שלי ניידיץ', עכבר העיר
שלי ניידיץ', עכבר העיר

תמר חולמת על בית בובות משלה. היא יודעת בדיוק איך היא רוצה שהוא ייראה ועכשיו נשאר רק לשכנע את אבא ואמא לקנות לה אותו. אבל אלה טוענים שזה יקר ומבטיחים לדון בעניין מחדש לקראת יום הולדתה.

» ספרי ילדים - כל הטורים» נמרת: אין דבר כזה יותר מדי פינוק

הנה הוא מכה שוב, הקפיטליזם. בעידן בו הכל נגיש, זמין ואפילו קיים בכמה סוגים, בכמה גדלים ומיוצר על ידי כמה חברות, באמת שלא חסר לרוב הילדים דבר. מי שמכיר את המקומות הנכונים לקנות בהם, יכול גם להשיג צעצועים ומשחקים במחירים נמוכים משמעותית מאלה שברשתות הגדולות, כך שעבור רוב הילדים "תקנה לי" היא בקשה יומיומיות לגיטימית עליה הם נענים בחיוב. אבל תחלואי השפע רבים הם: חומרנות, הצפה של גירויים, אי-הסתפקות במועט, עיוות היחס לכסף ולחשיבותו, קבלת מתנות כמובן מאליו וגם פחות ופחות הכנה בשתי ידיים וקנייה מן המוכן. "אבא בונה עוגה" מחזיר את הכבוד לכמה דברים שאבדו בשנים האחרונות והוא עושה זאת בדרך חיננית במיוחד. ראשית, הוא מפנה את הבמה למין הגברי ומלבד הילדה תמר מככבים בסיפור אבא שלה, שני הסבים, בעל מכולת, ירקן ופועל בניין, כולם שוזרים יחד הפתעה מיוחדת לתמרי כמו בסיפור בלשי שבו לכל פרט שולי, כביכול, יש משמעות וקשר לפתרון התעלומה. מדוע אוכל אבא של תמר ארבעה גביעי יוגורט בזמן שהוא קורא את המתכון? מה תפקידם של הקרשים בעוגה?הכל קורה בבוקר סתמי אחד, דווקא לא ביום הולדתה, כשאבא מציע לתמר ששניהם יקחו יום חופש ויכינו יחד עוגה. תמר, כמובן, מאוד שמחה, על אף הדרך המוזרה בה מתקדם אביה צעד אחר צעד בדרך להשגת המטרה. הם הולכים יחד למכולת, שם הוא מבקש מהמוכר קרטונים. תמר מפעילה את הדמיון ותוהה אם מדובר בעוגת שכבות. הם ממשיכים לירקן, שם הם רוכשים תותים כשאבא שלה בודק היטב דווקא את הסלסלה עצמה. בדרך הם אוספים עוד הפתעות מוזרות ממקומות מוזרים ותמר זורמת עם אביה, כי היא רגילה שהגברים במשפחה שלה מבולבלים נורא. כשהיא רואה את שני הסבים שלה אוכלים ארטיקים מתחת לביתה כשאחד מהם מחזיק שמלה ורודה, היא מחברת אחד ועוד אחד וברוב חכמתה מבינה בדיוק איזו "עוגה" הם מתכננים לבנות. היא מחליטה לשתף פעולה ויוזמת בסוד את החלק שלה בבית הבובות ההולך ונבנה, ציורים קטנים פרי עטה שיעטרו את הקירות. כולם צוחקים נורא ויחד הם משלימים את המשימה, תמרי משוויצה ב"עוגה" המיוחדת ואין מאושרת ממנה.הקוראים הקטנים הרוויחו, מלבד רעיון מקורי במיוחד, כמה שיעורים. לפעמים הכנה בשתי ידיים עולה עשרת מונים על קנייה של משהו מוכן, מהנה ומספקת יותר, מעודדת שיתוף פעולה, עבודת צוות, יצירתיות, השקעה (נזרע - נקצור) וגם מזכירה לנו, ההורים, את החשיבות של אחד הדברים הכי קשים לילדים - דחיית סיפוקים. כן, קסם הציפייה שאבד לו עם הזמינות של כל-מה-שתרצו מתעורר כאן מחדש פעמיים. תחילה, עם ההמתנה לבית הבובות - לא כל יום פורים ולא קונים כך סתם מתנה משמעותית. שנית, עם ההמתנה לתוצר המוגמר. וגם אמירה קלילה על נון-קונפורמיזם יש כאן: סתם כך, בלי סיבה, לוקחים אבא וילדה יום חופש מהגן. אז מה? יחד עם האיורים מלאי ההומור של נעם נדב, מצליח הסופר, ליעד שהם, להעביר, במתכוון או לא, כמה מסרים חינוכיים בקריצה גדולה.

"אבא בונה עוגה" מאת ליעד שהם. איורים: נעם נדב. הוצאת כנרת, מחיר מומלץ: 69 שקלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ