שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

טיול השבוע: אך, איפה הן הבחורות ההן

<P>במזרח העיר ניצב פסל גדול בצומת מרכזית, מה מתאר הפסל? למה הוא הוקם דווקא בצומת זו? ומי הדמויות בפסל?</P>

דובי זכאי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דובי זכאי

מכירים את התופעה? מדי יום אתם עוברים על נקודה בעיר בה ניצב בגאווה פסל גדול. רובינו, חולפים על פניו, לעיתים משקיעים מבט ואחר כך הופך הפסל לתפאורה קבועה שממש לא רואים אותה, כמו עץ. לעיתים, שהפסל מיוחד משקיעים מבט ארוך ואף טורחים למצוא את שם האמן. חלק מהפסלים אינם אומרים לנו דבר, חלקם, אמנות מופשטת שאינה מובנת לרוב העוברים ושבים, הרוב אינם טורחים ללמוד על הפסל כדי לקבל משמעות ומידע. בנקודת ציון בעיר יש פסל, אבל אם יבקשו מכם לתאר אותו, רוב הסיכויים של תצליחו.

וכך בפינת הרחובות ירושלים וגבעתי, עמד זמן רב פסל חוצות מיוחד, בפסל נראית חבורה של אנשים המניפים מגדל. הפסל ניצב ברחבה שוממה, הנושא היה די ברור, משהו שקשור לתחילת ההתיישבות, אבל איש לא קישר למה הפסל הוצב דווקא כאן. לפני זמן מה חודשו פני הפסל, הוא טופל וסודר, נצבע בצבעים חיים וחמים, סביבו טופח גן נאה, שלושת עצי האיקליפטוס לידו זכו לעדנה, טופלו ופונקו כיאה לישישים בני המקום. וכך, הפינה הסואנת במזרח העיר הפכה להיות ידידותית לתושב, גינה קטנה ספסלים, עצי נוי ופסל מטופח. הנושא של הפסל עדין נותר כחידה. ולכן, באחד הטיולים הרגליים התקרבתי אל השלטים המעטרים את הפסל, טיפה מחשבה ונבירה בהיסטוריה של העיר והקשר התחבר. התגלו כמה סיבות להקמת 'האנדרטה להנצחת הכשרות שיצאו מראשון לציון'. פסל רביבים (צילום: דובי זכאי)

בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20, סביב הישוב בראשון לציון החלו לקום  מחנות הכשרה של התנועה הקיבוצית. קבוצות ההכשרה התרכזו במחנות צעירים, אלה המתינו לרגע  בו המוסדות המיישבים יתנו להם אישור לעלות על הקרקע. חברי ההכשרה, רובם היו עולים חדשים, חדורי ציונות ודרך ארץ, שהו בראשון לציון כחמש שנים, (לעיתים יותר), בין היתר חברי ההכשרה עסקו בעבודות חקלאיות במושבה, בעבודות חוץ ובמחנה הצבא הבריטי. חלק מהאתרים שימשו את ארגון ההגנה להסתרת נשק, חלקם הפכו אתרים לאימון לחימה סודי וגם חברי ההכשרות עסקו בתפקידי שמירה ואבטחה.

בתחילה הוקמו חמישה קיבוצי הכשרה, אחד מהם נקרא 'קיבוץ השדה'. ה"קיבוץ" הוקם במזרח ראשון, במקום בו נמצאת כיום האנדרטה לגרעיני ההתיישבות וגם הגינה. כאן הוכשרו חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ 'רביבים' שבנגב. קיבוץ 'עין הקורא' הוקם בצידה המערבי של ראשון לציון, (במקום בו נמצא היום בנין מועצת הפועלים), ובני ההכשרה היו מיועדים לקיבוץ שער הגולן בעמק הירדן וקיבוץ חצור. מהכשרות אלה יצאו הצעירים ליישב קיבוצים שאת שמם אנו מכירים גם היום, קיבוץ, נירים, עין הנצי"ב (שנקרא ע"ש הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין). מראשון לציון יצאו קבוצות ההכשרה להקים את קיבוץ נגבה, מענית, עין דור, נצר סירני, (סמוך לראשון), עין גב ודגניה ב'. שנים עשר גרעיני התיישבות יצאו מראשון לציון.

את הפסל הכין האמן דוד כץ, לכבוד אותן הכשרות שהתארגנו בראשון לציון. האנדרטה מתארת קבוצה של צעירים וצעירות המרימים מגדל שמירה כחלק מישובי חומה ומגדל. הפסל והדמויות צרובות בברזל וצבעם עז, לוחות הברזל מהם נצרבו הדמויות מופיעות אף הן כחלק מהפסל. האנדרטה נחנכה באוקטובר 2000. וכך ממתינה למטיילים בסבלנות אנדרטה וגינה יפה. המבקרים שיגיעו, מוזמנים לקרוא את שלטי ההסבר וללמוד על הדרך הקשה שכרוכה בהקמת ישוב. פינה יפה מאחורי הפסל, חורש נעים, ושדרת עצים מוריקה. שלושת איקליפטוסים ענקיים ועתיקים רוחשים בעליהם ברוח הקלה. בינתיים מסביב צמחה עיר, בתי ענק מקשטים את הפינה ממול, ושדרה עצים מוליכה מהאנדרטה אל שכונה קטנה, דרך רחוב רב אלוף דוד אלעזר.

עם הילדים: כדי ללמוד מעט על סיפורן של ההכשרות הקיבוצים שישבו כאן, לספר על הקיבוץ של פעם ואיך קמו ישובי חומה ומגדל. רגע לפני הביקור באנדרטה אפשר לקרוא באתר העירייה על הראשונים שישבו כאן, על המושבה באותם הימים ואיך הם קיבלו התושבים הוותיקים של המושבה את הכשרות הצעירים. אחר כך להגיע לאיקליפטוסים הענקיים, ללמוד קצת על הגזע הענק, (לבדוק כמה ילדים מקיפים אותו), להכיר את על הקליפה של האיקליפטוס ועל עבודת האמנות בהדבקה שאפשר לעשות מהקליפה שנשרה. הגשר מעל רחוב ירושלים מוליך לגן נוסף, 'גן ברנשטיין'. זהו גן יפה ומיוחד, את הסיפור עליו תוכלו לקרוא באתר העירייה בין הטיולים, על שכונת ברנשטיין הסמוכה והגן. מקום יפה לטיול ופינה יפה לשבת בה. בפינה השניה של רחוב ירושלים וגבעתי מגרש משחקים יפה. » טיול השבוע: רגע לפני האירוס» טיול השבוע: ט"ו בשבט הגיע» טיול השבוע: שני דקלים בשדה פתוח» טיול השבוע: קו התפר הירוק» טיול השבוע: מציצים לשכנים

איך מגיעים: האנדרטה להנצחת הכשרת הקיבוצים שיצאו מראשון לציון, הגן נקרא גם 'גן גבעתי'. נמצא בצומת הרחובות בצומת הרחובות גבעתי וירושלים, מגרש חניה קטן ממתין ברחוב ברנשטיין, ליד הסופרמרקט. הצומת מרכזית ומאוד סואנת ואין לחנות בצומת הרחובות.   

זיכרון ראשוני: סמל העיר נוצר בשנת 1942, מסמל את תחילתה, התפתחותה ורבגוניותה של העיר. בסמל מופיעים הבאר הראשונה והכתובת "מצאנו מים", גפן ואשכול ענבים, עץ הדר, ברקע בנייני תעשייה ועשן מיתמר מארובותיהם.

זיכרון ראשוני: בשנת 1895 הוקמה "האורקסטרה הראשונה של ראשון", תזמורת עברית ראשונה בארץ ישראל. שנתיים אחרי נחנך בית העם העברי הראשון משכן לאורקסטרה, לוועד המושבה ולספרייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ