שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קרן פלס, עכבר העיר
קרן פלס, עכבר העיר

לקח לי זמן להתרגל, אבל משרתת צמודה זה כיף גדול. כל הטרחה נעלמת. את מחווה במבטך לעבר כוס, וכבר היא מתמלאת בקוקטייל חציר משובח; את מסתובבת על הבטן, וידיים נשלחות לעסות את גבך; את מושיטה כף יד, וציפורנייך נמשחות בלק מהקולקציה החדשה של keren-care, זאת עם הפלאש־גלאם, גריסי נסורת הנצנצים. יכולתי לחיות ככה, כלומר אני חיה ככה! מאז שליברדג אירגן לי חוזה שמן עם העיתון הנפוץ "בית חייתי" וקובוסית מים צמודה ומפנקת. אני רק צריכה להגיש את הטור הראשון שלי בעוד כמה שעות ועוד לא התחלתי.

» אם אלה החיים בספארי - כל הטורים» ספארי רמת גן - לכל הפרטים"על מה כדאי לכתוב?", שאלתי  את עצמי בקול רם תוך כדי עיסוי רקמות עמוק. הקובוסית הזליפה על גבי מעט שמן פצ'ולי לוונדר וניל, שמדיף ניחוח של ג'ונגל קריר בארץ רחוקה, וזימזמה לעצמה נעימה מדיטטיבית מערבות אריתריאה. "אהממ", כיחכחתי, אולי הקובוסית כבדת שמיעה, "על מה היית כותבת את המדור הראשון?". חייבים לתקשר מעט עם המשרתים, כל מי שראה "דאונטאון אבי" יודע את זה. הקובוסית מיצמצה לעברי בהפתעה. "קיבלתי חוברת מתכונים מאוד מיוחדת מהחסידה החבשית הנחמדה שהיתה פה בספא, אולי גברתי רוצה לדפדף בה לקבל רעיונות?". החמצתי פנים. מתכונים, נו באמת, מה אני אודטה? "או אולי", היא אמרה, "אפשר לכתוב על איך החיות מתכוננות לט"ו בשבט המתקרב? שמעתי שתרנגולי הבית מאוד מתרגשים לקראת החג". תרנגולי הבית? ט"ו בשבט? מאיפה הביאו את הקובוסית הלא מחוברת הזאת. עיתון בתפוצה אינטר־גלקטית אומרים לה.החלטתי להתייעץ עם עברי ועם האנפה הפדיקוריסטית. הן אולי צופות באדיקות ב"דה ווייס" וגם תמיד בעד המועמד המרגיז בבאטלים, אבל הן יודעת בדיוק מה חדש בספארי, את כל הריכולים, התככים והמזימות. וזה מה שמוכר עיתונים אינטר־גלקטיים. כשנכנסתי לספא מצאתי שם רק את העז, נפרדת לשלום מלטאה קוצנית שעשתה החלקה יפנית. "בוקר טוב", אמרתי, "איפה האנפה?". "היא נסעה לחיפה להצביע, היא חיפאית במקור, את יודעת". "ברור שאני יודעת", אמרתי למרות שלא היה לי מושג, "חתיכת מקור יש לה". עברי טאטאה את הרצפה באדישות. "וזה יום שבתון, גם אני לא אמורה להיות כאן, אבל את רגילה כבר למשרתים". או הו, אני רואה שמישהי פיתחה אטיטיוד. אבל זה לא הזמן לוויכוחים. יש לי דדליין אינטר־גלקטי. "אז מה לדעתך כדאי לכתוב במדור הראשון?", התעלמתי מהאנרגיות השליליות. "תשאלי את האריתראית", אמרה ולא יספה. לעזאזל.עשיתי טיול רגלי עד כלוב העופות וחזרה, אבל ההשראה לא הגיעה. אז חזרתי לספא וסגרתי עסקה עם העז. השראה תמורת נוכחות נכבדת בטור, פלוס תמונה מחמיאה. בן רגע עברי סיפרה לי הכל על הונאה גדולה שהתגלתה של ספסרות בכרטיסים לספארי, שבמרכזה נשר מקראי עם קשרים בחלונות הגבוהים של הקופות וראייה מרחבית. שיגרתי את התחקיר המעמיק לליברדג עם יונת דואר כפולת מהירות וחיכיתי לשבחים. כעבור שעה חזרה היונה בצליעה ומבט מבויש על פניה. היא הניחה בידי פתק קטן ובו נכתב: לצערנו אנו נאלצים לסיים את תפקידך בעיתון. בתודה, ליברדג.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ