רותה קופפר, גלריה, הארץ
רותה קופפר, גלריה, הארץ

"הקטר הכחול שיכול" הוא ספר ילדים אמריקאי קלאסי, שרואה אור כעת. הקרדיט לסופרת ניתן גם הפעם לווטי פיפר, אף שזה אינו אלא שם עט שהצמידה ב-1930 הוצאת הספרים "פלאט ומונק" לסיפור הילדים, שמקורו עוד במאה ה-19 והזהות של מחברו שנויה במחלוקת.

זהו סיפור לפעוטות שמטיף על אמונה בעצמך, סוג של פרשנות לחלום האמריקאי. הספר עוסק ברכבת בעלת "מטען משמח" של "דברים נהדרים לילדות ולילדים" - דובונים שמנמנים "כמעט ללא צוואר", בובות, סביבונים, פירות וממתקים. אבל באמצע הנסיעה הזדעזעה הרכבת ונעצרה, ובובת ליצן ופילון פרוותי קפצו ממנה וחיפשו משהו אחר שימשוך אותה. מיני קטרים חולפים על פניהם, וכל אחד מהם מסרב לעזור בתירוציו הוא. עד שבא קטר קטן כחול, שאמנם אינו מנוסה בטיפוס הרים ואינו חזק דיו לנשיאת משא כבד, אבל הוא נרתם למשימה. הקטר מתחבר לקרונות ומשכנע את עצמו במנטרה, הנשמעת כמו רחש רכבת על המסילה - "אולי אני יכול. אני יכול. אני יכול. אני יכול". במשפט הזה, שמציג את כל הפילוסופיה של הספר על רגל אחת, מתקדם הקטר אל פסגת ההר ומעבר לו ומביא את המשא ליעדו.

במשך השנים נותח ונחקר הספר הזה שוב ושוב. בין השאר דובר על מסריו המיגדריים. בספר המקורי הקטר הכחול הוא נקבה. ב"ניו יורק טיימס" נכתב פעם במאמר רב השפעה כי העובדה שהקטר נקבה אינה מקרית. הוא קטן, עדין, אבל בעל המון רצון טוב, בניגוד מוחלט לכל הקטרים הפאליים שרק דוהרים קדימה במלוא האמביציה - הצגת דברים שמלמדת דווקא על פטרונות כלפי נשים, קבעה המבקרת. אך בספר הזה, בתרגומה של לאה נאור, הקטר הוא גבר לכל דבר - אולי זה הפתרון לפרשנות המתנשאת.האיורים של לורן לונג  פסטליים וילדותיים, עדכניים ונעימים. מאחר שלספר אין אחיזה נוסטלגית כאן, לא יהיו געגועים לציורי המקור.

"הקטר הכחול שיכול". מאת ווטי פיפר. איורים: לורן לונג. עברית: לאה נאור. הוצאת כתר. 64 שקלים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ