"מותק של פסטיבל": רק תאווה לעיניים?

עם עיצוב במה מרהיב שיוצר חוויה טוטאלית, סלבס שמגיעים עד לקהל הצופים וים אפקטים והפתעות, נותר לשאול - האם נשאר מקום למסר חינוכי והאם זה בכלל חשוב?

גלי פיאלקוב, עכבר העיר | צילום: אורית פניני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גלי פיאלקוב, עכבר העיר | צילום: אורית פניני

הכל מהכל ועוד קצת. "מותק של פסטיבל - חגיגה בעולם המים"מותק של פסטיבל, מופע החנוכה המסורתי לקטנטנים, מציין בחג הזה את שנתו השמינית, והוא ללא ספק אירוע למוד ניסיון ומקצועי באופן מרשים. בהתאם לכך הוא עתיר בכוכבי ילדים, המון שמחה וצבע, מוזיקה קצבית ופאן - אבל לא רק. המופע בהחלט מעניק תמורה למעות החנוכה ששילמו עליו ההורים. ממש כמו מפעל הוא מניב בסוף הסרט הנע תוצר בדמות ילדים והורים מרוצים ועמוסי מזכרות (מרצ'נדייזינג מטורף של דוד חיים ובמבליק, בובות וואק וואק, ואלבומים ומדבקות ועוד), כתמי סירופ שוקולד, שערות סבתא או פירורי במבה, או גם וגם.» הקוסם חוזר - ביקורת» חנוכה 2015 – המדריך המלא בעכבר חנוכה » הצגות חנוכה – לוח מופעים » ביקורת הצגות– כל ההצגות» הצגות זולות לחנוכה - כל הפרטים» משפחה חוסכת - מבצעים והנחות להצגות חנוכה

"מותק של פסטיבל 8 - חגיגה בעולם המים" בוים על-ידי אלדר גרויסמן, הופק מוזיקלית בידי בן זיידמן והופק על-ידי מיקי וירון פלד - סולן הפקות, יוכלמן - אשר הפקות, בשיתוף ערוץ הופ! המשתתפים הם השמנה והסלתה של תחום הבידור לקטנטנים, בהם: שני צמדי קומיקאים לילדים, אודי ואביעד ושי ורועי, שמבססים את ההומור שלהם על המון צעקות וסלפסטיק גופני מצחיק. הם מוכשרים לפי כל פרמטר, ואהובים על הילדים שמתלהבים מהצ'פחות, הנפילות והקלולסיות המתוקה. שני הצמדים נראים כמו שכפול גנטי אלו של שאלו, אבל אין כל רע בהכפלת ההומור הזה, שכנראה מתאים לכל גיל ולכל מצב רוח. יעל בר-זוהר היא מלכת המים היפה שבאה לספק סוג של זוהר לאירוע, אבל בפועל לא מרטיטה את הזאטוטים וגם לא את הוריהם, על אף שהיא באמת יפהפייה.

דוד חיים גם הוא במשתתפים, ולמרות סוד קסמו הלא מפוצח ממש, הוא בהחלט מצחיק את הילדים. הצמד הטלוויזיוני עמרי ויעל מלוהקים כמגישי האירוע, בערך, ומגלמים בו את האחיינים של דוד חיים, שהוא בכלל גם ראש העיר. רוטברד ונחום, הצמד הטלוויזיוני, מתאמצים אך לא מותירים רושם רב. גם שפיצי וקוץ, שהם מול וצומי, עומדים על אותה משבצת של חביבות חיננית, וזה כנראה מספיק בהפקה כה עמוסה. רוני דואני מנפקת את הסופרסטאריות התמידית שלה עם שמלה הורסת ואנפופים לרוב, ואת הקאסט המרשים הזה חותמת אורחת המופע עינת שרוף, תוספת תמוהה לאירוע.

חג העיצוב האמנותי

הפסטיבל של השנה עוסק בעניין החשוב לכולנו - שמירה על הסביבה ומיחזור. סביב מסר הליבה נתפר נושא כללי שמוביל לתפאורה ותלבושות שמשאירים את הקהל נדהם ומוקסם. "עולם המים" מספק ססגוניות הורסת בכל קנה מידה, ועבודתם של ניצן רפאלי בעיצוב התפאורה, אלה קולסניק בעיצוב התלבושות (וואו!) ורונן נג'ר בתאורה פשוט מושלמת. החבורה המוכשרת עושה שימוש בבובות ובבדים, במתנפחים שונים ומשונים, בבמה מתרוממת, במזרקות, בבועות סבון, מכונות עשן ובהמון המון צבע (גם פלורוסנטי) ותנועה. כל אלה יוצרים מראה מלא מעוף שבורא מול עיני הצופים רחבה שוקקת חיים. הקטנים פוגשים במהלך המסע דגיגונים קטנים, בובות כריש וחתול ים - בובות מדהימות שמדברות ומשתתפות כדמויות בעלילה. אל אלו מצטרפים צוות של 15 רקדנים מוכשרים ולהקת גלגיליות שאי-אפשר שלא להתלהב ממנה, שפשוט שוטפים את הבמה בשפע צבעוני ומלא חיים על ידי כוריאוגרפיה מקסימה (שעליה אמונה רוויטל זבולונוב פייניקה). כולם זורמים פנימה והחוצה מהרחבה בתזמון מושלם, בקלילות מדהימה ומספקים חוויה נהדרת. הוויזואל של הפסטיבל הוא חגיגה, ולמעשה הפסגה של האירוע כולו. מופע מרהיב ורדוד. "מותק של פסטיבל - חגיגה בעולם המים"למען האמת, המראה המרהיב יכול היה להספיק לגמרי, אבל כנדרש חוברים אליו שירים, פזמונים מוכרים ("לעולם בעקבות השמש", הופה היי, "אין לי רגע דל", "כדאי לכם לבוא לחגיגה שלנו", "הכל פתוח" ועוד). שיר הפסטיבל ואחרים - הרבה להיטי "כל הזמנים" לגדולים ולקטנים  שאינם מזיקים וגם לא מוסיפים דבר. עוד מישהי שלא תרמה יותר מדי אלא רק הוסיפה לעומס הכולל, היא עינת שרוף, שעלתה עם שמלת כלה והמון ישראלינה מרטיטה, מחרוזות של שירי מולדת ותפאורה עם דגלים וסמלי המדינה.יפה ושטחי? לא מספיק

הוצפתם במידע? גם הילדים הוצפו, לגמרי. הוצפו עד שהפכו לכמעט קהי חושים. וטרם נכתבה מילה על העלילה המגובבת שכתב אורי אוריין – המתחילה עם יום כיף משונה בחוף הים ומסתיימת במחזמר נגד זיהום סביבתי. בעצם חייבים לתהות למה חובה להחדיר גם מסר לאירוע שכל מטרתו לשמח את הילדים הצעירים? למה לא להישאר במוזיקה עליזה והמון צבע וחן? הרי הם בני 3 עד 7 בערך ועולמם תמים ונעים, האם באמת כל כך חשוב להוסיף בכוח לאירוע "לקח" כה שטחי רק כדי שההורים יציינו לעצמם וי ליד המשבצת "ערך חינוכי"? ואולי, רק אולי, כשמעבירים מסרים וערכים חינוכיים כך, מהפה אל החוץ, בלי משמעות מלבד אזכור, בלי בירור, אולי זה בעצם מקלקל את החינוך? חומר למחשבה.מד הכוכבים: משתתפים במופע כמה מהכוכבים הגדולים של הקטנטנים. כל אחד מהם מביא את השטיק האהוב שלו, וביחד הם מספקים בדיוק, אבל בדיוק, את מה שההורים והזאטוטים מצפים לקבל אך לא גרם אחד יותר.מד איכות: אירוע עמוס בהכל מהכל שמדגים באופן מושלם את הפתגם "תפסת מרובה - לא תפסת".רגע מביך: עינת שרוף.רגע מרגש: כשהבקבוק מחולץ מזנבו של גור חתול הים ומסר חד וברור עובר - האחריות לזיהום היא בידינו.» מותק של פסטיבל – לוח הופעות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ