שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ספרי ילדים: געגועיי לבילבי בת גרב

נסיכות שובבות על עקבים, ילדות "פרועות" שפוחדות מג'וקים ומחושך ודמות תיכוניסטית צפויה מדי - מור דבורקין-פוגלמן מתגעגעת לילדה השובבה האמיתית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מור דבורקין-פוגלמן, עכבר העיר

"גילגי לקחה ילד על כל אחת מזרועותיה ויצאה שוב אל הקורה... כשהגיעה לאמצע הקורה הרימה רגל אחת למעלה בדיוק כמו שעשתה בקרקס. אז עלתה נהימה מן ההמון למטה בכיכר... אבל גילגי הגיעה בשלום לעץ עם שני הילדים. עכשיו משכה בחבל וקשרה היטב קצה אחד לענף. אחר קשרה אחד מן הילדים לקצה השני והורידה אותו לאט ובזהירות לאמא המאושרת שחיכתה בכיכר".

» ספרי ילדים - לעוד ביקורות» "קלמנטיין" חוזרת

ב-1945 עבר כוכב שביט בשמי ספרות הילדים. כזה שלפניו ואחריו נותר חושך כמעט מוחלט. גילגי/בילבי בת-גרב של אסטריד לינדגרן היא תופעה ספרותית חד-פעמית: אף דמות של ילדה, לפניה או אחריה, לא הייתה פרועה, חצופה, הרפתקנית ועצמאית כמותה. חלק הארי של גיבורות ספרים על ילדות ועבור ילדות, לא זוכות להרשות לעצמן ולו מחצית מעלילותיה, השמורות לבנים באופן כמעט אקסקלוסיבי. קשה מאוד למצוא, אפילו היום, גיבורות שמרשות לעצמן להתפרע, להתלכלך, להשתולל ולעשות דברים "אסורים" הנוגדים את הקודים החברתיים-מגדריים הרווחים. לכן, התמלאתי תקווה כשקיבלתי לידי את הספר הראשון בסדרת כוח הנסיכות: "כוח הנסיכות - ההבטחה הסודית", שכתבה הסופרת הבריטית פאולה הריסון. על כריכת הספר מובטח כי זוהי "סדרת ספרים חדשנית. גיבורות הסדרה הן נסיכות אמיתיות, אך בה בעת הן חזקות, חכמות ועצמאיות ולוחמות בכוחות משותפים למען עולם טוב וירוק יותר".

שאיפות גבוהות ונאצלות אלו נכזבות לחלוטין בקריאת הספר. הריסון מנסה בכוח לשמור את הדמויות שלה נסיכותיות ככל הניתן, מה שיוצר סתירה מובנית מול הרצון לעצב אותן כדמויות הפועלות וחושבות באופן שמתנגד לסדר החברתי הקיים. כך, למרות שהנסיכה אמילי בורחת מסעודה חשובה ומשליכה את הגלימה היקרה שלה כדי להשתובב עם חברותיה, הרי שעשרה אחוזים מהספר מוקדשים לתיאורי ביגוד, שיער, תכשיטים ומדידות. גם כאשר הנסיכות לומדות את מיומנויות הנינג'ה או מתפעלות מברג (כמה חתרני), הן לובשות "גופיות וחצאיות בצבעים בהירים. בגופיה הוורודה של אמילי נצצו חוטי כסף, ותלתליה האדמוניים היו אסופים לזנב סוס". רק פעם אחת בכל הספר לובשות הבנות מכנסיים. בשאר הזמן הן כובשות את העולם על עקבים.

כובשות את העולם על עקבים. "כוח הנסיכות" (כריכת הספר)

גם סדר העדיפויות של הנסיכות הצעירות הוא כזה שספק אם היינו רוצים לחנך ילדות צעירות לאורו: הרביעייה המופלאה (המורכבת, כמובן, מבלונדינית, ג'ינג'ית, שחורה ואסייתית) משקיעה את מיטב מרצה וחמלתה בעופרים חמודים ולחי עיניים העומדים בסכנת צייד, אך אינה מייחסת כל חשיבות לעדרי המשרתים העובדים בפרך כדי להנעים את חייהן הנסיכותיים והאמיצים. כאשר הן חוזרות ממשימותיהן הנועזות אמילי "נתנה הוראה להכין לכולן שוקו חם", ובזמן שהן מטפלות בבמבי הפצוע שלהן, "משרתים התרוצצו במדרגות הטירה... כל שמלה גוהצה, כל נעל צוחצחה, וכל טבעת, צמיד ומחרוזת מורקו עד שהבריקו". לכן אין זה פלא כי לאחר שהנסיכות מסיימות להציל את העופרים המסכנים, הן חוזרות מיד לעיסוק בבגדים ובתסרוקות לקראת הנשף החגיגי החותם את הסיפור.

גם הדמויות הנשיות הבוגרות שמציג הספר מציעות עתיד צר ודל לקוראות הצעירות: המלכה, אמה של אמילי, עסוקה כל העת בבגדים ובגינוני מלכות, ואילו האומנת שלה, שעבדה בעבר כבלשית במשטרה, ויתרה על התפקיד המסוכן והמאתגר כדי לשמש אומנת לנסיכה, ולתהיותיה של בת טיפוחיה האם באמת ויתרה מרצונה על משרתה הישנה לטובת הנוכחית, היא עונה כי היא מרוצה לגמרי מעבודתה בארמון.

לא רק הנסיכות של הריסון נכשלות בהצבת אלטרנטיבה אמיצה ופעלתנית יותר.  גם הספר הרביעי בסדרת "אייבי ובין" מאת אנני ברוז: "אייבי ובין מטפלות בשמרטפית", מעורר תקווה כי הנה, אולי הפעם נזכה סוף כל סוף לבילביות גרסת שנות האלפיים שמוכנות להתחצף, להשתולל ולהפר כמה חוקים. כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. הספר מתחיל דווקא באופן חביב וכמעט מבטיח, כשאייבי ובין בנות שבע מארגנות לילדי השכונה הר געש מגבעת אדמה וצינור בחצר. אבל מיד לאחר העמודים הראשונים עובר המוקד לעלילה המרכזית: בין נאלצת להישאר בבית עם אחותה הגדולה והמרגיזה המתפקדת כשמרטפית. בצר לה היא משכנעת את אייבי לבוא ולארח לה חברה, והשתיים, שומו שמיים - איזו התפרעות, נועלות את עצמן בטעות בעליית הגג, נלחצות מיד מנוכחותם של ג'וקים ועכבישים ומהאפשרות שיהיו רעבות, חלילה, ומזעיקות את האחות הגדולה שמחלצת אותן ומבטיחה לנקות אחריהן ולא לגלות להורים על מעשיהן "הנפשעים", בתנאי שהן לא יגלו כי כל אותה עת הייתה עסוקה בעריכת התנסויות עם האיפור של אמא. וזה הכל! מאחורי הכותרת המבטיחה לא נמצא שום תוכן ממשי שמעניק לדמויות הבנות חופש לבצע פעולה מרגשת, פרועה או מסוכנת באמת. בקושי לקלקל את התסרוקת. מוטב היה לו איפשרה אנני ברוז לגיבורותיה הצעירות להמשיך ולשחק בבוץ ובהרי געש דמיוניים בחצר - ייתכן שכך היינו זוכים לסיפור מעניין יותר.

חוויות מסוכנות, אבל רק בכאילו. "אייבי ובין" (מתוך כריכת הספר)

ואם בקרב הילדות הצעירות קשה למצוא הרפתקנות, פעלתנות וקצת תעוזה אמיתית, הרי שבקרב המתבגרות כמעט שאפסה כל תקווה. אחד הסמנים הימניים למגמה עגומה זו היא סדרת ספרי "יומני הסודי ביותר" מאת ג'ים בנטון. ג'יימי קלי, גיבורת ספריו של בנטון, היא תלמידת חטיבת ביניים, דמות סטריאוטיפית להכאיב של מתבגרת שטחית ומרוכזת בעצמה, שהנושאים העיקריים המעסיקים אותה הם תככים בין חברות, מראה חיצוני ושאלות הרות גורל כמו "את מי מחבב הילד השביעי הכי חמוד בכיתה". הספר החדש והתשיעי בסדרה, "עם חברים כאלה עדיף להישאר לבד" נסוב כולו סביב מזימות ומניפולציות בתוך שלישיית החברות שמנהלת ג'יימי עם איזבלה ואנג'לינה, יחד עם מה שניתן לכנות "עלילת משנה" ובה נער שג'יימי חושבת אותו למכוער ואף אינה יודעת את שמו, הופך לבחור נאה ששמו זאק, ברגע שהיא מגלה כי הוא מחבב אותה. בקיצור: סיפור על כלום, תחושה שרק מתעצמת כשקוראים את המשפטים ששם בנטון בפיה של ג'יימי, משפטים המקשים על הקורא להאמין כי הוא רוכש חיבה מינימלית לדמות שהוא עצמו כותב: "יומני הסודי ביותר, איזה קטע! אני חושבת שהמוח שלי ניסה להגיד לי משהו! אתה יודע - כמו שהטלוויזיה מדברת אליך? אתמול בלילה חלמתי חלום - וואו! בדיוק הבנתי משהו מבריק: לחלום זה בדיוק כמו לצפות בטלוויזיה, רק שאי-אפשר להחליף ערוץ, ובהרבה מהתוכניות מופיע ליצן מטורף שמנסה להרוג אותך. או שזה רק אצלי?". אז זהו, ג'יימי, שלא!

סיפור על כלום. "יומני הסודי ביותר 9" (מתוך כריכת הספר)

כוח הנסיכות, אייבי ובין הצעירות וג'יימי המתבגרת הן רק כמה דוגמאות מייצגות למגמה של סגנון רדוד וקלוש המושל בתקופה הנוכחית בספרות על בנות ועבור בנות. לא רק שהגיבורות בספרים אלו אינן מבצעות כמעט שום פעולה מעניינת או מתמודדות עם אתגר ממשי כלשהו, אלא שבניגוד לגיבורות ספרותיות בתקופות שקדמו להן, הן גם שטחיות ומטופשות באופן שמעמיד בספק רב מאוד את האפשרות של הקוראות הצעירות לשאוב מהן השראה או עניין שילוו אותן בתקופה המשמעותית של עיצוב זהותן האנושית והנשית.

"כוח הנסיכות: ההבטחה הסודית", פאולה הריסון. הוצאת כתר. 74 שקלים; "אייבי ובין מטפלות בשמרטפית", אנני ברוז. הוצאת כתר. 74 שקלים; "יומני הסודי ביותר 9: עם חברים כאלה עדיף להישאר לבד", ג'ים בנטון. הוצאת מטר. 69 שקלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ