אם אלה החיים בספארי: הקולות הצפים

הקרנפה מגלה דברים חדשים על עברי העז ומקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה מהמגזר הימי

קרן פלס, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרן פלס, עכבר העיר

מאז שהאנפה התעשרה וטסה לנפוש בגלאפגוס קשה מאוד בספא, בסוכנות הנסיעות וגם בחיים הפוליטיים. אחרי הכל מדובר בפדיקוריסטית מהטובות בשוק, בסוכנת נסיעות בחסד ובעוזרת פרלמנטרית נמרצת לא פחות מדב חנין. לילה אחד רציתי להטביע את געגועי בכוס עשב חציר. רמת גן לדאבוני אינה משופעת במקומות בילוי, וכך מצאתי את עצמי באחד הברים סרי הטעם במתחם הבורסה לצד טיפוסים בדרגות שונות של מפוקפקות. בשולחן לידי, למשל, ישבה חבורת קרפיונים כסופים, עיניהם הכחולות בולטות החוצה וזימיהם שואפים עשן סיגרים יוקרתי. על השולחן נערמו בקבוקי וודקה, צלוחיות דג מלוח ומאפרות גדושות. » אם אלה החיים בספארי - כל הטורים» ספארי רמת גן - לכל הפרטים

"קבלו את שאנטל", בקע קול מהרמקולים. הקרפיונים מחאו סנפירים בשביעות רצון. על הבמה עלתה עז בשמלת פאייטים אדומה ובעקבי סטילטו. על שפתיה משוח אודם בוהק ופאה בלונדינית צעקנית נחה על ראשה. היא נראתה לי מוכרת. העז התקרבה למיקרופון בתנועות חושניות והחלה לשיר - "קח אותי הלילה, נשק אותי חבר, אהוב אותי הלילה, לפני שייגמר". לא יכול להיות, חשבתי באימה. "תמיד אשה, תמיד אשה, יפה וענוגה עצמאית ורכה". מחיאות הכפיים סערו. עברי ירדה מהבמה.

קבלן קולות, יבואן, מגלה כישרונות. ליברדג (צילום: Dezidor)העז הזאת לא מפסיקה להפתיע. עז זכר שמעמיד פני עז נקבה שמעמידה פני טרנסוויסט במועדון של קרוס דרסרז. הזמנתי עוד כוס עשב חציר. אחד הקרפיונים קם מן השולחן וניגש אלי. "אפשר לשבת?", הוא שאל בסמכותיות והתיישב בלי להמתין לתשובה. "נעים מאוד", הוא אמר, "אני ליברדג ויש לי הצעה בשבילך". "בשבילי?", תמהתי. "כן, את קרן פלס, שמתמודדת בבחירות, נכון?". "נכון", עניתי בגאווה, "זה היה סימן שהקמפיין שלנו אפקטיבי. "אני פשוט בתחום", הוא אמר, "חוץ מזה שאני יבואן מצליח וגם מגלה כישרונות - בדיוק החתמתי את העז הנחמדה שהופיעה כאן לדגמן לעטיפות פרומעז - אני גם קבלן קולות. תחברי אלי ואני מבטיח לך שתשבי בממשלה הבאה. אארגן לך את כל הקולות הצפים", חייך בערמומיות. "על איזה תיק אנחנו מדברים?", שאלתי. גם אני יכולה להיות ממולחת. הוא התקרב אלי ולחש: "בדיוק הגיע אלי משלוח של לואי ויטון. אסדר לך אחד יפה". "אם כך אני מסכימה", עניתי מיד. תגידו מה שתגידו, לקרפיון הזה יש סטייל. למחרת הגיעו אל אמבטיית הבוץ זר ורדים אדומים ותיק מהודר של לואי ויטון. אל הזר צורף פתק, ובו רשימת סעיפים שעלי להכניס למצע עבור הקולות המובטחים: "1. מוות לארנבים (הם רכרוכיים ומתרבים כמו שפנים). 2. פילים נגד טילים (הם יכולים לספוג היטב את הפגיעות ולהגן על שאר תושבי הספארי). 3. תקיפת גן החיות התנ"כי (הם מקבלים את כל התקציב הממשלתי כי הם קרובים לצלחת). 4. הפסקת קירור מתחם הפינגווינים (הם סתם פרזיטים והם עולים מלא כסף). מחכה לתשובה דחופה, ליברדג". הייתי מבולבלת. עלי להתייעץ עם היועצת הפרלמנטרית שלי, אם היא לא עסוקה מדי בחזרות להופעה או מרעיבה את עצמה לקראת הצילומים. מצאתי את עברי מתבוננת על בבואתה בבוץ ומזמזמת לעצמה נעימות של אבבא. זה בהחלט הזמן לאינטרוונשן. "שבי", אמרתי לה, "אנחנו צריכות לדבר". (המשך יבוא)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ