גלי פיאלקוב, עכבר העיר אונליין

הצגות ילדים רבות דוגלות בגישת "כמה שיותר יותר טוב" ומציפות את הזאטוטים בעוד ועוד גירויים ושמות – "סיפורי היער הקסום" מוכיחה שלפעמים מספיקה במה קטנה, תפאורה מינימלית ושחקן אחד, מוכשר כשדון, כדי לכשף ולהקסים את הקהל הצעיר (וגם המבוגר).

סיפורי היער הקסום - לכל מועדי ההצגות

החוויה מתחילה כבר בכניסה לתיאטרון "קליפה", שם ממתינה חצר קטנה מלבבת ובליבה עץ מלא הוד שכמו נשתל במיוחד לקראת הבאים ל"סיפורי היער הקסום". האולם עצמו הוא חלל צנוע שמייצר אינטימיות מיידית. גם הזמנת הילדים לרדת מהיציע הקטן ולשבת על המרבד הירוק שבפאתי הבמה תורמת לתחושת הקִרְבָה בין הצופים לבין עודד צדוק – שכתב את המחזה, עיצב אותו ומשחק שלוש מארבע הדמויות שבו: רובּי השדון, איזבל המכשפה והמכשף הלבן. הדמות הרביעית היא ינשוף, שזכה לבובה חביבה.

הילדים לא רק מוזמנים לשבת על הבמה אלא מהווים חלק בלתי נפרד מההתרחשות: הם מייעצים לרובּי כל אימת שהוא שואל את דעתם (ולפעמים גם בלי שהם מתבקשים לעזור...), לא חוסכים את שבט לשונם גם מאיזבל המכשפה, ובאחד מרגעי השיא של ההצגה הם אלה שמחוללים סערה באגם.

תגובת הילדים להצגה מעניינת: מצד אחד, הם נשאבים לגמרי אל תוך סיפור היער הקסום (ואגב, לא מדובר ב"שעה של סיפורים", כפי שמבטיח האתר של תיאטרון "קליפה", אלא פשוט באגדה אחת). מצד שני, כבר בגיל צעיר מפגינים הזאטוטים ציניות מפוכחת (ומעט מצערת). כך למשל זעק אחד מהם בחדווה "זה גם אתה!" כשעודד החליף את תלבושת השדון בזו של איזבל, ואילו ילד אחר הטיח בו "אמרתי לך להזמין אותה!" כשהמכשפה מקפיאה את אורחי המסיבה של רובי כנקמה על שלא הוזמנה אליה.

עודד, מצידו, מדבר אל הילדים בגובה העיניים ונמנע מהתיילדות מבאסת. לדוגמה, כשרובי מנסה להתגבר על הפחד ולצאת למסע שבסופו יסיר את הכישוף ויפיח חיים מחודשים במסיבה – אחד הילדים אומר לו שהוא לא יצליח. זה שיושב לידו דווקא מעודד את עודד, נוסך בו אומץ וגורם לו להקניט את הילד הראשון (בחיוך, כמובן): "הנה, תלמד מאחיך!"

וכך מתמזגים להם החן הבלתי נדלה של הזאטוטים וזה של צדוק, וביחד יוצרים סינרגיה משובחת. עודד מבצע את כל התפקידים לעילא ולעילא, ומציג תנועה מתמדת, פיזיות וירטואוזית ומימיקה משובחת. השליטה שלו בגופו ובקולו נהדרת. גם המוזיקה המכושפת – שילוב מוצלח בין יצירה מקורית של עורך הסאונד יואב טלמור לבין מוזיקה קלאסית – תורמת להנאה מהמופע.

הצגה מכשפת. מתוך "סיפורי היער הקסום":

לעומת זאת, הסוף מעט מאכזב. גם כי הוא מגיע קצת מהר מדי, אחרי כ-45 דקות, כשהצופים עדיין רוצים להישאר ביער הקסום, ובעיקר בגלל שלא כל הילדים מבינים לגמרי מה קרה. חשוב להדגיש שעודד קלט מייד את התהייה של הזאטוטים, ומי יודע, אולי שעד שתגיעו להצגה – וכדאי לכם להגיע – הבעיה תתוקן.

כך או כך, בתום "סיפורי היער הקסום" לא אורבים מוכרי מרצ'נדייז וגם מזנון עם קולה ב-12 שקלים אין. מה שכן יש זה פטל במטבחון, אפשרות לשוטט מאחורי הקלעים ולמשש את התלבושות (וכך להרגיע את החוששים שבין הזאטוטים) – ובעיקר חיוך רחב על שפתי הילדים, והמבוגרים.

סיפורי היער הקסום, מתאים לילדים בני 3-6. משך ההצגה: כ-45 דקות. מחיר: 50 שקלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ