זרעים של מסטיק: אותה הצגה בגישה כל כך שונה

התקליט הישן שהפך למופע חדש מצליח להלהיב בעיקר את הילדים. נורית אסיאג מבקשת שתשאירו את הנוסטלגיה בבית

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

מי שגדל כמוני בשנות ה-70 הרחוקות, זוכר מן הסתם את האלבום האלמותי זרעים של מסטיק. עד היום חרותים בי שני זיכרונות מהתקליט: ה-ר' המתגלגלת של דליה פרידלנד, ועטיפת האלבום הצבעונית, שפניה של הזמרת-שחקנית, מעוטרים בצמד קוקיות אדמוניות, קורנים במרכזו. ברקע ילדי הקיבוץ משחקים על מתקני שעשועים, ומעל השמים הכחולים.

זרעים של מסטיק - לכל הפרטיםעוד הצגות לילדים

הורים יקרים, בבואכם ל"זרעים של מסטיק" של בית ליסין (שנעשה בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות) השאירו את המטענים הנוסטלגיים בבית. ההפקה הזו אינה מתרפקת על היצירה של לאה נאור ונחום הימן, למרות שהשירים והמוזיקה שם, יחד עם המוטיבים המרכזיים של הסיפור המקורי, בית ליסין בנו מהם נרטיב שונה, מפוכח ועכשווי יותר.

ההצגה נפתחת במריבה בין שישה ילדים. הסצנה קופאת, ומחזירים את הסיפור כמה שעות לאחור. הכל התחיל כשמיכל הזמינה את שתי חברותיה, נטע ורותי, לפגישה סודית, שהתקיימה בדיוק כשסבתא שלה יצאה לענייניה. שלישיית הבנים - עוזי המפקד, אמיר ודן הקטן - עוקבת אחריהן, ובסוף מתגלה שמיכל רוצה לבנות בחצר ארץ ילדים, "שם כל היום משחקים ובלילות רוקדים/ ואין הורים ואין מורים ואין שם שום דודים". הבנים מצטרפים למשחק,  החבורה רבה ומתפצלת (אבל לקבוצות מעורבות, לא בנות־בנים כמו במקור), ולאט לאט הם מתגמשים ומשלימים, ועד שסבתא של מיכל חוזרת הכל שב על מקומו בשלום. בין לבין הם מגלים חרדון ("אדון חרדון"), אוכלים תותים ("הכל קרה בגלל רותי"), מקשטים את ארץ הילדים ("ציור באדום") ומתגעגעים לאבא שנסע רחוק ("כשאבא יחזור מן העיר"). רותי לומדת להיות פחות קנטרנית וקנאית, דן לומד להיות יותר נאמן לרגשותיו, ועוזי מבין שניסיונות הפיקוד שלו מעצבנים את החבר'ה.אותם שירים, נרטיב שונה. זרעים של מסטיק (צילום: דניאל קמינסקי)

בימים ההם בזמן הזה למרות הדמיון הרב בין המחזמר המקורי לזה של ימינו, מדובר בשני ז'אנרים שונים שנעשו בזמנים אחרים. האלבום "זרעים של מסטיק" הוקלט בליווי תזמורת שהעניקה ליצירה איכויות קונצרטיות, ובשילוב ה-ר' המתגלגלת גם הוד והדר. הטקסט שליווה את השירים מציג תפיסה מאוד רומנטית של הילדות, ובעיקר של הילדות הקיבוצית, שנחשבה אז כילדות האידיאלית. אמנם הילדים בהפקה החדשה בעלי דמיון, מקוריים ויצירתיים כמו חבריהם משנות ה-70-60, אך לדמויות העכשוויות יש גם דחפים, צרכים חברתיים, אגו ורגשות כמו קנאה ורצון לשלוט. ניצנים של כל אלה נמצאים גם בהפקה המקורית, אבל היום, יותר מ-40 שנה אחרי, כבר יותר קל לשים אותם במוצהר על הבמה.

כשמתנתקים מהמטען הנוסטלגי ובוחנים את "זרעים של מסטיק" בעיניים חדשות, רואים הצגה לילדים שמצייתת לנוסחה הקלאסית של מחזה מוזיקלי. אין כאן תעוזה אמנותית או מקוריות, אך ההפקה עשויה היטב. המשחק, השירה וגם העיבודים המוזיקליים של אפי שושני, שהוסיף גוונים חדשים לשירים, כמו ניחוח קאריבי ב"אדון חרדון" ותיבול של קאנטרי ב"היום אני שמחה ולא יודעת למה". בצד הוויזואלי היה אפשר להתאמץ קצת יותר, ובהחלט ראינו יותר שאר רוח ומקוריות עיצובית בהפקות קודמות של בית ליסין. מומלץ לבחון בעיניים חדשות. זרעים של מסטיק (צילום: דניאל קמינסקי)

למרות שההצגה עשויה היטב, ויש בה קטעים מצחיקים ואפילו מרגשים, קשה להשתחרר מהתחושה של "את זה כבר ראיתי". לא בגלל הדמיון לאלבום "זרעים של מסטיק", אלא בגלל הנוסחתיות של ההצגה המוזיקלית, שהיא הסגנון השולט בעולם התרבותי לילדים. זו ההפקה הרביעית של בית ליסין (שתיים מהן נעשו בשיתוף המדיטק), ולמרות שכולן היו עשויות לעילא ולעילא, הגיע הזמן שיעזבו קצת בצד את הז'אנר ויעשו משהו אחר.

כל הילדים דומים

שני הילדים שאיתי, שלא הוטרדו מזוטות אמנותיות, נהנו מאוד לאורך כל ההצגה. בן האוטוטו חמש התלהב מההומור הפיזי, המריבות, השירים וכמובן מהפנטזיה של ארץ ילדים עם עצי ממתקים. בת העשר, לעומתו, עקבה בעניין רב אחר החיכוכים החברתיים. כשהסבתא חזרה בסוף ההצגה הביתה, ונזכרה שבעצם גם לה ולחבריה היתה ילדות דומה עם ארץ ילדים ומריבות והתפייסויות, זכיתי גם אני לרגע של נחת. פתאום התברר שבכל זאת יש כאן מסר חבוי, שמתקפל בין השירים והמילים - ילדים הם ילדים הם ילדים. גם כשהיו להם רק שני סוגים של שוקולד, וגם כשיש להם שפע עצום; גם כשהם בילו כל היום בחוץ, וגם כשהם יושבים ומתקשרים זה עם זה בפייסבוק. הרגשות והתחושות נותרו ללא שינוי, גם אם לעתים, מהצד, זה נראה אחר לגמרי.

זרעים של מסטיק, יום ראשון ה-8.4 ב-11:00 בבית לסין, יום שני ה-9.4 ב-17:00 במועצה האיזורית אשכול, יום שלישי ה-10.4 ב-11:00 בקיבוץ עין גדי. לגילאי 5 ועלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ