יהודה אטלס: "יש היום ילדים ששונאים לקרוא ולא מתביישים להגיד את זה" - ילדים - הארץ

יהודה אטלס: "יש היום ילדים ששונאים לקרוא ולא מתביישים להגיד את זה"

סדרת "המילים ואני" בצוותא, מפגישה את הילדים לשיחה עם סופרי הילדים המובילים. אולי זה יגרום להם לפתוח ספר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לירון ורדי גלר, עכבר העיר

ילדים אוהבים להעביר את שעות הפנאי שלהם מול תוכנית טלוויזיה אהובה, לצפות ב־DVD או סתם לשבת על הספה בסלון ולבהות. אבל יש ילדים, תתפלאו, שגם בוחרים להעביר את שעות הפנאי שלהם בקריאת ספר טוב. ספר שההורים גדלו עליו, ספר שמכניס אותם להרפתקה חדשה וקסומה, ספר מרגש על החיים, ספר שבפשטותו הוא מעשיר את עולם התוכן של הילד בצורה בריאה ונכונה.

המילים ואני - לכל הפרטים

כדי לעודד את הקריאה בקרב הילדים ולאפשר להם ללמוד וליהנות מספרות ומשירה, נוצרה סדרת מופעים חדשה, "המילים ואני", שבה פוגשים הילדים חלק מהכותבים הגדולים של ישראל, שמעבירים להם בשיחה ובעניין את העולם הפנימי של היצירה שלהם, כל כותב ויצירתו הוא. בנוסף, מבוצעים על הבמה חלק משירי היוצרים על ידי מקהלות ילדים ובליווי שקופיות מתאימות, דבר המעצים את החוויה.

הרעיון יצא לדרך בפסח, כשהראשונה להעביר את המילים היתה סמדר שיר, שמבין ספריה הרבים בחרה לדבר במפגש על הספר "אהבה של אמא": "במפגש עם הילדים וההורים הרגשתי כאילו עושים עלי 'חיים שכאלה'. ישבתי מול קהל ונשאלתי שאלות כשברקע זימרה להקה של ילדים את מיטב השירים שכתבתי ('חיים שלי', 'נפרדנו כך', 'את יפה' ואחרים)".

הילדים במפגש שואלים שאלות ומתעניינים בתהליך הכתיבה שעובר היוצר, מההשראה ועד לתוצאה הסופית. שיר מספרת ששאלו אותה פעמים רבות על המשפחה שלה, כמה ילדים יש לה, למי מהילדים שלה הקדישה איזה סיפור ושאלת השאלות היתה מבחינתה כשילד אחד שאל אותה בת כמה היא; "הוא אמר לי שהוא קורא את הספרים מאז שהיה קטן, וחשב שאני סופרת בת 100 ופתאום גילה שאני ממש צעירה".

יהודה אטלס, שיגיע לסדרה עם ספרו המיתולוגי "והילד הזה הוא אני" (שבת 21.5), נפגש עם ילדים כבר יותר מ־30 שנה: "במפגש הקרוב אספר את מה שקורה מאחורי הסיפור, איך התחלתי לכתוב, על מה אני כותב, האם זה קשה או קל, האם הסיפור קרה או לא קרה, למי אני כותב, איך כותבים שיר וכמה זמן זה לוקח. למעשה, כל מה שילדים רוצים לדעת על תהליך הכתיבה והיצירה של ספר ילדים".

הערך המוסף שמעניקים המפגשים האלה אינו דבר של מה בכך. נכון, אף אחד לא מתיימר לחשוב שמרגע סיום הפעילות ירוצו הילדים בהמוניהם לחנויות הספרים, אבל עצם השיחה והמהות הן ללא ספק השקעה לטווח ארוך.

אטלס נזכר שבילדותו קרא שני ספרים כל יום: "אני נתקל היום בילדים ששונאים לקרוא ולא מתביישים להגיד את זה. הילדים חיים בחברה שבה הקריאה לא מספקת את המניה החברתית הרצויה. הרי ילדים רגילים לסיפוקים מיידים וספר הוא לא כזה, כי לא תמיד כיף לקרוא. לא פעם קרה שילדים סיפרו לי במפגשים שהם פתחו ספר וקראו שני עמודים ששיעממו אותם עד מאוד, אבל אז אני מסביר שלעתים דווקא העמוד השלישי בספר הוא שנותן את התחושה הכיפית לרצות ולהמשיך לקרוא, ואת ההנאה הצרופה המתבקשת".

בהמשך יוכלו הילדים והוריהם גם ליהנות משיחה עם היוצרים שלמה אבס (25.6 - "סיפורים שכיף לקרוא"), דתיה בן דור (30.7 - "אני תמיד נשאר אני") ויורם טהרלב (20.8 - "דלת הקסמים"). ואם בסוף מופע ייצא ילד אחד ששנא לקרוא ספרים ועכשיו הוא מעוניין לרכוש ספר חדש ולנסות להתמודד עם הקריאה בו, אז העבודה נעשתה, ובגדול.

"המילים ואני". ימי שבת, 11:30. צוותא. לגילאי 4 ומעלה. 70 שקל למופע, 220 שקל לארבעה מופעים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ