שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מפצח האגוזים": צ'ייקובסקי מגיע למאה ה-21

גרסתה של קבוצת "שקטק" ליצירה הקלאסית, מציעה גרסה אנרגטית וקצבית שהופכת אותה למחול מודרני במלא מובן המילה. ילדי האס.אם.אסים יתחברו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידית סוסליק, עכבר העיר

יצירות בלט מהוות אתגר לא קטן עבור הורה שרוצה להנחיל לילדיו קצת תרבות מעולם שאבד מזמן. מצד אחד, הן עמוסות בכל טוב: מוזיקה מופלאה, סיפורי אהבה גדולים מהחיים ובלרינות שיודעות לרחף על קצות האצבעות. מצד שני, הן רחוקות שנות אור מכל מה שמדבר אל הילדים היום - מחשבים, מולטימדיה וגיבורי על. גרסאות עדכניות ומודרניות יותר ליצירות הבלט הגדולות מהוות פתרון יצירתי לבעיה זו, משום שהן מביאות את הקלאסיקה עם "טוויסט". העיבוד החדש של קבוצת שקטק ל-"מפצח האגוזים" הוא דוגמה לכך.   

» מפצח האגוזים - לכל הפרטים» חנוכה 2013 - כל הכתבות» הצגות חנוכה 2013

ל-"מפצח האגוזים" שמור מקום מכובד בפנתיאון היצירות הקלאסיות בזכות המוזיקה של פיוטר צ'ייקובסקי, אך בעיקר בהיותו צלע אחת מתוך שלוש יצירות מופת שנוצרו כשיתוף פעולה בין המלחין לכוריאוגרף מריוס פטיפה (יחד עם "היפהפייה הנרדמת" ו"אגם הברבורים"). הבלט, שהוצג בבכורה ב-1892, מציג עלילה פנטסטית למדי: בערב חג המולד מקבלת קלרה במתנה מהסנדק שלה, אדון דרוסלמאייר, מפצח אגוזים קטן דמוי חייל בדיל. כאשר היא נרדמת והשעון מורה חצות, הבית מתמלא בעכברים גדולים, והמפצח יוצא עם חייליו להילחם בהם. קלרה מבכה את מותו בקרב, אך דמעותיה מפיחות בו חיים ואף הופכות אותו לנסיך, והשניים יוצאים יחד למסע בממלכת הממתקים של פיית שזיף-הסוכר. בסיום היצירה מתעוררת קלרה ליד עץ האשוח כשבובת המפצח מונחת בזרועותיה, ומבינה שהכל היה חלום. 

מקום מכובד בפנתיאון. מפצח האגוזים (צילום: C.P.U Photography)

רובוטריקים במקום בלרינות

העיבוד של קבוצת שקטק ליצירה ממקם את העלילה של הבלט בתוך העולם הטכנולוגי של ימינו, ומחבר אותה לתרבות המסרונים ולעולם הרשת, בעיקר באמצעות וידאו-ארט יצירתי, אשר מוקרן על גבי מסך ענק לאורך המופע. כחלק מהגישה העדכנית (שלא לומר עתידנית) של המופע, הוצאו ממנו כל הסממנים של עולם הבלט: אין בו בלרינות, וגם לא חצאיות "טוטו", אלא רקדנים שלבושים בבגדי עור שחורים ואסופה של דמויות רובוטיות, שתנועתן מלווה בסאונד קר ומתכתי. כמו כן, למרות שהמוזיקה הקנונית של צ'ייקובסקי נשמעת מדי פעם בצורתה המקורית, היא מוגשת לקהל בעיקר בגרסאות מודרניות בסגנון האלקטרו והדאנס או לאחר ש"טופלה" באמצעות מניפולציות סאונד, שריטות ומיקסים.

כפועל יוצא מכך, גם השפה של הבלט נזנחת כמעט לחלוטין, ובמקומה ניתן לראות תנועה אנרגטית וקצבית המשלבת בין אלמנטים מהיפ-הופ, ברייקדאנס ותיפוף גוף. בהקשר זה, ראוי להדגיש את הופעתו המצוינת של דני רחום, אחד ממקימי ומנהלי שקטק (יחד עם צחי פטיש), אשר מבצע את תפקידו של דרוסלמאייר, שהופך בעיבוד הזה לדמות מסתורית בעלת כוחות על טבעיים. רחום הוא פרפורמר משופשף עם נוכחות כריזמטית, טווח כמעט בלתי נגמר של הבעות פנים ויכולת תנועתית ווירטואוזית. חוץ ממנו, ניתן להצביע רק על עוד רקדן או שניים נוספים (ביניהם זה המגלם בחינניות רבה את דמותו של מפצח האגוזים) שמשכו את תשומת הלב, ועושה רושם כי שאר חברי האנסמבל צעירים למדי, ולכן יש להופעתם איכות בוסרית מאד.

שפת הבלט נזנחה. מפצח האגוזים של שקטק (צילום: C.P.U Photography)

למרות הניסיון להביא את העולם של פטיפה וצ'ייקובסקי דרך קונספט כוריאוגרפי עכשווי, אין ספק כי האלמנט המיוחד באמת של המופע הוא הטכנולוגיות הוויזואליות המתוחכמות שמוצגות בו. עבודת האנימציה הנפלאה שיצר אורי וירצברג ממלאת תפקיד מרכזי בהעברת הסיפור ובבניית ההקשר שמסייע בפענוח קטעי הריקוד. תקציר העלילה, למשל, מסופר פעמיים לאורך המופע באמצעות קריינות המלווה בתמונות שמופיעות בתוך דפיו המתחלפים של ספר ענק, אשר מוקרן על גבי המסך. כמו כן, מרשים במיוחד הדיאלוג שנבנה בין הריקוד לאנימציה דרך תזמון מדויק של תנועות הרקדנים עם השינויים הגרפיים שמתרחשים על גבי המסך, כך שבקטעים רבים נדמה כי הרקדנים הם אלו שמוחקים, מזיזים, משנים או מציירים את מה שהקהל רואה.

העושר הוויזואלי המפעים הזה הוא גם נקודת התורפה של המופע, משום שהוא דורש מידה לא מבוטלת של ריכוז כדי להצליח ולקלוט את שלל הדימויים החזותיים. כתוצאה מכך, קשה מאד לעקוב אחר העלילה, ולעיתים נראים הקטעים ממש תלושים זה מזה. לכן, למרות שהעיבוד של שקטק משמר אלמנטים רבים מתוך יצירת המקור, למראית עין נראה, כי הוא לוקח מהבלט רק את השם וקווי העלילה הכלליים ביותר. יחד עם זאת, החוויה הכוללת בהחלט מרעננת וסוחפת, ובעיקר מחוברת מאד לעולמם של הילדים היום. כנראה שלפעמים פשוט צריך להפוך בלרינות לרובוטריקים, כדי להפוך את המוזיקה של צ'ייקובסקי לדבר הכי קוּל בעולם.חוויה מרעננת וסוחפת. מפצח האגוזים (צילום: CPU photography)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ