שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אם אלה החיים בספארי: החיים בוץ

מייל מלא הכפשות נופל לידי הקרנפה, שמצידה עדיין מסרבת להאמין שהסוף הגיע. טור אחרון

קרן פלס, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרן פלס, עכבר העיר

כמדי בוקר בספארי רמת גן הקצתי בשעה שש בדיוק. שטפתי את עצמי באמבטיית בוץ מרעננת ורצתי אל הספא לעוד בוקר של כיף. בשש ארבעים, כמדי בוקר, נכנסה האנפה ובידה שלוש כוסות קפה בוץ. כעבור רבע שעה הגיעה גם עברי, בעיניים חצי עצומות ובאיפור מרוח, שיירי פאייטים פזורים בפרוותה הצמרירית. שוב עבר עליה לילה סוער במועדוני הבורסה. » אם אלה החיים בספארי - כל הטורים» ספארי רמת גן - לכל הפרטיםעברתי על המיילים, רובם הזמנות למוצרי הטיפוח הנפלאים של keren-care, ופתאום נחו עיני על מסמך חשוד – "התקציב הדו שנתי של ספארי רמת גן". המשכתי לקרוא. היי חבר'ה, נכתב שם, כהרגלנו ישבנו לעשות רה־אורגניזיציה לקראת האביב המתקרב ובדקנו אילו חיות אינן רווחיות/לא חברותיות לקהל/ביישניות/לא אטרקטיביות/עושות בעיות למטפלים/אוכלות יותר מדי. להלן תקציר הפגישה וסיכומיה:פנחס הטפיר: תינוק מגודל. מתנהג כמו בן ארבע. אסתי הצבועה: רכלנית, צבועה. האנפה הפדיקוריסטית: שמאלנית. עברי לידר העז: יש לו קטע עם בנים. קרן פלס הקרנפה: שוגה באשליות, מגלומנית, שתלטנית.ליברדג הקרפיון: מסוכן, סוציופת, ילדותי.הקופיף התאילנדי: סובל מבעיות קשב וריכוז. ריהאנה הקרנפה: חייכנית ומקסימה. הקופמונאוט האיראני: מבריק אך מרחף.   הג'ירף הפוסט־טראומתי: נבהל בקלות, צורח מתוך שינה.ישראלה הערודה: אתיופית. רותם חתולת החולות: מקסימה ושקטה. יוסי הפיל: בעל נטיות רצחניות. לאה החוטמנית: מאחרת כרונית, חכמולוגית.לא האמנתי למראה עיני. א'. רותם הכי לא מקסימה. החתולה החולית הזאת סתם ביץ'. ב'. שוגה באשליות?! מגלומנית?! שתלטנית?!!! כשאני אכבוש את העולם כמו שאני מתכננת, וזה קורה ממש אוטוטו, אני אראה להם מה זה שוגה באשליות, חבורת הלא יוצלחים הזאת. פלא שהתמקמו ברמת גן. גם עברי והאנפה היו המומות. עברי אמרה שהיתה צריכה להישאר בסן פרנסיסקו, שם לא עשו עניין מהנטיות המיניות שלה. האנפה צעקה "קולולולולוווווווו" עד שגרונה שרף, כי סוף סוף מבינים שהיא לא רק פדיקוריסטית אלא אנפה חתרנית. מזל שיש לנו עיתון שאפשר לפרסם בו את דברי הבלע האלה ולדאוג שהמכפישים יבואו על עונשם. "אבל קרן", לחשה עברי, דמעה גדולה זלגה על לחייה הצמרירית ומרחה את האיפור אפילו יותר, "את זוכרת שזה מדור הפרידה? שאין יותר עיתון?". "כל עוד אני מחליטה - העיתון ימשיך להתקיים!", קראתי. "לא, קרן", הניחה עלי האנפה כנף לבנבנה, "אין עיתון". כשיתפרסם הספר שלי על המתיחות בבלקן, האנפה השמאלנית הזאת כבר תראה מה זה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ