אם אלה החיים בספארי: קרן פוטר

הקרנפה מצטרפת לכיתת קוסמים ומגלה שיש לה כוחות מאגיים שיפתיעו אפילו אותה

קרן פלס, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרן פלס, עכבר העיר

רכבת הספארי לבית ספר לכישוף יצאה מרציף מספר שלוש ארבע חמש וחצי. עמדנו שם, מלאות חשש, עברי, האנפה הפדיקוריסטית ואני. כל אחת מאיתנו מצוידת בשרביט קסמים ובאלומת חציר. עברי חילקה לנו סוכריות. "איכס, זה בטעם קיא", ירקתי לעברה את הסוכרייה. האנפה דווקא אכלה את שלה בתיאבון. בית הספר לכישוף של העטלף נסים צעירי ידוע במשמעת הקפדנית שלו, אני לא בטוחה שזה מתאים כל כך לקרנפה פרי ספיריטד כמוני, אבל כנראה אגלה בקרוב.

» אם אלה החיים בספארי - כל הטורים» ספארי רמת גן - לכל הפרטיםהרבה חיות התגודדו בקרון, חלקן הביאו איתן את חיות המחמד שלהן. קיפוד אחד נשא עמו לטאה קוצנית (הוא מצפה להתחבר עם מישהו ככה?), הג'ירף הפוסט טראומטי מביתן 3 החזיק חזק את הארנב שלו, ועל ברכי דוב הנמלים שישב מולנו היתה מונחת קופסה מלאה בנמלים (אבל יכול להיות שזאת היתה פשוט ארוחת הצהריים שלו). ארבע דקות אחר כך כבר ניצבנו בפתח הכיתה. נסים צעירי העטלף קיבל את פנינו בניד ראש, ושפתיו התעוותו למין חיוך מריר. לידו עמד העוזר הנאמן שלו, חתול סמור שיער בשם פרופסור קובי. הכיתה התמלאה בחיות ובהמולה. נסים צעירי הרים את ידו אל על וכולם השתתקו. הוא הוריד מראשו כובע בוכרי קטן וחשף שיער לבן קוצני. "כעת תתחלקו לארבעה בתים", רעם קולו, "כל אחד מכם ייגש אלי בתורו ויחבוש את הכובע. והכובע יגיד לנו לאיזה בית אתם שייכים". החיות הסתדרו בשורה וניגשו אל נסים צעירי. "אני לא שמה את הכובע הדוחה הזה על הראש", לחשתי, "הוא בטח מלא כינים". ביקשתי רשות לצאת לנוחיות. כשחזרתי ראיתי את עברי והאנפה מצוותות לטווס בגודל בינוני ולאנקונדה צהובה. ידעתי שאם אשאיר אותן לבד הן ילכו על הקטע ההומוסקסואלי, אבל התיישבתי איתן בכל זאת. בית זה בית.

סוף היקום כפי שאנו מכירים אותו. אחד השקנאים הפצועים (צילום: טיבור יגר)אחרי שכולם התחלקו התחיל השיעור באופן רשמי. תחילה למדנו להשתמש בשרביט הקסמים. פרופסור קובי רשף לעבר מי שטעה, ואפילו שרט כמה חיות. השרביט שלי ציית לכל ההוראות. הצלחתי לצבוע את האנפה בפוקסיה ולגרום לעברי לשיר את "מישהו פעם" אחורנית ולחשוף כך את כל המשמעויות השטניות החבויות בו. "מישהו פעם אהב אותי ככה/ לכתוב על היד בצבעים לתמיד/ את ראשי התיבות של שמותינו ביחד/ בתוך לב אדמדם עם פרחים"? לא נראה לי. נסו יותר בכיוון "לבתר גופות לנסר בגרזן בגרזן/ לשתות את הדם עד שיתרוקן יתרוקן". היה ברור שיש לי כוחות מאגיים, כבר מזמן אני טוענת שכל מה שאני נוגעת בו הופך לזהב. לקראת סוף השיעור למדנו לחש מסובך בעל עוצמה מדרגה גבוהה מאוד. לחשתי את המילים בדבקות ובהתכוונות מלאה. ופתאום נשמע בום. כולנו נחבטנו אל הקירות מההדף. מאוחר יותר הבנו שבספארי הופיעו באורח פלא 55 שקנאים פצועים. והרי ידוע ש־55 הוא מספר מאגי שמעיד על סוף היקום כפי שאנחנו מכירים אותו. לא גיליתי לאף אחד שזה בגללי. בכלל התכוונתי רק להיות משקיפה. הכל באשמת עברי והרעיונות ההזויים שלה. בדרך חזרה כולם היו שקטים מאוד. אפילו הג'ירף הפוסט טראומטי שמר את הטראומות שלו לעצמו. כישופים הם עניין מסוכן, אתה מתחיל עם שרביט קסמים תמים וגומר עם חבורת שקנאים משוגעים שמתנחלים לך בחצר. עכשיו לכו תנסו להזיז אותם משם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ