מבשלים עם ילדים: אנטיפסטי

לא רק פסטה ברוטב עגבניות. היישר מאיטליה - מנת פתיחה בריאה, צבעונית וקלה מאד להכנה, שגם הילדים יהנו ממנה

גלי פיאלקוב, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גלי פיאלקוב, עכבר העיר

ישראלים אוהבים מאד אוכל איטלקי. אבל, בבואנו להוריש לדור ההמשך את התאווה למטעמי ארץ המגף אנחנו משום מה מסתפקים בפסטה עם רוטב עגבניות במקרה הטוב, או במקרוני עם קטשופ במקרה הרע.

אנטיפסטי הוא שמן של מבחר מנות פתיח המשמשות בעצם כמתאבנים - מנות קטנות שמעוררות חשק לאכול. בארצנו נוטים לחשוב ש"אנטיפסטי" פירושו מנות שהמהוות אנטי (מעין קונטרה) לפסטה. אז זהו שלא. למרות הדמיון בצליל, המלה "פסטו" (pasto) אין פירושה "פסטה", אלא "ארוחה" ואנטה (ante) פירושו "לפני". מכאן שמשמעות המלה "אנטיפסטו" היא "לפני האוכל". כמה פשוט.

מגש אנטיפסטי אותנטי מונה מבחר מנות מסוגים שונים (קלויות, ממולאות, מטוגנות, מצופות ועוד), והטרחה עליו לא קטנה. אבל יש גם קיצור דרך - הכנת מגש שלם של סוגי ירקות שונים הנקלים בתנור, ושאליהם מצטרפים שמן זית, תבלינים, ואפשר גם חומץ בלסמי (שאותו מוסיפים רק לאחר שהירקות קלויים). מדובר על מנה שנראית נהדר, והירקות הקלויים בתבלינים מפיצים בבית ניחוחות משכרים. בנוסף - זה פשוט טעים, ובסך הכל די בריא כי הרי ירקות שרק נקלים לא מאבדים לגמרי את ערכם התזונתי. אז למה שלא תנסו? מומלץ בחום לצרף את הילדים להליך חיתוך הירקות (שעשוי בהחלט לעשות חשק). אפשר לתת להם לטעום קצת לפני הקלייה (לא את הבטטה והקישוא, שחייבים בישול לפני האכילה), ולהניח להם לבחור תבלינים כרצונם. הכנת המנה יכולה להיות בהחלט חוויה חושית מדליקה שעשויה להביא אל שולחנכם מנה ראשונה או תוספת חדשה ומשמחת במיוחד.

חומרים לתבנית תנור גדולה(40X35):

2 פלפלים אדומים בינונייםבצל6 פרחי ברוקולי גדוליםחצי כרובית בינוניתראש שוםבטטה גדולה2 קישואים (רצוי זוקיני אבל לא חובה)2 גזרים גדוליםסלסילת פטריות טריותתבלינים: פפריקה אדומה מתוקה, אורגנו, גרעיני קימל, כמון, תבלין לפיצה3 כפות שמן זיתנייר כסףחומץ בלסמי

מוכנים? היכון! הכינו:

שיטפו היטב את כל הירקות. יבשו. פרשו על פני התבנית נייר כסף עבה (הניחו לו לכסות גם את השוליים). חיתכו את הפלפל האדום לרצועות בשרניות ואת הבצל לרבעים. פרקו את מחצית הכרובית לפרחים לא קטנים מדי. חיתכו את הבטטה, הקישואים והגזרים לעיגולים בעובי של 3 מילימטרים. קיטמו את רגלי הפטריות ובידקו שוב שהן נקיות.

סדרו את הירקות החתוכים על גבי המגש, לפי קבוצות צבע מגוונות ובצורה יפה (זה שלב נהדר לשתף בו את הילדים). מומלץ לצופף מאוד את הירקות כי לאחר הקלייה הם מתכווצים. על הירקות המסודרים זרו מלח גס ביד נדיבה וטפטפו שמן זית איכותי (כשלוש כפות לכל התבנית). דאגו שהשמן ייגע בכל הירקות.

מסדרים את הירקות בתבנית. אנטיפסטי (צילום: גלי פיאלקוב)

שלב התיבול נתון לשיקול דעתכם ולהעדפות הטעם שלכם. אפשר להשתמש בעשבי תיבול טריים כמו בזיליקום, נענע, טימין, אורגנו ואחרים, וניתן להשתמש במקום בתבלינים יבשים, ולבזוק מהם סוג שונה על כל קבוצת ירקות, כך שיזכו בטעמים מגוונים. אנחנו בחרנו לפזר מעל הפלפלים תבלין לפיצה, אורגנו על הפטריות, כמון על הכרוביות והבטטות, פפריקה מתוקה על הגזרים וגרעיני קימל על הקישואים. לברוקולי, לבצל ולראש השום הנחנו להתבשם אך ורק מתיבולו של שמן הזית. את כל היופי הזה מכניסים לתנור שחומם מראש לחום גבוה (מעל 200 מעלות) לכחצי שעה שלאחריה שולפים את המגש מהתנור.

מכניסים את הירקות לתנור ומחכים. אנטיפסטי  (צילום: גלי פיאלקוב)

את האנטיפסטי אפשר לאכול חם כתוספת למנה עיקרית, או קר, כמנת פתיחה או כתוספת מצוינת ומשדרגת לכריכים. הזלפת החומץ הבלסמי על הירקות הקלויים מוסיפה להם המון, אבל יש הרבה ילדים שנרתעים מהטעם המיוחד שו ולכן מוטב שתבודדו בצד את המנה של המבוגרים ועליה תוכלו לחגוג עם הבלסמי. בתיאבון!

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ