ג'לי טרזן: בדיוק כמו בג’ונגל

סרט האנימציה “ג’לי טרזן” משווק כקומדיה, אך מכיל בתוכו כמה רגעים עצובים וגם מסרים חשובים ומפתיעים

רמי רוטנברג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רמי רוטנברג, עכבר העיר

כולנו רוצים להיות הכי: הכי יפים, הכי חזקים, הכי מקבלים לייקים, הכי משפיעים והכי הכי באופן כללי. ילדים במיוחד אוהבים להתהדר בתואר "הכי"; גם עידן, הגיבור - ליתר דיוק, הלא־גיבור - של ג'לי טרזן, רוצה להיות הכי בכל דבר. בניגוד לכולנו, או לפחות לרובנו, עידן זוכה שמשאלתו זו תתגשם באמצעות מכשפה טובת לב – אבל הוא מגלה שהמחיר עלול להיות יקר, גילוי שהופך את "ג’לי", שמשווק כקומדיה קלילה, לסרט בעל עומק מפתיע ומעורר מחשבה (ותקווה).» ג'לי טרזן - לכל הפרטים ומועדי ההקרנה» כל סרטי הילדים לחנוכהלעידן יש סיבות טובות לרצות לזכות בכוחות על: בבית הספר הבריונים מציקים לו (כמו לרבים מהילדים הקטנים והחלשים) והמורים מיואשים ממנו (הוא מנסה לקרוא, ומתאמץ, אבל האותיות קופצות מהספר), ובבית ממתין לו אביו שמכנה אותו שוב ושוב “בכיין קטן”. בנוסף, אבא של עידן שואף להיות מאמן אישי, וכהוכחה ליכולות ההעצמה שלו מנסה להפוך את הילד - שכוחו בדמיון עשיר ולא בשרירים מנופחים - לטרזן (הדמות הנערצת על האבא). חוסר הביטחון של עידן, תוצאה של הביקורת ושל הזלזול שהוא סופג מכל עבר, גורם לו להתחבא מהעולם במחסן נטוש בחברת חברים דמיוניים שאותם הרכיב מגרוטאות שמצא ומחפצים שאסף. גם כשילדה חמודה במיוחד, לוטי, נשבית בקסם הדמויות שיצר ומציעה לו חברות - הוא מוותר. תחושת כישלון שמולידה הרמת ידיים, ואיתה באופן כללי הרעיון שמחשבה בוראת מציאות, מוצגים בסרט גם באמצעות שני דייגים חביבים, ועם תיווך הורי עשויות לדרבן ילדים להתמקד בטוב ובאור.

רוצה להיות חזק כמו אבא. ג'לי טרזן"ג’לי טרזן" מגיע אלינו מדנמרק, מבית היוצר של פרדי שיגועים, סרט נוסף שעסק בילד נטול שרירים ובמאבק שלו בבריונים (אמנם כל הסקנדינבים נראים ויקינגים חסונים, אבל כנראה שיש בהם גם קטני קומה ורזים). בניגוד ל"פרדי" שהציג סוף סטנדרטי (ול"ברווזון המכוער", סיפור אחר שנולד בדנמרק ועסק בדחייה חברתית), חצי השעה האחרונה של הסרט מפתיעה בעומקה ובמסרים שהיא מעבירה לצופים הצעירים - ובעיקר התובנה של עידן כי מלחמה בכוח באמצעות כוח רב יותר היא טעות. גם העובדה כי ה"רעים", כלומר הבריונים של בית הספר, נשארים כאלה ולא באים על עונשם רגע לפני עליית הקרדיטים, וכי השינוי הוא פנימי אצל עידן ולוטי, מעניקה לסרט אישיות ייחודית.בצד הוויזואלי יש דמיון רב בין "פרדי" לבין "ג’לי", ומי שהדמויות הקריקטוריות בסרט הראשון מצאו חן בעיניו יאהב גם את הסרט החדש. גם הלוקיישן - כפר קטן וחביב אי שם בדנמרק, כולל עורב כחול וחזירונים מתוקים - מאחד בין שני הסרטים, אם כי ישנן סצנות שבהן "ג'לי" יוצא מהכפר הקטן אל העולם הגדול, ורגעים שבהם אבא של עידן משחזר קטעים מילדותו באמצעות אנימציה נאיבית עם טעם של פעם.

קומדיה עם רגעים מכמירי לב. ג'לי טרזן:

 הסרט, כאמור, משווק כקומדיה, ואכן יש בו בדיחות משעשעות, אולם גם לא מעט רגעים מכמירי לב - במיוחד עבור ההורים שיצפו בסרט (וילמדו כמה חשוב לאפשר לילדים לצמוח לכיוונים שהם רוצים), ועבור ילדים רגישים שיזדהו מאוד עם דמותו של עידן. מצד שני, האופן שבו מסופר הסיפור מעט ילדותי, אם כי ייתכן שבזכות זה יצליח "ג’לי טרזן" לשבות גם את לב הזאטוטים וגם לחלחל אל הלבבות הבוגרים יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ