אם אלה החיים בספארי: כשתפגשי זר מסתורי וגבוה

קרן ועברי חוזרות מהחופשה בסן פרנסיסקו עם כמה סיפורים מסמרי שיער

קרן פלס, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרן פלס, עכבר העיר

התרגשתי מאוד לחזור לספארי מהחופשה המשחררת שלי בסן פרנסיסקו שעליה המליצה ורדה המטפלת המוסמכת. עברי התרגשה פחות ממני. למען האמת הייתי צריכה לגרור אותה בזנב אל המטוס. לא רק שהיא נזכרה בנעוריה הפרועים שם - והיא נזכרה בכל פינת רחוב - ולא רק שהיא העלתה את מופע הדראג שלה וזכתה לתשואות הרבה יותר רמות מבדרך כלל, היא גם התאהבה במטפל אריות ים וכמעט ברחה איתו להתחתן בסתר.

» אם אלה החיים בספארי - כל הטורים» ספארי רמת גן - לכל הפרטיםלא רק אני התרגשתי לחזור - כולם התרגשו שחזרתי. כלומר האנפה הפדיקוריסטית מאוד התרגשה. מרוב התרגשות היא הרימה רגל אחת. "אל תשאלו מה היה כאן כשלא הייתן", היא צווחה, "עדר של חזירי יבלות הגיע לעשות טיפולי פדיקור! חשבתי שאני מתפגרת. ואם מדברים על להתפגר, היתה בעיה עם הדגים מפדיקור הדגים. הם לא כל כך עמדו בעומס...". האנפה התיישבה באפיסת כוחות. לצדה ישבה חיה ארוכה בעלת פרווה חומה ומבט מזוגג בעיניה. "תכירו, זה נרקו, דלק שנופש פה בבית החולים לחיות בר. "ברוכות השבות", פיהק הדלק, "שמעתי עליכן הרבה". אמר ונרדם. פתחתי את התיק והוצאתי את כל המתנות שהבאנו. קולקציה חדשה של לקים בוהקים לספא - עם פלאש־גלאם, גריסי נסורת הנצנצים, זאת הצעקה האחרונה בתחום, כובע בוקרים חום עם נוצה - עברי נכנסה שם לקטע ברוקבק מאונטני, דגם של גשר הזהב (אבל נגמר בזהב, היה רק בירוק בקבוק) וגם בובה של כלב ים. עברי הביטה בבובה ופרצה בבכי עז. "מה יש לה זאתי?", שאלה האנפה בעודה חובשת את גשר הזהב לראשה לבדוק אם הוא מתאים. "זה סיפור ארוך", עניתי. הדלק התעורר והביט בי בתימהון. "אבל יש לנו זמן אז אספר אותו". בכייה של עברי גבר. "היה זה בוקר קסום בליל ירח מלא על מזח 39. טיילנו, עברי ואני, על העץ החורק אל מול אחת מאותן שקיעות קפואות על רקע האלקטרז, והערפל אפף אותנו ואת המבצר האכזר. לא שמענו דבר מלבד נאקות כלבי הים הגונחים. לפתע - שתיקה רבת משמעות - הוא ניצב מולנו. גבוה, שחום, עיניו בורקות, בידו דלי מלא בדגים מסריחים. המטפל בכלבי הים". עברי געתה בבכי, אך יפחותיה לא הצליחו להאפיל על נחירות הדלק, ששוב נרדם. בעטתי ברגלו והוא הקיץ.

תכף יחטוף תנומה. הדלק הנרקולפטי (צילום: טיבור יגר)"לא חלפה רבע שעה וכבר הוא והעז היו מאוהבים. ואין לי בעיה עם זה, אני קרנפה מפרגנת, אבל הם רצו לברוח ללאס וגאס ולהתחתן בסתר, ואני הזהרתי אותה עוד בטיסה - כשתפגשי זר גבוה ומסתורי, אל תעזבי אותי לבד! וגם אמרתי לה שזה לא בסתר אם אני יודעת על זה. אבל לה לא היה אכפת". נחרותיו של הדלק פילחו את החלל. "מה יש ליצור הזה?", צעקתי, "איך אפשר לספר ככה סיפור? ומי נרדם באמצע המתח?". "הו לא, הדלק הזה סובל מנרקולפסיה", אמרה האנפה, "הוא נרדם כל הזמן כתוצאה מטראומה ממכה שקיבל, זה לא אישי נגדך". היצורים שיוצאים משם עם המחלות המוזרות שלהם, זה פשוט לא ייאמן. הדלק פקח את עיניו ועיפעף. ואז עלה לי רעיון מבריק למיזם חיוני חדש - מלון בוטיק.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ