שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ספרי ילדים: "המלך בום" מדבר אל הקוראים בגובה העיניים

ספרו של יהודה תלמי מבקר בחרוזים חכמים ובשפה עשירה את שלטונו של מלך נהנתן מדי, מבלי להתחנף לקהל הצעיר

מור דבורקין-פוגלמן, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מור דבורקין-פוגלמן, עכבר העיר

אחד ממבחניו החשובים של סופר ילדים טוב, היא היכולת לכתוב על נושאים "גדולים": אהבה, מוות, צדק, מלחמה, שלום ושאר יסודות הקיום האנושי. התוצאות של כתיבה בנושאים אלה הן קיצוניות בדרך כלל: אסון מוחלט או יצירה נפלאה שהגיעה לחדר הילדים כדי להישאר. נושא "גדול" שהפך במאה השנים האחרונות למרכזי ביותר בספרות הילדים הוא פוליטיקה ודמותו של השליט בפרט. סופרי ילדים רבים בחרו לכתוב לדור הצעיר טקסטים עם ביקורת גלויה, יותר או פחות, על התנהלותו של השלטון, וכך נולדו יצירות דוגמת "המלך צב צב" ו"המלחמה על החמאה" של ד"ר סוס, "מעשה בקדרה ומצקת" מאת מיכאל אנדה, ובזירה המקומית שלנו אי אפשר בלי להזכיר את "עוץ לי גוץ לי", המחזה והספר, בהם הוסיף אברהם שלונסקי לאגדת האחים גרים הקלאסית אמירות מחודדות על הון ושלטון. אל המועדון המכובד הזה, הצטרף לאחרונה "המלך בום" שכתב יהודה תלמי. » ספרי ילדים - לעוד ביקורות» רוזלינדה: לא לביישנים בלבדהמלך בום הוא ענק אדיר מימדים המושל בארץ פיצוץ הרחוקה. הוא חולש על ממלכתו מראש מגדל גבוה, שנבנה במיוחד לצרכיו של השליט כבד הגוף ודק הרגליים. ולא רק המגדל - כל ההתנהלות בארמון ובארץ פיצוץ בכלל, נועדה לשרת את צרכיו של המלך הנפוח המייצג, כמובן, מנגנון ממשלתי מסורבל: אמבטיה בגודל של ספינת מלחמה מלאה כולה בתה וסוכר, ובה מאה משרתים המקרצפים את הוד מעלתו, כסא-מרכבה רתום למאה סוסים שנועדו לשנע אותו מפינה לפינה של משרדו הענק, כמויות עצומות של אוכל המגיעות לפיו בעזרת משאיות כיבוי, נושאות מטוסים והליקופטר שכל תפקידו לבחוש את החלב בקפה של הוד רוממותו, ומקהלה צבאית המנעימה את שנתו בצרחות ובירי תותחים.כל זאת, כדי שבום, ירום הודו, יוכל לעסוק "רק בדברים החשובים: הוא מעניק הבטחות לכל התושבים. זה מקצוע מלכותי, זה סגנון ודמיון. והוא טוב בזה, הוא מבטיח המון. כותב הבטחות וכותב וכותב, עד שהוא נעשה רעב". אבל לא רק את התנהלותו ההוללת וההבטחות חסרות האחריות של המלך מבקר תלמי, אלא גם את זו של העם המוכן לבלוע אותן: "ברבע לשתיים, יותר או פחות, מעיפים את ההבטחות לכל הרוחות. הבטחות פורחות העם אוהב, מי שיש לו הבטחה יכול להישאר רעב". בהמשך מספר תלמי כיצד הוגים יועצי המלך הצעות לבישול ואכילה ממשית של פתקי ההבטחות הרבים כדי שאפשר יהיה להאכיל בהם את ההמון כך שלא יפריע למלך, שכן "לראות עם רעב - מקלקל תאבון".הכתיבה של תלמי היא מהסוג הבוטה שרוכש כבוד לכושר ההבנה של הילד הקורא ואינו מתעטף בעמימות המרככת את המסר, גם כשהדבר נוגע באופן ישיר לביקורת נגד המיליטריזם הישראלי, החותמת את הספר: "וכך כל הלילה, תותחים וצרחת, והמלך ישן בשלווה ובנחת. הממלכה נרגעת, סוף סוף יורים, וכולם הולכים לישון שלווים ומאושרים". בנוסף, כבוד זה מתבטא היטב גם בעברית הנפלאה בה כתוב הספר, שילוב של שפה גבוהה והומור לשוני מצוין. לדוגמה, המעלית המיוחדת שתפקידה להעלות את המלך בום לראש המגדל המלכותי, מורכבת מגלגלת ושני סלים, שבאחד יושב הוד רוממותו, ובשני - פיל, ולכן היא מכונה "מעפילית". גם התיאורים של האופן בו מטופל ומטופח המלך בידי המוני משרתיו ועבדיו, כתוב בלשון ציורית, מחורזת ומקסימה, המועשרת באיוריה הצבעוניים והבוטים משהו של גלית אדר.לקנות או לא לקנות?

לקנות גם לקנות. "המלך בום" הוא סיפור שאינו מפחד לחשוף ילדים לעוולות הכרוכות בכוח ושררה, וכן לגורלם של נתינים המשלימים עם אורח חיים הכולל הבטחות ריקות וכפיפות לכל גחמותיו של השליט, כולל רמזים עבים לעיוותים המוכרים לנו היטב מהחברה שאנו חיים בה, וזאת בשפה עשירה וקולחת, שמעלה את התחושה כי יהודה תלמי, בדומה לענקים ספרותיים דוגמת ד"ר סוס או שלונסקי, מתייחס ברצינות מוחלטת לקהל הצעיר ולכן כותב לו בחוכמה ובהומור, כתיבה משובחת שתישאר איתנו עוד זמן רב, ומי יודע - אולי תסייע לגדל פה דור שלא מוכן לאכול הבטחות.

"המלך בום" מאת יהודה תלמי. איורים: גלית אדר. הוצאת חממה ספרותית של סטימצקי, 69 שקלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ