לא רק למבוגרים: יום כיף עם הילדים בבית אבי חי

יצאנו לבדוק מה אפשר לעשות עם הילדים בבית אבי חי. ראינו את התערוכות המוצגות במקום, צפינו בהצגה, אכלנו וופלים וקינחנו בבית קפה בקרבת מקום - סיקור חוויתי

עמנואל צווייג, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מתוך ההצגה עכברת העיר ועכברת הכפר
עכברת העיר ועכברת הכפרצילום: מעוז ויסטוך

"בית אבי חי" שבירושלים נתפס לרוב כבית ליצירות יהודיות ישראליות מקוריות למבוגרים. זאת ניתן להבין מהתערוכה המוצגת בכניסה לבניין, בה מוצבים אחד ליד השני דיוקנאות משוררים וסופרים (כגון יהודה עמיחי ושלום עליכם), אך בנוסף הוא מציע שלל הצגות והרצאות בנושאים שונים ומגוונים. בתקופה האחרונה, המקום שמבחינת מראהו מעוטר בשיש, החליט שלא לוותר על הדור הצעיר והשיק סדרת הצגות ילדים המתקשרות כל אחת עם החודש העברי בו הן מועלות.

» מה עושים בסופ"ש?
» פעילויות לילדים - המדריך המלא
» מבשלים עם ילדים - כל המתכונים
» ספרי ילדים - לכל הביקורות
» 
הצגות ילדים - כל הביקורות

ההצגה "עכברת העיר ועכברת הכפר" היא אחת מסדרת הצגות "אגדות הלבנה" (הקודמת לה הייתה "מרק מפתחות") - מתרחשת במרתף, בין שני קצוות החניון, דבר שכנראה מפריע יותר להורים, שהיו שמחים לשבת על כיסא מרופד בבית קפה, מאשר לילדים הנרגשים שעבורם מונחים פופים ויכולים ליהנות מוופלים ומיץ שהמקום מציע. לאחר שהצוות הידידותי מוביל את הילדים סמוך אל קדמת הבמה, יכולים ההורים להצטרף אליהם או לשבת על כסאות בר גבוהים מאחוריהם (סידור הכיסאות מעט צפוף אך כיוון ומרבית הילדים יושבים על הרצפה, אין תחושת מחנק). במקום קיים גם מזנון, שהיה סגור בזמן ביקורנו.

ההצגה נפתחת בדיאלוג מיוחד לט"ו בשבט בו מתלבטות הדמויות כיצד יש להצמיח את השתיל שברשותן. האם לדבר אליו בקול או ללחוש לו? להניחו בשמש (זרקור הבמה) או בצל? ועוד רעיונות כאלה ואחרים. עד שלבסוף (באפילוג), החברים מבינים שמה שהשתיל זקוק לו הוא - זמן. עלילת ההצגה עצמה היא מעין שילוב של "עכבר העיר ועכבר הכפר" מאת איזופוס, ו"קורות ג'וני עכבר העיר" מאת ביאטריקס פוטר. עכברה תמימה מזמינה את בת-דודתה אל הכפר, ולאחר שהאחרונה משתעממת, היא מזמינה את עכברת הכפר לטעום ממנעמי העיר הגדולה. עכברת הכפר תחילה נענית, ואז משכילה להבין שעבורה הכפר הבטוח עדיף, גם אם אין בו פרוסות ענקיות של עוגות (מפגש עכברת הכפר עם העוגה משעשע במיוחד). הבמאית בחרה להציג את עכברת העיר כמעין בורגנית צרפתייה, ששיריה הם בסגנון השנסון המלווה באקורדיון, בעוד ששיריה של עכברת הכפר יותר דומים לשירי הגיבורה הענייה ממחזות הזמר.

בהצגה אין שימוש רב בתעלולים ואפקטים ויזואליים מלבד דליקת הלבנה לקראת הסוף, וגלגלי עכברים עליהם רצות העכברות בעיר הגדולה לקול סירנות המלוות מוזיקת בלוז קצבית. ההצגה נסמכת בעיקרה על הדינמיקה בין השחקנים ויכולתם להמחיש לילדים באופן אקטיבי את הרעיונות (גלית צברי האנרגטית עושה עבודה נהדרת במישור זה, למשל כשמכרסמת להנאתה גרעינים מהחמנייה שנמצאת לידה). כמו כן ישנם מעט פנינים לשוניים שיגרמו לילדים לצחוק בקול רם דוגמת "אוטובוס עובר ופסנתר נופל", וחזרה על משפטי מפתח שילוו את ההצגה במטרה לארוג את העלילה ("אל האוכל!"). בשל ההסתמכות על ההמחשות הוויזואליות ופחות על דיאלוגים שנונים, ככל הנראה תתאים ההצגה לגילאים הנמוכים יותר (מגילאי גן חובה ועד גילאי כיתה ג') שייהנו מה"אקשן" שעל הבמה. על אף שאת המסר החינוכי והקישור לחג האילנות ניתן מעט לחדד ולעבות, בדומה למרתף, עבור הילדים עובדה זאת פחות משנה.

מה עושים בסביבה
ייתכן כי בשעה בה תסיימו יהיה המזנון (שמחיריו סבירים בהחלט) סגור, ובמקרה כזה תוכלו לצעוד עם הילדים אל בית הקפה "נאדי" שברחוב שץ פינת שמואל הנגיד וליהנות מארוחה טעימה ביותר (אם כי לא הכי זולה) ושירות אדיב.

שורה תחתונה
במחיר של 40 שקלים (לילד ראשון) תזכו לשעה של שקט והנאה עם הילדים לאחר יום העבודה. כדאי בפעמים הבאות להתחשב גם בהורים התשושים מבחינת מקומות הישיבה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ