הנקה ופיט: חברות אמיצה בתקופה נוראה

ספרו המרגש של רן כהן אהרונוב הופך להצגה מרגשת לא פחות, שתשאיר אתכם עם מועקה קטנה ואמפתיה גדולה לסיפור על שתי נערות בתקופת השואה

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"הנקה ופיט"
"הנקה ופיט"צילום: בני גם זו לטובה
נורית אסיאג, עכבר העיר

"הנקה ופיט" פותחת את עונת ההצגות של 2015 בתיאטרון המדיטק, שנערכת השנה בסימן ילדות משנות מציאות ומשפיעות על סביבתן. ההצגה מבוססת על ספרו של רן כהן אהרונוב, המביא את קורותיהן של אמו הנקה וחברתה פיט בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה. הנקה, ילדה יהודייה בת שבע, מגיעה לביתה של משפחת פרימובייס, המסכימה להחביא אותה מהנאצים. לבני הזוג וים וסופי ילדה בת שמונה, פיט (פיטיה), ובמשך כשלוש שנים הנקה ופיט - החולקות את חדר הילדים בבית - מתקרבות זו לזו והופכות לאחיות בלב ובנפש. החברות הנדירה והחמה ביניהן נמשכת עד היום, ובהצגת הבכורה הן נכחו בקהל והוזמנו לבמה בסוף המופע. לראות אותן יושבות יחד, ידיהן שלובות זו בזו, היה סיום מרגש להצגה שעושה קווץ' בלב.

» הצגות ילדים - לכל הביקורות והמועדים
» הנקה ופיט - לכל הפרטים

ההצגה מתרחשת ברובה בבית משפחת פרימובייס. במרכז הבמה משטח מעוגל ומסתובב המעוצב כדירת המשפחה. סיבוב הבמה המעוגלת נותן פוקוס על חלקים שונים של הבית, אך בכל זווית אפשר לראות את כל הדירה ולחוש את כל ההתרחשויות שבה. כך הקהל מקבל את נקודת המבט של הנקה, שבמשך כמעט כל המלחמה היתה סגורה בין ארבעה קירות, ולא יצאה לאוויר העולם מחשש שתיתפס. ההורים יוצאים בבוקר לעבודה, פיט הולכת לבית הספר, אך הנקה נותרת בבית, מעבירה את הזמן עד האיחוד המיוחל עם פיט, הקשר שלה לעולם והמשענת הרגשית והחברתית שלה.

כרוניקה של היומיום

איך מנגישים נושא כה טעון כמו השואה לילדים? "הנקה ופיט" נצמדת ליומיום בבית משפחת פרימובייס, לדרמות הקטנות המתרחשות בין כותלי הדירה, ליחסים בין הדמויות. רמזים קטנים על המתרחש בעולם החיצון זרועים לאורך ההצגה - כרוז מבחוץ המכריז על עוצר, הודעות ברדיו על התקדמות כוחות הברית, הנקה המתחבאת בתוך הארון כאשר החיילים עוברים בחוץ, סיוטיה של הנקה המדברת מתוך שינה.

מבוגרים חוששים מהעתיד, אך ילדים נצמדים להווה, וגם בזמנים קשים המכריחים אותם לנהוג בבגרות, ילדים נשארים ילדים: חוששים למקומם בסדר המשפחתי, מקנאים, בודקים גבולות, מתקרבים, אוהבים, רבים, חולמים על ממתקים. גם היום, שבעים שנה אחרי, גם בעולם שונה ואחר, ילדים יכולים להזדהות עם החששות והשמחות והמשחקים של צמד החברות. העיבוד של ליאור גרטי (מחזה) ונועם שמואל (בימוי) לסיפור של כהן אהרונוב מדגיש את השגרה בעולם שאיבד את דרכו, נצמד לכרוניקה של היומיום, לשמחות הקטנות ולפחדים, למשחקים ולכוחו של הדמיון. בית משפחת פרימובייס הוא אי של שפיות ואנושיות בכאוס המתרחש מחוץ לדלת, וגם אנחנו - הקהל היושב באולם - נכנסים עם הנקה לאזור הבטוח, לחמימות המשפחתית, לאהבה ולנתינה ללא גבולות של דת או לאום. המסע הזה למקום שהוא בנשימה אחת גם מוכר וגם שונה וזר מרגש ומכווץ את הלב.

על חמלה ורגישות

כותרת המשנה של ההצגה אומרת "דרמה על חברות, אומץ לב ותקווה". האם וים וסופי פרימובייס היו אמיצים? במובן מסוים - כן, בהחלט. הם ידעו שבהכנסת הנקה לביתם הם מסכנים את חייהם וחיי פיט, ועל כן נהגו באומץ לב כשבחרו לעשות זאת. אך וים וסופי הם לא הירואיים, הם לא היו אנשי מחתרת או מתנגדים פעילים לשלטון הנאצי או פעילי מצפון ומוסר. הם היו אנשים אפורים לכאורה, שקמים בבוקר, הולכים לעבודה ומגדלים את בתם, מקווים שהמלחמה תיגמר, המצב ישתפר, והשגרה הקודמת תשוב. אנשים כמוני וכמוך. 

למה, אם כן, הכניסו לתוך משפחתם ילדה זרה, יהודייה, שסיכנה את מעט הביטחון שהיה להם? הם עשו זאת כי לא איבדו את החמלה, את היכולת לשים את עצמם במקומו של האחר, לתמוך בו מתוך אמפתיה, ללא רחמים, ללא התנשאות. תארי לעצמך שזאת היתה פיט, אומר וים לסופי כשהיא מתלבטת אם להשאיר את הנקה בביתם. זה אולי ההבדל בין משפחת פרימובייס לרבים אחרים שלא תמכו בשלטון הנאצי אך גם לא התנגדו לו באופן אקטיבי. משפחת פרימובייס נאחזה בחמלה גם בזמנים קשים, למרות הפחד והייאוש. וזאת האמירה החזקה של הסיפור וההצגה: גם כאשר הפחד והשנאה שולטים, גם כאשר אנו רוצים לחכות בשקט עד יעבור זעם, גם אז אסור לנו לאבד את החמלה האנושית, גם אז עלינו לשים את עצמנו במקומו של האחר ולהושיט את ידנו.

הנקה ופיט, שבת ה-18 באפריל בשעה 10:30. מחיר: 75 שקלים. מגיל 6 ומעלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ