שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"חנן הגנן": הצגה אינטימית לצופה המתחיל

נורית אסיאג
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחקני ההצגה "חנן הגנן" עומדים על רקע קשת בענן ומחזיקים פלח אבטיח בידיים
חנן הגנן. מדיטק חולוןצילום: כפיר בולוטין
נורית אסיאג

תיאטרון המדיטק מגיש עיבוד בימתי מוזיקלי לספרה של רינת הופר, "חנן הגנן". ההצגה עוסקת, כמו בספר, בתהליך יצירת הפרי אך גם, ולמעשה בעיקר, בסבלנות ובכך שיש דברים שהם לא כאן ועכשיו אלא חלקם דורשים זמן והשקעה.

מדור ילדים - כל הכתבות
מה עושים היום
המלצות לסופ"ש עם הילדים
טיולים לכל המשפחה
הצגות לילדים
חנן הגנן - מועדי ההצגה

הסיפור המקורי של הופר בנוי, כמו רבים מספריה, בעזרת תבנית הכוללת גם מבנה חוזר - במקרה זה - ילד או ילדה שקונים פרי מחנן, וגם משפטים חוזרים לעתים בשינוי קטן - "חנן הגנן בעגלה עם פעמון, נוסע ברחוב ושר לו פזמון". השילוב של התבנית עם החריזה המקורית והמשעשעת לצד איוריה הצבעוניים בסגנונה המיוחד של הופר, יוצר סיפור קצבי שכיף לשמוע וכיף גדול להקריא. מאפיין נוסף שהספר מתהדר בו הוא טשטוש הגבול בין מציאות לדמיון. אם ב"איילת מטיילת" הילדה חובבת החיות לוקחת ג'ירף על האף, לחנן הגנן יש עץ בצורת לב שעליו צומחים כל הפירות ביחד ללא שום התחשבות בעונות השנה, ואיתם גם פירות שכלל לא צומחים על עצים, כמו ענבים או אבטיח וחפצים דוממים כמו מפתח או נעל.

שחקני ההצגה "חנן הגנן" עומדים על הבמה ואחד מהם מחזיק אשכול ענבים
"חנן הגנן". מדיטק חולוןצילום: כפיר בולוטין

העיבוד מהספר אל הבמה שומר על נאמנות ויזואלית לסיפור המקורי. אפילו בגדיו של חנן מזכירים את תלבושתו של המקבילה האיורית וכך גם הצבעוניות של בגדי הילדים, למשל, ארנון שקונה אפרסמון לבוש כתום. בעיבוד הבימתי הסיפור המקורי עבר שינויים ומתיחה: נוספו דמויות משנה ובהן עכבר שנותן זווית אקולוגית, שירים המלווים בתנועה (הדרך הפופולרית לעבות סיפור ילדים קצר כך שיתפוס זמן במה מספק) וחנן שלא רק חובב פירות וחרצנים, אלא גם נהנה לחוד חידות.

אך השינוי המשמעותי שנעשה הוא שבירה חלקית של תבנית הילד שבא לקנות פרי. סיוון, הילדה עם הדובדבן, הפכה בעיבוד המדיטקי לחלק מסיפור מסגרת - היא שומעת את חנן מדבר על מטמון ונשארת בסביבה בתקווה למצוא אוצר. בסוף היא כמובן תגלה שמדובר בעץ שיכול לצמוח מתוך חרצן ולתת עוד פירות. בין לבין יגיעו לטעימות ולביקור שני ילדים נוספים, שמופיעים בסיפור המקורי, אך המוטיב והתבנית מתפוררים. מעבר לאכזבה של צופה צעיר אחד שזכר שישנם פירות וילדים נוספים בספר, איבוד המוטיב המבני קצת פוגם בהידוק של העלילה. התבנית היא מה שמחזיק את העלילה הדי בנאלית של סיפורי הופר, ואילו חריזה מקורית וקריצה לעולמות הדמיון הן מה שמרענן את הסיפור ומזריק לו הומור וחן. לכן טוב עשו היוצר והבמאית, אורי אוריין ועדינה חיימיס, בכך שדאגו לחריזה קצבית שחורגת מהעברית התקנית ביי דה בוק - "לא תביא לי פרי מתנה ממש בקטנה" - וגם מפגינה יצירתיות לשונית: "שעה שלמה סיבלנתי וסיבלנתי" (ריאציה מורפולוגית על "סבלנות"). בנוסף, העץ האנרכיסט, שמתעלם מענייני עונות השנה ומה יכול לגדול או לא לגדול על עץ, פורח לשמחתנו גם בהצגה (וחבל שלא בחיים).

למרות שההצגה מיועדת באופן רשמי לגילאי 3-6, נראה שבעיקר היא תשמח בני 3-5 ולכן מוגשת בפורמט קטן. הקהל והשחקנים ממוקמים באותו גובה ללא במה, באולם קטן, ללא החשכה מוחלטת. הילדים מוזמנים לשבת על מחצלות ומזרונים וההורים על כסאות המפוזרים סביב. כל אלה תורמים לאווירה אינטימית, מזמינה ולא מאיימת, כך שלא התעוררה פליאה כשאחת הילדות מהקהל פרצה בריקוד בשיר הסיום.

התוצאה הסופית אולי זקוקה לקצת הידוק עלילתי, אך עדיין מגישה לקהל הצגה מוזיקלית חמודה, עם חריזה יצירתית, קטעי תנועה כיפיים ולא יומרניים (שימו לב לקריצה ל"שיר אשיר בגשם") ודמויות משנה משעשעות. ההצגה תתאים במיוחד, אבל לא רק, לחובבי וחובבות הספר "חנן הגנן" ובזכות האווירה האינטימית, גם לאלה שעושים את צעדיהם הראשונים כצופים.

צפו בשירים מההצגה. "חנן הגנן"

קרדיט: תיאטרון המדיטק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ