אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אפצ'י": לא צריך לדבר כדי להצחיק

נראה שהשחקן (והיוצר) של ההצגה "אפצ'י" יודע מה מצחיק את הילדים ומצליח לתקשר בשפה הקומית של קטנטנים, שטרם השתלטו על התחכום הציני ועדיין מתענגים על הומור פיזי

תגובות

"אפצ'י" היא מופע של תיאטרון חזותי-פיזי ללא מילים הפונה לילדים הקטנים שבחבורה, ויענג במיוחד את בני ה-5-4. ההצגה מביאה יום בחייו של ליצן מבולבל וקלמזי, שממש רוצה ללכת לדוג, אבל בסוף מוצא עצמו מצונן ומנוזל מכדי לצאת מהבית.

» "אפצ'י" - לכל הפרטים והמועדים» לעוד הצגות ילדים

לושה גבריאלוב, השחקן והיוצר של ההצגה, מדבר אל הילדים ללא מילים ועם הרבה כבוד. אחד האמצעים הבולטים שגבריאלוב מפליא להשתמש בו במופע, הוא החזרה שוב ושוב על אותו אלמנט - לעתים במדויק, לעתים עם שינוי - והילדים פשוט מתים על זה. כך, למשל, כאשר הליצן מנסה להתארגן ליציאה לדיג, הוא שוכח בכל פעם משהו אחר, מה שכמובן מעכב אותו. בהתחלה הוא יוצא בפיג'מה, וצריך לעבור לבגדים; אחר כך הוא שוכח את הכובע וכל מיני חפצים אחרים החיוניים לדיג; ושוב ושוב, תוך כדי ההתארגנות, מצלצל הטלפון והליצן נאלץ להניח את כל הציוד על הרצפה, לענות לטלפון, לאסוף הכל מחדש, וחוזר חלילה.

כל הזמן צריך לענות לטלפון. מתוך ההצגה "אפצ'י" (צילום: יח"צ)

לא על ההומור לבדו גבריאלוב מיטיב לנצל את החלל של האולם, והוא מנכס למופע גם את הקהל עצמו כשהוא רודף אחרי יתוש טורדני או כשהוא חושד שצלצול טלפון מגיע מאחד הצופים. הוא פונה ישירות לקהל במבטיו ובפעולותיו, וכמו חותם איתו על חוזה שאומר - אני ואתם יודעים שאני כאן ואתם שם, שזאת הבמה שלי, אלה הכיסאות שלכם, אז בואו ננצל את הסיטואציה הזו לעוד קצת צחוקים.

למרות ש"אפצ'י" היא בעיקר מצחיקה, גבריאלוב לא נשען על ההומור בלבד כדי למלא את החלל התיאטרלי. ניכר שהושקעו תכנון ומחשבה רבים ביצירת האביזרים הנלווים, ויש לא מעט כאלה. חלקם משעשעים ואף מתקשרים זה אל זה. חפציו השונים של הליצן - החל בביתו שעל הבמה, דרך מטרייה שהוא פותח כשהגשם מפסיק וסוגר כשהגשם מתחיל, וכלה בכובע ובצעיף שלו - עטופים כולם בבדי יוטה בצבעי צהוב-אדום-ירוק. חפצים אחרים הנשלפים מתוך מזוודת קסמים - עצומים בגודלם ומצופים בספוג צבעוני. זהו לא מופע ליצנות עם פירוטכניקה מטורפת א-לה הליצן סלאבה, אבל גם פה אפשר לראות הפתעות לא צפויות, כמו בועות סבון בזמן הכביסה, או שעון מעורר שלא מפסיק לרעוד ולצלצל. הילדים מתפקעים מצחוק כל הדרך, והמבוגרים מצחקקים איתם. ישנו גם רגע של קסם אמיתי בסצנת הבוקר הפיוטית, שמתארת את זריחת השמש רגע לפני שהליצן מתעורר. הקטע משלב תנועה, חפצים ומוזיקה, ויוצק יופי ועדינות לתוך הקלישאה של בוקר בא, השמש עולה וכל היצורים מתעוררים.

יופי ועדינות כובשים. מתוך ההצגה "אפצ'י" (צילום: גבריאל גבריאלוב)

גבריאלוב שולט היטב בהיבטים הפיזיים והחזותיים של הבמה, אם כי הצד העלילתי זקוק ליותר פיתוח ועקביות. הקשר בין הסצנות השונות לא תמיד חלק ונהיר, וגם אם ברור שמדובר בסיפור אחד - השלד המרכיב אותו לא ממש שקוף. אין אירוע או בעיה מרכזיים שסביבם נע הסיפור, אלא יש תחושה של אוסף אירועים, כל אחד מצחיק ומקסים בפני עצמו, שלא מצליחים להתאחד יחד לנרטיב קוהרנטי מצד אחד, וגם לא עומדים כל אחד מהם כסיפור עצמאי מצד שני. 

ההצגה "אפצ'י" היא כיף גדול לילדים, ונעים לראות יוצר שחושב על הקהל הצעיר, שפונה לילדים בלי לזלזל בהם, שמאמין ביכולתם לקלוט רגעים קומיים, שיודע מה מצחיק אותם וכיצד לדבר איתם ושמבין היטב שלא חייבים מילים בשביל זה.

» "אפצ'י", שבת ה-8 במרץ בשעה 11:30 בתיאטרון צוותא. מחיר: 50 שקלים. לגילאי 3-7.

*#