צלילי המוזיקה: כמה צנוע, ככה מרגש

בלי כוכבי ילדים, ובלי פירוטכניקה טכנולוגית, תיאטרון הספריה הצליח להעלות מחזמר מרשים, מענג וכובש לכל המשפחה

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

חנוכה אולי נגמר, אבל חלק מההפקות ממשיכות לרוץ, מוכיחות שלפעמים פך השמן מספיק ליותר משמונה ימים. צלילי המוזיקה של תיאטרון הספריה (בוגרי בית צבי), שמוגדרת לכאורה כהפקת חנוכה היא הרבה יותר מכך.

צלילי המוזיקה - מועדי הצגות

» פסטיגל 2011: נצחון המרצ'נדייזינג» הצילו, שכחו אותי בבית: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

העיבוד הבימתי לספרה האוטוביוגרפי של מריה פון טראפ, מביא את סיפורה של מריה, מתלמדת במנזר אוסטרי שנשלחת להיות אומנת של ילדי משפחת פון טראפ בזלצבורג. אהבתה לחיים ולמוזיקה כובשת את הילדים ולבסוף גם את אביהם הקפיטן. אבל חייהם אינם רק שירים וריקודים, הקפטן הוא מתנגד נמרץ לשלטון הנאצי ולאיחוד אוסטריה עם גרמניה, מה שמחייב את המשפחה לברוח כדי למצוא מקלט בשווייץ. המחזמר המוכר להפליא (בעיקר בזכות העיבוד לסרט משנת 1965) משובץ באינסוף שירים מפורסמים, כמו "דו-רה-מי", "הדברים שאותי משמחים" ו"כל הר וגבע", שהקאסט האנונימי למדי מבצע ברוב כישרון ורגש.

ברוב כישרון ורגש. "צלילי המוזיקה" (צילום: אייל לנדסמן)

שחקנים, לא פליטי ריאליטי

האנונימיות של שחקני ההצגה היא אחד הדברים שמבחינים את ההפקה הזו משאר מחזות הזמר הגדולים לילדים. כיום מקובל למדוד את מופעי הילדים בכלל, ואת אלה של חנוכה בפרט, במספר כוכבי הילדים או הטאלנטים שהצליחו לגייס לשורותיהם, ושביניהם אפשר למצוא גם לא מעט שחקני טלוויזיה חסרי ניסיון והכשרה בימתיים, וגרוע מכך - פליטי ריאליטי שהקשר בינם לבין אמנויות הבמה מקרי ביותר. ב"צלילי המוזיקה" של תיאטרון הספריה המצב הפוך: השמות המעטרים את התוכנייה אינם מוכרים או ידועים, ואין בה ולו סלב זאטוטים אחד, אך אין ספק בהכשרתם המקצועית או בהבנה שלהם את הבמה.

היעדר אושיות מדורי רכילות וערוצי ילדים, אגב, לא הטריד את שתי בנות העשר שאיתי, למרות שמגיל חמש הן צופות באדיקות בפסטיגל על שלל כוכביו. הן מצדן נהנו לגלות שההפקה שילבה ילדים ונוער בקאסט - תלמידי בית הספר "תלמה ילין" וחברות מקהלת גוונים הצעירה, ששיחקו כילדיו של קפיטן פון טראפ. זה ליהוק מבריק לא רק בזכות האמינות, אלא גם הודות לנוכחות הבימתית המקצועית של השחקנים-זמרים הצעירים וליכולות השירה המרשימות שלהם.

מקצועיות זה שם המשחק. "צלילי המוזיקה" (צילום: אייל לנדסמן)

גם הצד הוויזואלי של המופע הוא אות ומופת למקצוענות. ראשית נברך על התפאורה המינימליסטית והבהירה (סשה ליסיאנסקי), שכמו תוכננה למקד את תשומת הלב בדמויות ובעלילה. כיוון שזה מחזמר, ויש שירים וריקודים והמון דמויות שנעות על הבמה, אין טעם לגדוש אותה בשלל אלמנטים, גם אם חושבים שזה ירשים מישהו. ובכלל, כל העיצוב נועד לשרת את ההצגה ולא לגנוב אותה; לתמוך בעלילה ובהחלטות הבימוי ולא להאפיל עליהן. התפאורה המודולרית מאפשרת לשחק עם האלמנטים, להזיז ולחבר אותם באופנים אחרים, כך שכל פעם נוצר מבנה חדש, בהתאם למיקום של הסצנה - המנזר, חצר בית משפחת פון טראפ והחדרים. התאורה משלימה את התפאורה ויוצרת את האבחנה בין יום ללילה או בין חוץ לפנים ללא צורך ברקעים משתנים או בהחלפות תפאורה גרנדיוזיות.

הבמה בתיאטרון רמת גן היא לא ענקית, אבל בזכות טריק תכנוני ניתן לצרף אליה חלק מהאולם, מה שיוצר במה בשני מפלסים ומאפשר משחק מתוחכם עם החלל, שהבמאי ארתור קוגן מיטיב לנצל. בהפקה זו הגדילו לעשות וניכסו לטובת ההצגה גם את המעברים באולם, וחלק ניכר מהכניסות לבמה ומהיציאות ממנה מתבצע דרכם. החלטה זו לא רק מגבירה את האשליה של מרחב ומאווררת עוד יותר את הבמה, היא גם מאפשרת את השינויים בתפאורה בין הסצנות על ידי הסטת תשומת הלב של הקהל מהבמה לאולם. ויותר מכך - שתי המבקרות הצעירות, שהתמזל מזלן לשבת סמוך למעברים, התרגשו והתענגו מהקרבה לשחקנים.

תשומת הלב בפרטים הקטנים. "צלילי המוזיקה" (צילום: אייל לנדסמן)

ואלס, לא דאנס

כמו הבמאי, גם הכוריאורף עוז מורג השכיל לנצל בחוכמה את החלל ויצר קטעי תנועה וריקוד התואמים את יכולות השחקנים - מהריקוד הזוגי של הבת הבכורה ליזל וידידה רולף, דרך התנועות של הילדים בשירים ועד הנשף שעורך הקפיטן לברונית שריידר, ושכולל גם ואלס וגם ריקוד עם אוסטרי.

"צלילי המוזיקה" היא הפקת ילדים כמו שהפקה מסוג זה צריכה להיות. מחזמר לכל המשפחה העשוי במקצועיות, שתוכנן בקפידה ושמבוצע לעילא ולעילא. תיאטרון הספריה מצטרף להילולת מחזות הזמר של חנוכה, אבל שומר על המקצועיות ועל הייחודיות שלו ולא מחפף או מעגל פינות רק כי מדובר בהפקה לטווח קצר. זוהי הפקה מרשימה, מענגת וכובשת לא בגלל רשימת טאלנטים או פירוטכניקה טכנולוגית, אלא בזכות הבימוי המתוחכם, הכוריאוגרפיה הזורמת, השירה והעיבודים המוזיקליים המוצלחים והמשחק המעולה. אז אם עוד לא הספקתם לראות את המחזמר בחנוכה, יש לכם הזדמנות נוספת החודש.

צלילי המוזיקה - מועדי הצגות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ