שני דקלים בשדה פתוח

מי שיצפין באזור השכונות החדשות של צפון מזרח ראשון לציון יגלה פיסת טבע נאה ובה שני דקלי וושינגטוניה המתנשאים במלוא יופיים

דובי זכאי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דובי זכאי

המגיעים לביקור בראשון לציון בפעם הראשונה, מתפעלים מהעיר שמתקשטת בגינות נאות, איים של ירוק בעיר של שלמה ובטון. חיטוט בליבן של השכונות יגלה איים ירוקים, מזרקות ו"נהרות" שופעים וצמחיה עשירה, אך עדין חסרה פיסה של הטבע, עם ריח של אדמה, גידולי שדה ופרדסים שכמעט ונעלמו. אמרנו כמעט, ואמנם, מי שמצפין באזור השכונות החדשות של צפון מזרח העיר מגלה שפרושה לפנינו פיסה נאה של טבע ולשם פנינו השבוע.

אירועים בראשון לציון - המדריך המלא» נהר בלב השכונה» בין שני אגמים» מטיילים על הגבול

לפני שנים, הגעתי כ"עולה חדש", מקיבוץ בעמק חפר לראשון לציון. אז היינו משפחה צעירה, נטולת אמצעים. את טיולי השבת שלי עם בנותיי הצעירות ערכנו ברגל אל הפרדסים שהקיפו את העיר. אז לא היו גדרות, מטיילים היו פוקדים את הפרדסים, מטעי הפקאנים ואת שדות בור שנשקו לעיר המתפתחת. שם, באפלולית עצי הפרדס, טיילנו מפעם לפעם ושיחקנו מחבואים בין העצים. יכולנו לבחון ולהכיר את צמחי החורף בשדות מסביב, קטפנו תפוז או אשכולית וישבנו לאכול בצילם של העצים. הטיול היה מסתיים בתחרות התמצאות וניווט, לנסות למצוא את השביל ההולך אל שני עצי דקל הוושינגטוניה המתנשאים בלב הפרדסים.

יפי בלורית ודקי גזע (צילום: דובי זכאי)

השנים חלפו, גזעי עצי ההדר הפכו ממזמן למאכלת אש התנורים. התפוזים נקנים בסופר השכונתי וחלק מהמטעים והשדות הפתוחים הפכו להיות בתי מגורים, בשכונות החדשות נשמע צחוקם העליז של הילדים שלא הכירו את יופיים של הפרדסים. אבל חלק מאדמות הפרדס נותרו, הפרדס נעלם מהם והם הפכו לשדות חקלאיים, צולחים דרכם צפונה עד בואכה כפר חב"ד. רק שני הדקלים נותרו נישאים במלוא יופיים בלב השדות, שני דקלי וושינגטוניה, יפי בלורית ודקי גזע.

מוצאה של "הוושינגטוניה החסונה" ממקסיקו, שם היא מתנשאת לגובה של 40 מטר. בארצנו היא מסתפקת בגובה של בין 25 ל- 30 מטר. פעמיים בשנה היא פורחת עם פרחים קטנים והמוני דבורים מגיעות ללגום מהצוף. הגל השני של הפריחה מתקיים בחודש זה, ספטמבר. דקל הוושינגטוניה ידוע כעץ שדרה בהרבה מקומות בעולם, בקליפורניה, באריזונה ובנבאדה הדקל הנישא שתול גם בסמלי המדינות. בארצנו יש כמה שדרות דקלים מוכרות, שדרות ארולוזרוב בעפולה למשל, מתהדרת בשדרה צפופה של דקלים בני 80 שנה. ביער חולדה שדרה מפורסמת של הוושינגטוניה לצד כרמי ענבים. בעתלית ישנה שדרה שנטע במו ידיו אהרון אהרונסון, האגרונום שגילה את אם החיטה ועמד בראש ניל"י. ועוד סיפור חביב על דקלי הוושינגטוניה - ברעננה לפני כמאה שנה, כל זוג שהיה מתחתן במושבה, בפתח ביתו החדש היו נוטעים שני דקלי וושינגטוניה.

עצי הוושינגטוניות בראשון לציון נמצאים לא פחות זמן, הם נישאים שנים, משקיפים ממרום כרבולתם השובבה על הנוף ההולך ומשתנה. צמרתם מתפרעת ברוח, ענפיהם מגיעים לאורך של שלושה מטרים, גזעם הגמיש נד עם הרוח. שני הדקלים ניצבים בודדים בשדה, מוקפים בשטחי חקלאות כמו פעם. איני יודע מי מעבד את השדות, אך מדי עונה רואים איך זורעים וקוצרים.  חלק מהשדות כבר עברו חריש עמוק כדי להפוך את האדמה, להעלות את רגבי האדמה מעומק השדה ולאורר את האדמה לפני הזריעה, לקראת עונה הגשמים המתקרבת. שבילים מוליכים אל דקלי הוושינגטוניה, כל חקלאי מקפיד לסובב אותם וחלילה לא לפגוע בהם (דקל סמוך, ממזרח לשניים, סבל מהצתה).

טיפ 1: כדי ללגום קצת טבע, כדאי להגיע אל שני הדקלים לטיול שלו בין שדות, לראות את הגידולים הירוקים ואת רגבי האדמה.

טיפ 2: לא רחוק מהדקלים יש מבנה הרוס, זה היה בית האריזה לתפוזים, מכאן היו יוצאים ארגזי הפרי Jaffa לנמל ומהנמל היו ארגזי הפרי יוצאים בספינות אל רחבי העולם.

עם הילדים: מבלי לנסוע רחוק, ממש ליד הבית, שדה חקלאי שאפשר לראות בו את כל השלבים החקלאיים לפי עונות השנה. למה שלא תאמצו לכם פאת שדה - בימים אלה תוכלו לראות את רגבי העפר הגדולים, שכדאי לטייל בניהם, ללמוד על מבנה הקרקע הכהה, לראות את הנברנים שמגיחים מעומק האדמה (צריך להיזהר כי אנו עדין בתקופת הנחשים. אחרי חריש הנחשים בורחים ומחפשים אוכל לפני שהם שוקעים בשנת החורף). אפשר להגיע לדקלים, לגעת בגזע ולראות את הגובה. כדאי גם לצלם את הילדים לידם, כי מי יודע כמה זמן יחזיקו מעמד, לעקוב ביחד אחרי השדה ואחרי הגידולים בו במשך כל השנה, לקפוץ מפעם לפעם לפאת השדה שאימצתם. וגם, חשוב לא פחות לברך בשלום את שני הדקלים הבודדים.

איך מגיעים: במזרח ראשון לציון, נוסעים ברחוב יגאל אלון לכיוון צפון. שם הרחוב מתחלף לחנה ומיכאל לוין וממשיך צפונה לדרך חיים הרצוג (עד צומת כפר חב"ד). ברמזור מספר 32, פונים מערבה, לרחוב מנחם גינדי, נוסעים עד לרמזור הראשון, מיד אחריו, מימין נמצא מפרץ חניה שם אפשר לחנות. מצפון עמדים שני עצי דקלי הוושינגטוניה, לפניהם השדה החרוש ואחריהם שדה חקלאי ירוק. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ