"שירים לעמליה": חגיגה של צלילים

כשנותנים למוזיקה את הכבוד שמגיע לה, עוטפים אותה במסגרת של נוכחות בימתית מרשימה עם אמנים כמו עלמה זק ואלון נוימן - נוצר מופע מיוחד וקסום לילדים ולכל המשפחה

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שירים לעמליה
מופע קסום לילדים. "שירים לעמליה"צילום: נטע לוין

"שירים לעמליה", מופע מוזיקה חדש לילדים המבוסס על ספר השירים של דפנה בן צבי, הוא משב רוח מענן בעולם היצירה לילדים. נכון, יש לרשותנו המון תיאטרון משובח לילדים, ולא מעט הצגות מוזיקליות, אך מופע שבו המוזיקה היא העיקר והסיפור משני - זה כבר הרבה פחות נפוץ. המופע בנוי מאוסף שיריה של בן צבי, שביניהם משובצים קטעי קישור קצרים ומשעשעים, העוזרים לצוות לדלג בין היצירות המוזיקליות, ומתכתבים לעתים באופן ישיר, לעתים מרחוק, עם המנגינה והשירה. 

» מדור ילדים
» מבשלים עם ילדים
» הצגות לילדים
» טיולים לשבת
» פעילויות לילדים

איך שיר נולד?

אי אפשר להתחמק מהאסוציאציה לפרויקט "הכבש ה-16", התקליט שיצא בסוף שנות ה-70, וממשיך עד היום, כמעט 40 שנה אחרי, להיות רלוונטי, פופולרי ומרגש. הדמיון מתבקש, בעיקר כיוון שמדובר בהלחנה של ספר שירים שלא נכתבו כפזמונים, אך גם כי מדובר ביוצרים מוכשרים שחברו יחדיו ועיבדו כסות מוזיקלית מרשימה ומענגת. העיבודים של טל אבן צור מזכירים בחלק מהשירים את הנגיעה הרכטרית, עם קטעי הפתיחה של סולו קלידים, שהוא לכאורה פשוט ונקי, אך למעשה מלא מחשבה.

הצצה לקטע מתוך המופע "שירים לעמליה":

החבורה שמאחורי יצירת המופע, גיא לוי (לחנים, בס), אבן צור (עיבודים, קלידים), שלושת הזמרים-שחקנים - איילת רובינסון, עלמה זק ואלון נוימן - סיפרו בפרויקט ההדסטארט לגיוס הכסף להפקה שהם התרגשו מהיצירה של רובינסון והתחברו אליה. לוי התחיל להלחין, ולאט לאט הפרויקט קרם עור וגידים עד לגיבוש היצירה הסופית. נקודת המוצא הייתה היצירה עצמה, ולא המופע הסופי, והדבר ניכר בכל נים ונים של התוצאה. 

שיריה של בן צבי, נקודת ההתחלה של הפרויקט, נכתבו ברגישות ומתוך מחשבה על הילד ועל ההורה, שיהיה להם זמן כיף ביחד, ללא דידקטיות מעיקה או מחשבה על מסרים ונושאים חינוכיים. הם לא מנסים ליפות את הילדות, אלא נותנים הצצה לאופן שבו הילדה עמליה מתבוננת בעולם. לכן מותר לה להתבאס אחרי יום ההולדת שלה, כי הוא נגמר וקשה לה עם החזרה לשגרה, וזה בסדר גמור שהיא לא רוצה לשחק עם אבא שלה עד שהפצע שלו יעבור. היא יכולה לזלול כדור שוקולד ולהתנער מהאחריות על כך, ולדמיין גמדים וספינות אגוז. 

בצד המוזיקלי, לוי ואבן צור לא עשו ויתורים או הנחות ושמו פס על כללי השטנץ ביצירה לילדים. העיבודים המוזיקליים - הכליים ובמיוחד הקוליים - הם מלאכת מחשבת, מופת של מקצועיות ומורכבות, פרץ של כישרון. חלק משיריה של בן צבי קצרצרים, כולם לא נולדו עם פזמון, אך החיבור בין המילה לטקסט הוא מענג, לעתים מפתיע, כמו המקצב הדרמטי-קברטי ב"רע לי, רע לי, רע ומר,/ יום ההולדת שלי נגמר!" (ואפשר ממש לשמוע את הקונטרבס מנגן סימן קריאה). 

עושים כבוד למוזיקה. מתוך המופע "שירים לעמליה":

אוי-יוי-יו, טוב לי כל כך!

מה שמשלים את חגיגת המילים והצלילים זה הביצוע הבימתי של היצירה. זק ונוימן מצוינים, ורובינסון היא פרפורמרית מדהימה, עם קול נפלא ונוכחות בימתית כובשת. קטעי המשחק הקצרצרים בין השירים לא מתאמצים מדי, קצת משעשעים וקצת ממלאים את ההפסקות בין השירים. חבורת ילדים נפגשת בין קופסאות קרטון שבהן דברים המיועדים לזריקה, ומגלה איך אפשר להגיע רחוק גם עם סתם אביזרים ישנים - לפחות בדמיון אם לא מציאות. בין לבין הם חושפים את הרגשות והמחשבות והפחדים עד שמגיע הרגע שבו צריך לחזור הביתה. המסגרת קצת בנאלית, אבל היא משאירה את הבמה לדבר החשוב באמת - השירים והמוזיקה. 

מופע שכזה, שהוא כולו שירים וקצת משחק, שאין בו פירוטכניקה ותלבושות נוצצות ואלמנטים גרנדיוזיים, וגם לא שלד סיפורי שמעגן בחוזקה את השירים, הוא סוג של הימור. אבל הימור משתלם. רוב הילדים במופע ישבו והקשיבו ולא איבדו את הסבלנות. האולם של צוותא פחות מאפשר זאת, אך המופעים בזאפה בהחלט יכולים לתת לילדים הזדמנות לקום מהכיסא ולשחרר את הילד הפנימי, וכמו הגמד הקטן, לשיר ולרקוד, לשכב תחת פטרייה ולהיאנח, " אוי-יוי-יו, טוב לי כל כך!". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ