שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"היפה והחיה": הקלאסיקה עולה על קצות האצבעות

מופע המחול של "הבלט הישראלי" מצליח להעביר סיפור מסובך בצורה צבעונית ומעודכנת, ומפליא לסחוף את כל הקהל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידית סוסליק, עכבר העיר

בחודש אפריל מונה עידו תדמור למנהל האמנותי החדש של הבלט הישראלי, לאחר 45 שנה שבהן נוהלה הלהקה על-ידי ברטה ימפולסקי (שייסדה אותה יחד עם בן-זוגה, הלל מרקמן). מאז ניכר כי הלהקה נמצאת בתהליך מבורך של ריענון הרפרטואר לצד התחברות לעשייתם של יוצרים ישראלים עכשוויים יותר. הדוגמה הבולטת לכך היא המופע "הימים שלנו", שיתוף פעולה של הבלט הישראלי ולהקת "היהודים", שכולל קטעי ריקוד שנוצרו על ידי הכוריאוגרפים תדמור, יוני סוטחייורם כמרי וסהר עזימי. תהליך ההתחדשות הזה לא פסח גם על מופעי הלהקה לכל המשפחה, ובחג החנוכה הוצגה לראשונה הפקת הענק "היפה והחיה", שיצר דיוויד ניקסון, המנהל האמנותי של להקת נורת'רן בלט (Northern Ballet) הבריטית. 

» "היפה והחיה" - לכל הפרטים והמועדים» הצגות ילדים  על אף ש"היפה והחיה" מוכר לקהל הרחב יותר כסרט מבית היוצר של אולפני דיסני, העלילה שלו מתאימה מאוד לעולם של יצירות הבלט, שבמרכזן עומד בדרך כלל סיפור אהבה גדול מהחיים, הטומן בחובו מוסר השכל. יצירות הבלט הגדולות מטיפים לנישואים במסגרת המעמד החברתי, ולכן מסתיימים בטרגדיה ושברון לב או בסצנת חתונה מרשימה וצבעונית. סיפור המסגרת של "היפה והחיה" בנוי בצורה דומה. הוא מתאר כיצד נסיך יהיר וראוותן נענש על התנשאותו והופך לחיה כעורה, וכיצד נשבר הכישוף בזכות נערה טובת לב (ששמה יפה) שמראה לו כי אהבת אמת מגיעה מבפנים, ללא קשר למראה חיצוני. רק לאחר שהחיה מבין שעליו להשתנות ולהחליף את האהבה העצמית באהבה לאחר, הוא הופך בחזרה לנסיך וזוכה להתחתן עם אהובתו. 

חייב להשתנות. "היפה והחיה" (צילום: גדי דגון)

העיבוד של דיוויד ניקסון משמר את התמה הזו, אך גם מציג שינויים רבים בפרטי העלילה, בעיקר דרך הוספה של דמויות וסצנות. המוטיבציה לכך היתה, ככל הנראה, רצונו של הכוריאוגרף לתת ביטויים שונים לפוטנציאל ההרסני של הראוותנות וחוסר הצניעות. דוגמה לכך הן אחיותיה של יפה, איזבל ושאנטל, אשר אינן מופיעות בגרסה של דיסני ומוצגות בבלט כשתי "מעושרות" טיפוסיות, שהגיעו לבמה של משכן האופרה הישר ממסע קניות בכיכר המדינה. הניסיון לעבות את העלילה הופך, עם זאת, למכשול המרכזי ברוב חלקי המערכה הראשונה, שהיא לא רק ארוכה מדי, אלא שהילדים מתקשים לפענח בה את היחסים בין הדמויות ולחבר את הסצנות השונות לעלילה המוכרת מהסרט.

על הבעייתיות הזאת מפצה ברגעים רבים התמונה הבימתית הכוללת, שמאופיינת בגישה עיצובית עכשווית. התפאורה שיצר אלכסנדר (סשה) לישנסקי כוללת קונסטרוקציה מרשימה אשר מתניידת לאורך הבמה ולרוב מתווה גבולות של בית כלשהו (חדר המראות של הנסיך או טירתו של החיה). המבנה אף מתפצל ויוצר עומקים בבמה, כך שבסצנות מסוימות נוצרת עבור הקהל חוויה נפלאה של הצצה לחדרי-חדרים. ראוי לציין גם את הקונסטרוקציות הנוספות ביצירה, שמעניקות אפקט ויזואלי יפהפה: שלושה שיחי מתכת גדולי ממדים המדמים יער ושושנה לבנה ענקית אשר ניצבת במרכז חדרו של החיה. שושנה זו מהווה לא רק תזכורת לשחצנות וליוהרה של החיה אלא מנוצלת ביצירתיות רבה גם כמיטתה של יפה בטירת החיה. גם התלבושות, אותן עיצב דיוויד ניקסון בעצמו, מציגות שילוב מעניין בין ראייה מודרנית לבין קריצות לאגדות ימי-הביניים. הן מעוצבות בקפידה ומוסיפות הרבה צבע לסצנות השונות, ואף ניכר כי הושקעה מחשבה רבה בניצולן ככלי לאפיון הדמויות: האחיות הפזרניות לבושות בתלבושות ססגוניות במיוחד (כולל אקססוריז כמו כובעים, פאות ותיקים), בעוד שיפה לבושה בשמלה פשוטה יחסית, כיאה לאופייה הצנוע.    

היפה והצנועה. "היפה והחיה" (צילום: גדי דגון)

בניגוד לעיצוב הבימתי ולפסקול המוזיקלי (הכולל יצירות של סן-סנס, ביזה, דביוסי וגלוזונוב), הכוריאוגרפיה מבוססת על שפת הבלט בלבד, ואינה משלבת אלמנטים תנועתיים מסגנונות מודרניים יותר. יחד עם זאת, דווקא בסצנות הפשוטות שבהן התנועה היא זו שמספרת את הסיפור, נוצרים רגעי הקסם של היצירה. אלו בולטים בהקשר לדמותו הנוגעת ללב של החיה, שמצליח - למרות השמרנות והנוקשות של השפה הבלטית - לייצר ביטוי גופני ברור מאוד של תנועה חייתית. גם תהליך השינוי הפנימי שמתחולל בו מועבר בצורה מדויקת ורגישה דרך הכוריאוגרפיה, כשתנועותיו הפראיות מתחלפות בהדרגה לביטויים של רכות, עליזות ושובבות. רגעים כאלו סוחפים את הקהל (ילדים ומבוגרים כאחד), ומוכיחים שוב את עוצמתו של הבלט, ואת יכולתו להציג ללא מילים את כוחה של אהבת אמת.  

» "היפה והחיה", ימים שני ושלישי 17-16 בדצמבר בשעה 18:00 בתיאטראות אילת; שבת 28 בדצמבר בשעה 12:00 בהיכל התרבות נס ציונה; יום ראשון 29 בדצמבר בשעה 17:30 בהיכל התרבות מודיעין-מכבים-רעות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ