ספרי ילדים: להתחבר למקורות בדרכים פתלתלות

"אף פעם לא כועס" ו"טוב לו ושמח והמלך רותח" מציעים סיפורים הומניים, משעשעים ויהודיים במהותם, אליהם כל זרם יוכל להתחבר מהכיוון היחודי שלו

מור דבורקין פוגלמן, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מור דבורקין פוגלמן, עכבר העיר

"במובן הרחב ביותר אני יהודי עלילתי. אני מתכוון לומר כי אני אדם שמספר לעצמו סיפורים יהודיים, שיוצר לעצמו זהות שנארגת מתפישותיי על אודות הדברים שאני יכול לדעת וללמוד מהמסורת היהודית". (פיטר פיצלה)בחודשים האחרונים, נדמה כי השאלה "מיהו יהודי" בוערת מתמיד ברחוב הישראלי. לא משנה מה עומד בלב סדר היום שלכם - קידוש, כיבוש או אינסטוש, אין דרך להמלט משלטי החוצות ומוויכוחי הפייסבוק הבלתי נגמרים על הדרך "הנכונה" להיות אדם ומשפחה יהודיים, כשברור שכל הצבת גדר זהותית שכזו מותירה אחרים רבים בחוץ.

הגדרת זהותו של אדם כרוכה ללא הפרד בסיפורים שהוא בוחר לספר לעצמו ולהעביר לילדיו. הבחירה בסיפור ספציפי, המציע ערכים מסוימים ומערכת קשרים מוגדרת, משקפת את הזהות שאנו מייחסים לעצמנו. לכן סיפורים רבים ממגוון תרבויות פושטים ולובשים צורה לאורך השנים, סיפורים אחדים נזנחים ואחרים משתנים ומשמשים מחדש בהתאם לאמונותיו וצרכיו של המספר וקהלו. כשמדובר בסיפורים ממקורות יהודיים האפשרות ליטול בכל פעם את המתאים לזהותנו ולעמדתנו הפרטית מועצמת פי כמה, שכן מדובר בהיצע רחב ומגוון של טקסטים בעלי אג'נדות משתנות ולעיתים אף סותרות ממש. קריאה חדשה ומעמיקה בסיפורי התנ"ך, אגדות התלמוד או מעשיות חסידיות, תניב עבור כל אחד מאתנו התבוננות אחרת ותדלה מהם תכנים שונים וערכים מגוונים שישתלבו בתפישה הערכית והקוד המוסרי עליהם שואף כל אחד מאתנו לחנך את ילדיו, בין אם אנחנו חרדים אדוקים או חילונים מוחלטים.

ואלוהים? ממש כמו בחיים: הוא יכול להיות מרכז העלילה, אחת הדמויות בה (ממשית כאדם או דמיונית כמו פיה), ואפשר גם לוותר עליו כליל. כמו בכל סיפור, ההתייחסות לדמויות, ואלוהים בכללן, נתונה בידי המספר.סיפור אחד, אלף פירושים. מתוך "טוב לו ושמח והמלך רותח"נפלאות הסבלנות

מתוך מבחר אדיר של עיבודים לספרות ילדים המבוססים על סיפורים ממבחר מקורות, בחרנו עבורכם שניים חדשים על המדף שמדברים בכמה קולות במקביל, לשלל גווני הקשת הזהותית. הספר "אף פעם לא כועס" הוא איבוד של תמי הלוי לסיפור מתוך מסכת שבת של התלמוד הבבלי, המהלל את סבלנותו האגדית של הלל הזקן, נשיא הסנהדרין. בימיו של הלל, חי בירושלים אדם שנהג להתווכח ולריב עם סובביו ללא הרף. יום אחד, התגרה בחברו וטען כי הוא מסוגל להרגיז כל אדם, אפילו את הלל, נשיא הסנהדרין. החבר פקפק ביכולותו להכעיס את הלל העניו והחביב, והשניים מחליטים לערוך התערבות על סכום כסף נכבד של 400 זוז. האיש המרגיז הולך לביתו של הלל בערב שבת, כשהזמן דוחק וההכנות מרובות, ופונה אליו בחוצפה ובגסות, מטריד ומטריח אותו החוצה שוב ושוב, בשורה של שאלות מופרכות: מדוע ראשיהם של אנשי בבל נראים כביצה? מדוע עיניהם של בני תדמור אלכסוניות, מדוע לבני אפריקה יש כפות רגליים רחבות?

אלא שהלל עונה על כל שאלותיו ברצינות גמורה ובסבלנות אין סופית, ואף מציע לו להתארח בביתו לסעודת השבת. גם כשהאיש מספר לו על ההתערבות הלל אינו כועס, אלא מנחם אותו על אובדן הכסף הרב ומציע לו ולילדים שיעור כלל אנושי על סבלנות ונעם כלפי כל אדם, וכפועל יוצא מכך גם הסבר על התכונות החשובות למנהיג מוצלח.  

» "אף פעם לא כועס", מאת תמי הלוי, איירה שירלי וייסמן. הוצאת ידיעות ספרים, 26 עמודים. מחיר: 48 שקלים.

סודות השמחה "טוב לו ושמח והמלך הרותח" מאת צבי איל, מבוסס על "מעשה מביטחון" שסיפר רבי נחמן מברסלב. הסיפור מתחיל כששנתו של מלך עֶצבוֹניָה נודדת - על אף שיש לו הכל, המלך מודאג שמא יש בממלכתו מישהו מודאג פחות ממנו. הוא מתחפש לאיש פשוט, ויוצא להאזין תחת חלונותיהם של נתיניו. מחלון אחד הוא שומע טרדות פרנסה, מהחלון השני בעיות בריאות, מהשלישי מהמורות בחיי הנישואין ומהרביעי את אימת השלטון. המלך כבר כמעט חוזר לארמונו מרוצה וטוב לב, כשלפתע הוא שומע נגינת כינור עדינה מחלונו של בית ישן ורעוע. בבית עומד אדם ומנגן, כשעל השולחן לצידו קדרת בשר וכוס יין, והוא עליז ושמח בחלקו. המלך, שאושרו נעלם באחת אל מול עליזותו של האיש, מתארח בביתו ולומד כי הוא עובד בעבודות מזדמנות כשיפוצניק. מידי יום הוא עובד עד שיש בידו די כדי לקנות בשר ומעט יין ואז הוא שב לביתו המתפורר, אוכל ושותה, מנגן ושמח. המלך כועס מאוד, שכן ברור כי נמצא בממלכתו אדם פחות מודאג ממנו. למחרת הוא מצווה כי יאסרו על שכירת פועלים לתיקונים, על מנת לגדוע את פרנסתו של האיש ולאמלל אותו.

אלא שהאיש, הבוטח באל שידאג לכל צרכיו, מוצא לו עבודה חלופית כחוטב עצים, מרוויח די כדי לקנות את ארוחתו, וכשהמלך בא לביתו בערב שוב הוא מוצא אותו מנגן, אוכל ושותה ושמח בחלקו. למחרת מוציא המלך צו האוסר על העסקת חוטבי עצים בשכר, ושוב שם האיש את מבטחו באל ומוצא לו עבודה כמנקה דירים, מרוויח די כדי לקנות בשר ויין ושוב מבלה את הערב בנגינה ובשמחה. כך נאבק המלך באיש נטול הדאגות ומטיל שוב ושוב תקנות חדשות שימררו את חייו, ואילו האיש מוצא מדי יום דרך חדשה להרוויח את לחמו ונותר מאושר ושמח, עד לסופו המותח והמשעשע של הסיפור.

זהו סיפור שיש בו כמה רבדים, שכל אחד מהם עשוי להתאים להשקפת עולם שונה לגמרי - רובד אחד מעמיד במרכז את בטחונו של האיש באלוהים ומעביר לילד מסר דתי-אמוני, רובד שני גורס כי אלוהים עוזר לעוזרים לעצמם ולצד האמונה יש לגלות יוזמה, בעוד שרובד אחר מעלה גיחוך מסויים לגבי האמונה בהשגחה פרטית, או באלוהים בכלל, ומרמז כי תושייתו של אדם ובטחונו בעצמו הם העומדים לו בשעתו הקשה, ולא נסים משמיים.  כך או כך, בשני הספרים המוצגים כאן תמצאו עיבוד משובח, קולח וצבעוני, לסיפורים עתיקי יומין אך מלאי חיים שימלאו את דמיונם של הילדים בארצות רחוקות ודמויות מרתקות, וגם בסימני קריאה או שאלה - כבחירתו של המספר.

"טוב לו ושמח והמלך הרותח", מאת צבי איל, אייר אלחנן בן-אורי. הוצאת ידיעות ספרים, 60 עמודים. מחיר: 58 שקלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ