שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ספרי ילדים: הרבה יותר מסיפור פשוט

לילה מטפסת למעלה לא מנסה להיות שונה מספרים אחרים, אך למרות פשטותו, מהלך קסם על הקורא ומצליח להיות מיוחד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלי ניידיץ', עכבר העיר

עם השפע הרב כל כך של ספרי ילדים שיוצאים בארץ מדי שנה, הנטייה המיידית והטבעית בקריאת ספר חדש היא לחפש את הייחודיות שבו. מה יש בו שאין בספרים קודמים שעסקו באותו נושא בדיוק, רק בשינוי אדרת? מה חדש תחת השמש? איפה הזיק של המקוריות? איזה ערך מוסף הוא יעניק למדף הספרים בחדר הילדים?

» ספרי ילדים - לכל הטורים» נמרת: אין דבר כזה יותר מדי פינוק"לילה מטפסת למעלה" הוא יוצא דופן במובן הזה, כי אין בו שום דבר מיוחד אבל הוא משופע בחן רב כל כך, שכל ניסיון לתהות על קנקנו של המסר או על מהותה של הפואנטה הוא פשוט מיותר. לילה היא ילדה קטנה, מלאת חמלה ואומץ, שמאוד אוהבת לטפס על סולמות. יום אחד החתול שלה נעלם. אחרי חיפושים היא מגלה אותו תקוע על הגג כשהוא פוחד לרדת ואז היא עושה את הדבר הכי טבעי מבחינתה: מטפסת על סולם כדי להוריד אותו. החתול נרגע בזרועותיה אבל עכשיו שניהם תקועים למעלה כי לרדת זה כבר סיפור אחר, מפחיד יותר. אבא של לילה נחלץ לעזרתם, לא לפני שהוא מביע את מורת רוחו על המעשה, ושלושתם יורדים יחד בסולם.

טריילר לספר? מסתבר שיש דבר כזה. "לילה מטפסת למעלה":

זה, למעשה, הסיפור כולו, ועל פניו הוא נשמע סתמי אבל התוספות שמסביב עושות את זה. ראשית, הציורים יפהפיים, אנושיים ועשירים. שנית, העלייה בשלבי הסולם מלווה בספירה עד עשר של לילה ואת הירידה ממנו מתבלים בספירה לאחור, ולרגע נדמה שהספר מתיימר ללמד ילדים לספור, אבל כנראה שזה לא העניין. אולי זה הליווי החינני של לילה במעלה הסולם שמאפשר להרגיש כאילו אנחנו מטפסים עליו בעצמנו, כשבתחילה אנחנו רואים את האוזניים שלו, אחר כך את העיניים שלו ואז את השפם, וחזרה על המוטיב הזה כשאבא שלה מטפס כדי לעזור. אולי זו ההאנשה של החתול שמדבר כך שלילה מבינה כל מילה שלו, אולי שבירת הכללים מצד לילה שכדי להציל את החתול האהוב עליה מוכנה להסתכן בתגובתו הכועסת העתידית של אבא ואולי הכל יחד, אבל אין ספק שאין כאן עלילה מיוחדת במינה, מסר חשוב או חדשנות כלשהי בתוכן או בצורה, פשוט סיטואציה פרוזאית רגישה ולא מורכבת מדי, שמתוארת בקסם רב ומזכירה לנו משהו חשוב שביומיום אנחנו נוטים לשכוח: היופי בחיים בכלל ובחיי משפחה בפרט, הוא הרגעים הקטנים, הפשוטים, היומיומיים.

רגעים יומיומיים שנשארים. לילה מטפסת למעלה (איור: שירה קורח)כשאנחנו ילדים אנחנו לא מודעים לזה, אבל אם נפשפש במבט לאחור בזכרונות ילדות, נגלה שאלה גם הרגעים שאנחנו זוכרים יותר מכל - ולטובה. לא הפקת ענק שארגנו לנו ליום ההולדת, לא ביקור באתר תיירות המוני, לא מסיבת סיום בית ספר יסודי. זה היום ההוא שירדנו לשחק למטה ואז גילינו גור כלבים נטוש, זו התגובה המנחמת של אמא כשחזרנו עם מכה בברך, זה החיוך שהחזירה לנו מלכת הכיתה אחרי חודשים ארוכים של אהבה בסתר. אלה הרגעים האמיתיים של החיים וראוי, בחיים בכלל ובספרי ילדים בפרט, לשים לפעמים בצד את הדידקטיות, את הנסיונות לחנך, את המסר הגלוי או החבוי ולהתמסר לרגעים הקסומים והמרגשים האלה, להתעכב עליהם עוד קצת, לנצור אותם בזכרון לנצח נצחים ולרגע לא להתייחס אליהם כאל דבר מובן מאליו.

"לילה מטפסת למעלה" מאת נועה בקר, איורים: שירה קורח. הוצאת הקיבוץ המאוחד, מחיר מומלץ: 68 ש"ח. לגילאי 3-6

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ