שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נורית אסיאג, עכבר העיר
נורית אסיאג, עכבר העיר

קיץ 2013 התברך במתקפה מכובדת של תערוכות בינלאומיות מזן ה"לכל המשפחה", אלה שמתחילות להציג ביולי ומתקפלות בסוף אוגוסט, רגע לפני/אחרי שדור ההמשך חוזר למסגרות החינוכיות. תערוכת אמנות הלגו, המציגה במרכז הירידים בתל אביב, היא אחת האופציות לנשום קצת חו"ל בלי להחתים דרכון ובלי לארוז מזוודות.

» קיץ 2013 - כל הכתבות » תערוכת אמנות הלגו - להזמנת כרטיסים» אירועי הקיץ הגדוליםהתערוכה בנויה חדרים-חדרים, והמבקר מובל ביניהם בלי ללכת לאיבוד ובלי לפספס אף אחד מהמיצבים שתיכנן נתן סוואיה, אמן הלגו האמריקאי. סוואיה, שבחר לעצמו מקצוע לא שגרתי, אוחז גם בהשכלה משפטית, ולמעשה עבד כעורך דין עד 2004, אז נטש את עולם המשפט לטובת קוביות הלגו, צעד נועז ומעורר הערכה, ובדיעבד כנראה גם משתלם כלכלית. התערוכה של סוואיה הסתובבה בין היבשות וביקרה בארצות הברית, בסינגפור ובאוסטרליה, ואפילו נבחרה לפני שנתיים (קיץ 2011, במקביל לתצוגה הראשונה שלה באוסטרליה) כאחת מעשר התערוכות הטובות בעולם.

הפסלים של סוואיה אכן מרשימים ומעוררים התפעלות. מי בכלל תיאר לעצמו שאפשר לבנות מונומנטים כאלה מאותן אבני פלסטיק צבעוניות שנמצאות כמעט בכל בית? סוואיה משתמש רק באבנים הסטנדרטיות, הריבועיות / מלבניות, שהן זוויתיות ולא מעוגלות, ובכל זאת לפסליו יש מראה רך ומעוגל, לפחות במבט מרחוק. זה לא דגם של בית או אביר או טירה, זה ממש פיסול. ליד כל מיצב, בדומה לנהוג במוזיאונים, מוצגת לוחית קטנה ובה שם העבודה והגיג של היוצר, ומתחת – במקום ציון המדיום האמנותי – נתון מספרי על כמות האבנים שמהן מורכב הפסל (הרבה מאוד. תצטרכו לקנות את כל מחלקת הלגו בחנות הצעצועים כדי לייצר פסלון קטן).

לא תאמינו מכמה חלקים עשוי כל פסל. תערוכת הלגו (צילומים: יח"צ):

את המיצבים עצמם אפשר לחלק לשני סוגים: תלת ממדיים, כלומר אובייקטים פיסוליים, ודו ממדיים, שהם למעשה תמונות שנוצרו באבני לגו, מעין "ציור בלגו"  (גם פה מבחינה הנדסית מדובר ביצירה תלת ממדית, כמובן, אך היא מוצגת כדו ממדית). סוואיה יצר פורטרטים של דמויות שונות מעולם האמנות והתרבות, בדגש על איקונים מוזיקליים (ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, בין השאר), רובם תוך שימוש באבנים בצבעי שחור-אפור-לבן, והתוצאה מהפנטת.

נוסף על היצירות של סוואיה בתערוכה מוצגות גם עבודות של אמני לגו נוספים ולצדן עבודות של מהנדסי לגו צעירים שיצרו במסגרת חוגים מיוחדים מוצגי לגו המבוססים על עקרונות מכניים ופיזקליים. אפשר להפעיל את הדגמים וללוות את ההדגמה בהסברים, אם יש לכם (ולילדיכם) סבלנות. התוספת הזו נחמדה, מיצבים מסוימים של סוואיה ממש מפעימים, אבל בסך הכל מדובר בכשעה של הסתובבות, כך שאל תבנו על יום פעילות מלא.

עוד לבנה בחומה למרות היצירתיות הפורייה של סוואיה, דומה שמשהו כאן התפספס. האמירה האמנותית מתמסמסת על רקע החגיגה הצרכנית. מעל הכל בולט מחיר הכניסה. משפחה בת ארבע נפשות תיאלץ להיפרד מ-200 שקלים (1 + 1 דרך לאומי קארד) או 280 שקלים (כרטיס משפחתי במסלול הרגיל) תמורת כשעה-שעה וחצי של סיור בתערוכה (או אפילו פחות). אתם אמנם מוזמנים להישאר יותר, אבל האמת – אין בשביל מה. אם לא הוצאתם מספיק כסף, בתערוכה עצמה יש שתי עמדות צילום שינפיקו לכם מזכרות אישיות תמורת תשלום נוסף, לכאורה סמלי (20-10 שקלים), אבל די מוגזם ביחס לתמורה (במיוחד בהתחשב בכסף שהשארתם בכניסה). עמדנו בפיתוי ללא בעיה.

חגיגה צרכנית יפהפיה. תערוכת הלגו (צילום: יח"צ)מי שמעוניין בפעילות מוטורית ולא רק בצפייה יכול לסור לתחנה האחרונה של התערוכה, חנות המזכרות, שבה מוצבים שולחנות משחק בלגו. אבל בואו נודה באמת - לא מדובר באיזו הצעת פעילות אטרקטיבית כיוון שלרוב המבקרים יש מן הסתם לפחות ערכה אחת בבית. עמדת המשחק בסדרת ה-Friends של לגו בהחלט נחמדה, אבל פונה בעיקר לילדות קטנות. יש זירות קרב של Chima, אולם לפחות כשאני הייתי שם לא ראיתי את הסביבונים והדמויות עצמם.

אם בכל זאת החלטתם לעצור לנוח ולתת לילדים לשחק ולבנות סביב השולחנות, אל תשכחו שמדובר בחנות. ובמילים אחרות: צפו ל"אמא תקני לי/אבא בא לי". והטיפ שלנו, אם כבר הגעתם עד הלום: תאמו עמדות וציפיות מראש. ואל תשכחו להצטייד באוכל ושתייה, גם מחירי המזנון, כנהוג בז'אנר, מקוממים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ