אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

עלי באבא וארבעים השודדים מציג פאן תיאטרלי עם ניחוח אוריינטלי

אחת המעשיות המוכרות מתוך סיפורי אלף לילה ולילה עולה לבמות ומקבלת עיבוד צבעוני במיוחד - נורית אסיאג הלכה לבדוק במה מדובר ויצאה מרוצה

תגובות
מכניסה חיים ועליזות במעשייה מוכרת. עלי באבא וארבעים השודדים
כפיר בולוטין

כל כך הרבה וריאציות ועיבודים נוצרו בעקבות המעשייה עלי באבא, כך שנדמה ששכחנו את העלילה המקורית. גם בתיאטרון אורנה פורת התרחקו מהמקור, וטוב שכך, שכן הוא עמוס באירועים אלימים במיוחד. שירלי דשא ורועי שגב, מי שכתבו את העיבוד המחודש, מגישים פרשנות מרעננת, מצחיקה, צבעונית ומתובלת בשירים ברוח אוריינטלית (מוזיקה: ליאור רונן) ובקטעי תנועה ותיפוף.

» עלי באבא וארבעים השודדים - לוח הצגות
» מדריך הילדים המלא
» המלצות לסופ"ש עם הילדים
» טיולים לכל המשפחה
» מבשלים עם ילדים
» הצגות לילדים

עלי באבא וידידיו קאסים ומרג'אנה - שלושתם חסרי פרוטה - חולמים להקים מסעדה. כאשר חבורת שודדים גונבת את רכושם של תושבי העיר, הם מחליטים לנסות לתפוס את השודדים כדי לקבל את הפרס שהציע ראש העיר ולפתוח את מסעדת חלומותיהם. אחרי שלל תפניות (כולל למה מדברת המצטרפת לחבורה) והסתבכויות (לא אחטא בספוילרים), שירים וריקודים, הם מצליחים במשימה ומחזירים לתושבים את רכושם.

כמה רחוק הולכים עם אתנחתא קומית?

מרג'אנה (בל וענונו), ידידתו של עלי, היא מספרת סיפורים וגם המספרת בהצגה. דמות זו היא גם קריצה לסיפורי אלף לילה ולילה וגם רפרנס למשרתת רבת התושיה שבמעשייה המקורית. אך מעבר לכך, זו הזדמנות להכניס לסיפור דמות נשית מרכזית המניעה ומתווכת את העלילה.

לא אחת טענתי שהצגה לילדים לא חייבת מסר חינוכי לעוס (והפעם: אל תחשוב רק על עצמך). מזל שדשא יודעת להמתיק את גלולת המסר בשנינות, שירה ודמויות משעשעות. זהו טריק יצירתי שכבר הפגינה בו שליטה בהצגה "טובים השניים" מבית אורנה פורת. ההגחכה של חלק מהדמויות לא רק מחליקה את הצורך במסר, אלא גם מרככת את החלוקה הלא מציאותית בין טובים ורעים. כשיש שודד שמדבר ג'יבריש ומנהיג השודדים נרגע עם מיץ תפוזים ושר על זהב שקורא לו "בוא תגנוב אותי", קשה לתפוס אותם כרשעים גמורים ומפחידים.

כמה רחוק הולכים עם אתנחתא קומית? עלי באבא וארבעים השודדים
כפיר בולוטין

בניית הדמויות, ובעיקר דמותה ההזויה של הלמה המדברת, נעשתה, אם כך, מתוך מטרה לשעשע את הקהל. אולם דומה שהמחזה סובל מעודף אתנחתות קומיות: כל אחד מארבעת השודדים, תושבי הכפר, וכמובן הלמה המדברת, הם קומיק רליף. כל אחד בפני עצמו מצחיק ולעתים מקורי, ותמיד מבוצע היטב, אבל אי אפשר להימנע מהשאלה: כמה רחוק אפשר ללכת עם אתנחתא קומית? מתי זה כבר יותר מדי? בחלק מהרגעים מרגישים שמרוב אתנחתות קומיות לא רואים את העלילה. מזל שיש את מרג'אנה, שנכנסת לתמונה, עוצרת את החגיגה ועושה סדר בבלגן של הצחוקים.

הניחוח האוריינטלי של ההצגה מגיע לא רק מכיוון המוזיקה. התלבושות (לימור הרשקו) הן חגיגה צבעונית ועליזה שמוסיפה ארומה מהמזרח הקרוב. השילוב של הצלילים, התנועה, הצבעים והאורות הוא חגיגה אודיו-ויזואלית מלאת שמחה, והקהל הצעיר אכן מושפע מהאווירה ומשתף פעולה עם מרג'אנה בסוגיית מספר השודדים. צחוקים ומחיאות כפיים זורמים בקרב הקהל לכל אורך המופע.

על באבא וארבעים השודדים - הצצה:

"עלי באבא וארבעים השודדים" מצליחה להכניס חיים ועליזות במעשייה מוכרת, וגם כשזה מרגיש שהצחוקים משתלטים על הבמה, אנחנו לא נזרקים לגמרי מהשלד הסיפורי כך שניתן להמשיך לעקוב אחר קורות הדמויות והעלילה. הטקסט משעשע ומתחכם, המשחק מצוין, התנועה והשירים מרעננים, והתלבושות מוסיפות כתמי צבע ושמחה. התוצאה הסופית היא פאן תיאטרלי, הזדמנות לשעה כיפית במיוחד עם הילדים.

ההצגה "עלי באבא וארבעים השודדים" תעלה ב-16 בפברואר במוזיאון תל אביב לאמנות

כתבות שאולי פספסתם

*#