחשמלת".

70 פנים לתורה? לא בבית-ספרנו

האנרגיה הזו, מאמינים עינת וגלעד, תחולל – כבר בעתיד הקרוב – שינוי אמיתי בתל-אביב (ברחבי הארץ כבר יש כמה וכמה בתי-ספר משותפים לדתיים וחילוניים, ודווקא בעיר הרבגונית והפלורליסטית ביותר אין). עינת וגלעד מדגישים שמעבר לצורך האישי שלהם במסגרת חינוכית שתהיה מקובלת על שניהם, בית-ספר משותף לדתיים וחילוניים הוא פתרון מצוין לבעיות הלא מעטות שבהן לוקים בתי הספר הדתיים והחילוניים.

עיקר הביקורת על בתי הספר הממלכתיים-דתיים, מתברר, מגיע דווקא מהדתיים שבקבוצת ההורים – לטעמם, בתי-ספר אלה לא מעודדים את חקר התנ"ך ולא מדרבנים את הילדים לשאול שאלות, אלא אומרים להם מה לחשוב. בגלל שמדובר בילדים צעירים דרך זו למעשה מקבעת אצלם תפישות נוקשות של טקסטים נטולי רוחניות ושאר רוח. "70 פנים לתורה"? לא בבית-ספרנו (הממלכתי-דתי).

מצד שני, הליכה לבית-ספר שבו לומדים רק בני משפחות חילוניות, מסבירים עינת וגלעד, עלולה להכניס את ילדיהם לבועה ולמנוע מהם להכיר ילדים מכל גווני הקשת – חילוניים, מסורתיים ודתיים. בנוסף, מאחר שאצלם בבית (כמו גם בבתים לא מעטים אחרים) מוקדשת תשומת-לב רבה לדת ולרוחניות, הם לא רוצים בית-ספר שבו לימודי היהדות שטחיים מאוד כדי שלא ייווצר פער גדול מדי בין הבית לבין מוסד הלימודים.

לא בועה תל אביבית ולא ישיבה תורנית. גלעד מעיין וילדיו בקבלת שבת בגינת דובנוב

את דמותו של בית הספר האידיאלי בעיניהם מתחילים אנשי הקבוצה לשרטט מהצד החברתי: ילדים שפתוחים לקבל את מי ששונה מהם בדעותיו (אם תרצו, "איזה כיף שיש המון חברים, המון חברים בכל מיני צבעים"), מורים שבאים מרקע מגוון, ומפגש שבורא אנרגיה ייחודית. בהתאם לכך, גם השיעורים יהיו חיים ותוססים, ויתנהלו תוך פתיחות למגוון קולות ותפישות עולם. התלמידים ילמדו טקסטים, מסורת והיסטוריה יהודית, ואת כל מקצועות הליבה בסטנדרטים גבוהים, ובית-הספר יאפשר קיום חובות הלכתיות, אך לא יכפה אותן. בכלל, בית הספר המשותף, כפי שרואים אותו חברי הקבוצה, אינו מיועד להנחלת אידיאולוגיה כלשהי, זאת מתוך האמונה כי זהו תפקידה של המשפחה.

חשוב להדגיש: בין עקרונות יפים על מסך המחשב ובין מציאות בשטח יש, לעיתים, פער רב. חברי הקבוצה מודעים לבעיה, ובשלב הראשוני שבו נמצאת היוזמה להקים בית-ספר משותף הם מתמקדים בעיקר במאחד ופחות במפריד. כך למשל, נטיית ליבם היא שכל התלמידים ילמדו את כל השיעורים יחד (בניגוד למודלים אחרים שכבר קיימים בשטח, דוגמת בי"ת-ספר "קשת" בירושלים), אבל מספר שעות לימודי היהדות, עושה רושם, כבר מהווה מקור לחילוקי דעות שלא יהיה קל לגשר עליהם.

תורה שבעל פה: סקר בפייסבוק יחליט על אופי בית הספר

על-מנת שאופן התנהלות בית הספר המשותף, לכשיקום, ישקף נאמנה את רצונות כלל ההורים, מפעילה הקבוצה סקר אינטרנטי מיוחד שבו יכולים ההורים להציג את עמדותיהם בנוגע למספר שאלות מפתח (www.meshutaf.co.il). עד עתה מילאו את הסקר קרוב ל-150 הורים לילדים בגילאים הרלוונטיים (כשנכון לעכשיו כ-60% מהם חילונים): רובם המכריע מעוניין במורים דתיים וחילוניים גם יחד, ומוכן לכיתות משותפות לבנים ולבנות. באשר לסוגיות אחרות, כגון התפילות וכאמור היקף לימודי היהדות, ישנם פערים.

הרצון העז לחולל שינוי אמיתי בתל-אביב, וכמובן האמונה בנחיצותו של בית-ספר משותף, מספקים לחברי הקבוצה (שמן הסתם שקועים בגידול ילדים וטרודים גם בענייני דיומא) אנרגיה המתורגמת לפעילות במגוון דרכים. אחת מהן – לצד, כאמור, הסקר האינטרנטי והקבוצה בפייסבוק ("בית-ספר משותף בתל אביב" שמה) – היא קבלת שבת מלבבת הנערכת אחת לחודש בגינת דובנוב. קבלת השבת הקרובה תיערך ביום שישי זה, ה-3.6, החל מהשעה 16:00. ילדים והורים מוזמנים ליהנות משירים וסיפורים, ומהאווירה הנעימה והכיפית שמשרים הגינה היפה והזמן המיוחד של תחילת סוף השבוע.

האם היוזמה אכן תישא פרי והחזון יהפוך למציאות? קשה לדעת. נתנאל לייבוביץ, אחד מחברי הוועד של קבוצת ההורים, טוען שהרעיון של בית-ספר משותף לדתיים וחילוניים בתל-אביב הוא בה בעת גם מופרך וגם ברור מאליו – והדואליות הזו הופכת אותו לכה מוצלח. מצד שני, אי-אפשר להתעלם מהפערים בין העדפותיהם של פלחי האוכלוסייה השונים, ומהחשש של חילוניים רבים כי בית-ספר משותף הוא ניסיון מתוחכם למשוך את ילדיהם אל חיק הדת – חשש שגם עינת וגלעד נתקלים בו לא מעט דרך שאלות מהסוג של "רגע, זה לא בית-ספר דתי שהולכים אליו גם חילוניים?" ("לא", הם ממהרים להבהיר, "החזון שלנו הוא בית-ספר משותף!").

ואולי, בסופו של דבר, נגלה כולנו שהחלוקה לדתיים מול חילוניים שגויה, וילדינו לא נמצאים בשני קטבים מנוגדים אלא מפוזרים לאורך סקאלה רבת פנים וזהויות – כך שההבדלים בין הקבוצות אינם כה משמעותיים. "אני רוצה שילדתי תיחשף לדרכי חיים שונות ותוכל לבחור בצורה מושכלת ומודעת אילו מאפיינים לאמץ", תיאר אחד ההורים שהשתתפו בסקר את ציפיותיו מבית הספר המשותף. "אני רוצה שילדיי יכירו את התורה וההלכה כתוכן רוחני עם חשיבות עליונה ומשמעות מחייבת", כתב הורה אחר והוסיף, "ועם זאת יבינו שיש גם דרכים אחרות להתייחס לתורה וההלכה, למשל כאל מקור השראה בלתי מחייב. שיוכלו לבחור ולמצוא בעצמם את הדרך הרוחנית שלהם". בית-ספר שישכיל לעמוד ברף הגבוה של ציפיות אלה יתרום רבות, קרוב לוודאי, לילדים מכל גווני הקשת – והוא עשוי אף לספק בסיס איתן לחברה מפולגת פחות ובריאה יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ