אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי ילדים: לונה פארק של הומור ורגש

"הכל בפנוכו", בתרגומה של המשוררת נעם פרתום, הוא דוגמה מופלאה לאיך מעבדים נונסנס והומור פרוע לעברית בצורה הכי חיננית שאפשר 

תגובות

בראשית שנות ה-50, תרגם אלתר איילי את הספר "אורה הכפולה" של אריך קסטנר מגרמנית לעברית. באותם ימים, כשפצעי השואה היו טריים מאוד, בחר איילי לנקות את הספר מאלמנטים גרמניים - כך הפכה גיבורת הספר לוטכן לאורה, זירת ההתרחשות המרכזית עברה ממינכן הגרמנית לציריך שבשווייץ, ואפילו החזיר המופיע בסיפור גויר כהלכה והפך לתיש. בכך המשיך איילי קו שרווח ממילא בספרות הילדים הישראלית באותה תקופה, של תרגום שאינו מילולי בלבד אלא גם תרבותי – שמות, דמויות ומקומות עוברתו, ולעיתים גם הערכים הגלויים והסמויים עברו התאמה לערכי הציונות. במהלך השנים זנחו מתרגמי ספרות הילדים בארץ את השאיפה להתאים כל דבר לתמונת עולמו של הילד הישראלי, והחלו להיצמד לטקסטים המקוריים ולפתוח בפניו עולמות אחרים.

» חדש על המדף: עוד ספרי ילדים מומלציםהוויכוח סביב מידת החירות שיכול המתרגם ליטול לעצמו הוא נצחי. תרגום, ובפרט לספרות ילדים, הוא עבודה מפרכת, שהעוסק בה מהלך ללא הרף על הקו הדק בין שאיפה להצמד לטקסט ולתרבותו המקורית, לבין חשש ליצור זרות בינו לבין הקורא הצעיר. הקושי רק מתגבר כשהדבר נוגע להומור ולנונסנס - וירג'יניה וולף טענה כי ההומור הוא האיכות הספרותית הראשונה הנכחדת בתרגום, ואכן חריזה, סלנג, משחקי מילים ושיבושי לשון הם עניין טריקי במיוחד לתרגום, שכן הומור הוא פעמים רבות עניין גיאוגרפי ולשוני שקשה מאוד להעבירו לשפה אחרת, לעולם תרבותי שונה.

קשה, אבל לא בלתי אפשרי, כך מוכיח תרגומה של המשוררת הצעירה נעם פרתום לספרו החדש והמצויין של שֶל סילברסטין "הכל בפנוכו". כבר מהדרך בה תורגם שמו של הספר (במקורEverything on it) ברור שבבחירה בין נאמנות לשונית לטקסט המקורי לבין נאמנות לרוחו בוחרת פרתום בדרך השנייה, וטוב שכך. שכן היד הקלה שלה בכל מה שקשור לצד הלשוני משמרת בצורה אופטימלית את מה שכל כך נפלא בטקסט הזה - ההומור הפרוע והמקושקש שלו.

הדוגמה הטובה ביותר לסגנון התרגום של פרתום הוא השיר "העוזר של שלומית". מהאיור של סילברסטין ניתן להסיק כי הדמות בשיר המקורי הייתה מין Santa's little helper מבולבל שכזה, דמות שספק אם ילד ישראלי, שמכיר כנראה את סנטה קלאוס אך לא את הרקע התרבותי שסביבו, היה מבין את ההומור שבה ומסוגל לצייר בדמיונו את המצב המשעשע. כאן נכנס לתמונה התרגום הנפלא של פרתום, שמגייר לחומרה את השיר לכדי טקסט שידבר ללבם של ילדים קוראי עברית, ודווקא בכך משמר את רוח המקור. "הייתי העוזר של שלומית, כן, זו מהסוכת שלום, הייתי יד ימינה בהכל, שתדעו, אבל פוטרתי היום. רק כי שכחתי לשים לולב והדסים [...] פוצצתי את הבלונים וקרעתי את פנסי הניר בחרון, רק כי חיברתי לאתרוג גומיה והעפתי אותו על הבת של השכנים כמו אווירון...", כך מונה העוזר המפוטר שורה של מעשי קונדס, טעויות ובלאגנים שהביאו לפיטוריו, בצורה גראפית מאוד ומצחיקה עד דמעות, וכל מי שהשתתף אי פעם בבניית סוכה יבין ויתגלגל מצחוק. בשיר "למה אני צורח", פרתום מעבירה את סביבת ההתרחשות לגיאוגרפיה ישראלית בצורה משכנעת ביותר, ובשיר "לא עשיתי" היא משבצת בחכמה ביטויי סלנג ילדות ישראלית כמו "נגעתי באדום" ו"נשבעת בספר התורה". בשירים דוגמת "שלדגים" ו"שנות טובות משונות" מצליחה פרתום להצטיין גם כשמדובר בשעשועי לשון והשירים מתורגמים בצורה חיננית ומהודקת, כך שהקורא עסוק בהנאה ממנה ולא בניחושים לגבי הגרסה המקורית.

מרכיב נוסף ברמתו הגבוהה של הספר הוא המינון המדויק, החשוב כל כך בספרי נונסנס, בין שירים של משחקי מילים ושעשועי לשון, הומור פיזי, שירי אבסורד וביקורת חברתית וכן שירים הנוגעים בחיוך מסויים בנקודות הכאב של החיים. מינון שכזה הוא שהופך את "הכל בפנוכו" מסתם עוד ספר מצחיק, לספר המשתמש בהומור כדי לעורר בקורא מגוון רגשות, ובכך הופך את הקריאה לביקור בפארק שעשועים צבעוני ונפלא, ובו מתקנים מכל הסוגים.

» אופים עם ילדים: מאפינס תפוז חורפיים

*#