שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דובי זכאי
דובי זכאי

לראשון לציון הגעתי כאב צעיר, נשוי ואב לילדה קטנה. ראשון, (לא נעים לספר), באותם הימים, היתה ברירת מחדל לזוג צעיר שעזב את הקיבוץ לטובת דירה צפופה בעיר. באותם הימים בתי השכונה שלנו נגסו בפרדסים. פה ושם בין הבתים נותרו איים של פרדסים הנושקים לבתים, גדר שבורה הפרידה ושבילים מהשכונה לפרדס נמתחו. בשבתות הילכו שכנים לפרדסים וחזרו עם שקיות עמוסות בפרי הדר שאף אחד לא טרח לקטוף. כבר אז הבינו שביום מן הימים יהפכו הפרדסים לאדמה לבניה,  במקום תפוזים יצמחו בניינים שיכניסו כסף רב לבעלי הקרקעות.אירועים בראשון לציון - המדריך המלא

כזוג צעיר שטובע בהחזרי משכנתא כבדים לא היה זמן לחשוב או לקנא על הרווחים של בעלי הקרקעות. מחוסר אמצעים, מדי שבת יצאתי עם הילדה הקטנה עמוסה על הכתפיים, לטיול בפרדסים שנותרו. בכל טיול הייתי "כובש" עוד ועוד מקומות קסומים, מטעי פקאנים, שדות חקלאיים והמון פרדסים. מול הבית עמדה גבעה בודדה, בראשה היה מגדל מים, גדר פרוצה הקיפה את המקום ושלט ענק ניצב על מגדל המים החרב, ובשלט כתוב: "אוקבה". עצי פיקוס ענקיים הטילו צל כבד על המקום, עצי תאנה ודקלים נחבאו בניהם. כל אלה הכינו מצע נאה שהטביע את המקום בעלים יבשים.

כחייל ומילואמיניק, הכרתי היטב את המילה, "אוקבה", כל סכיני הגילוח באותם הימים יצאו מבית החרושת "אוקבה". אלה היו סכינים של פעם, שנדרשה מכונה מיוחדת שהיתה פותחת את שפתיה, בניהם היו מניחים בעדינות סכין הגילוח, מערבבים סבון גילוח עם מברשת ומתגלחים. לאט לאט גיליתי עניין במקום המוזנח. בטיול אחר הצהרים טיפסתי אל הגבעה, הגדר הפרוצה הסבירה לי שאיני היחיד שחודר למקום, גיליתי אולם יצור גדול, מכונות ברזל גדולות דוממות, סלילים ענקיים של פלדה ודפי אריזה  ענקיים עם השם וסמל המוצר, "אוקבה". כל מה שנותר זה מגדל המים (צילום: דובי זכאי)

מפעל 'אוקבה' הוקם בשנת 1934, על ידי יהושע אובסיי קלוצמן, השם 'אוקבה' הורכב מראשי התיבות: (או)בסיי, (ק)לוצמן, (ו)רש(ה). המפעל העסיק הרבה פועלים, את הסחורה היו מספקים לארצות רבות, בעיקר במזרח התיכון. יש שמועות שאפילו סכיני  הגילוח מישראל הגיעו לברית המועצות, מעבר למסך הברזל. מספרים שזה היה מקום עבודה מאוד מבוקש. אדון קלוצמן הכין לעובדים בריכת שחיה, מגדל מים וטיפח את הגבעה הסמוכה. הוא דאג להביא מכל העולם שתילים ופקעות, והפך את הגבעה הקטנה לגבעת הצבעים של פריחות. לשונות רכיל מציצניות סיפרו שהיו זוגות שהילכו לגבעה בלילה, בירח מלא וחזרו חבוקים. במשך הזמן אפילו קראו לה 'גבעת האהבה' ו'גבעת הצבעים'. במשך השנים שהשם 'אוקבה' הפך לארכאי, החליפו את השם. לקחו את שמם של שני הילדים של אדון קלוצמן, אדי וסוניה והרכיבו את השם החדש של סכיני הגילוח, עם שיק של חו"ל 'אדיסון', (אדי וסוניה).

אני הכרתי את המקום, לצערי, אחרי שהמפעל כבר נמכר ופסקה בו העבודה. הבריכה עדיין הייתה אך בתוכה שייטו גרוטאות. בחצר הגדולה התפזרו אבני המשחזת שהיו במכונות והם היו מלטשים את פס המתכת לאל חלד. את הפס הארוך היו הופכים לסכיני גילוח. ילדי הסביבה היו פושטים על המקום, ואוספים את פסי המתכת. אחרים הפכו למשחק את הגלילים הגדולים של אבני המשחזת. שני הילדים של בעל המפעל, אדי וסוניה גרו בשני בתים צמודי קרקע לא רחוק מהמפעל הנטוש. עצוב לראות מפעל כל כך גדול שנעלם והפך לחורבה. לימים השטח נמכר והפך לשכונת בתים רבי קומות וסופרמרקט שוקק חיים. הגבעה הרומנטית שהגיעו אליה צמחים מכל העולם נעלמה בשיני הטרקטורים, שחפרו יסודות לבתים חדשים. כך נגמר סיפור "אוקבה”.

וכיום. גדודי בתים כבר עוטפים את המקום. מגבעת האהבה נותר שדה פרוע. עצי הפיקוס הענקיים שעדין מצלים על שדה שומם, אחד מהמבנים נותר בצל עצי הפיקוס. מגדל המים שעליו היה השלט 'אוקבה' טופח, סביבו הוכנה גינה קטנה, אבני מדרכת הקיפו את המגדל ומדרגות רחבות יורדות אל המקום. כתזכורת קטנה למקום שהיה פעם הסכין של המדינה.» טיול השבוע: המושבה שחוברה לעיר» טיול השבוע: לצומת בית דגן ברגל» טיול השבוע: אגם ורוד סגול» טיול השבוע: אך, איפה הן הבחורות ההן» טיול השבוע: רגע לפני האירוס» טיול השבוע: קו התפר הירוק» טיול השבוע: מציצים לשכנים

עם הילדים: האמת סכיני גילוח וילדים זו מתכונת לצרה. אבל כיום לא נותר מאותם סכינים דבר. רק תוכלו לראות באתרי אינטרנט שונים, אם תקישו את השם 'אוקבה' תראו את עטיפות סכיני הגילוח של פעם. אחד מהסדרה נקרא 'ראשון'. תוכלו לספר איך פעם התגלחו לפני שהיו סכיני הג'ילט עם חמישה להבים. אפשר לטייל למקום ליד מגדל המים, כיום יש שם בריכה ענקית וחצר מגודרת של מפעל המים העירוני. אפשר לרדת לחורש עצי הפיקוס ולספר את סיפורו של מקום לפני שראשון לציון גלשה מזרחה.

איך מגיעים: משכונת קדמת ראשון, (גני אסתר), עולה כביש ליד סניף של קופת חולים מאוחדת ברחוב פיק"א בראש הגבעה מגיעים אל מגדל המים. מכאן תצפית על השכונות החדשות. כדי לרדת אל חורשת הפיקוסים ממשיכים מעט ברחוב, יש פניה ימינה לרחוב רפפורט שיורד עד לעצי הפיקוס.

זיכרון ראשוני: בספר התקנות כתבו: "מטרת מייסדי המושבה להיטיב את המצב החומרי והמוסרי של בני העדה והיו למופת לאחינו בני ישראל הבאים להאחז באה"ק, לעורר לבות עמנו לישוב א"י ובנין הלאום, ולעזור בכל יכולתם למייסדי מושבות אחרות בעצה ובפועל".

זיכרון ראשוני: עוד כתבו בספר התקנות: "חברי המושבה מחויבים לעבוד בכל לבבם ובכל נפשם לטובת רעיון ישוב א"י, ולהתהלך לרוח תורתנו ולאום ישראל"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ