שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

טיול לגבעות הכורכר רגע לפני האירוס

בסמוך לרחובות העיר ראשון לציון ולבתים הגבוהים נולד גן לאומי "גבעות הכורכר" מקושט בפריחה מרהיבה, שתי גבעות כורכר. בין הרותם, החרצית והכלנית, בעוד כמה ימים תתנשא בגאווה רבה, המלכה, אירוס הארגמן. אתם מוזמנים לסיור מקדים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אירוס ארגמן פורח בגבעת חומרה
אירוס ארגמן פורח בגבעת חומרהצילום: משה גלעד

פסיעות ספורות מהגבול העירוני של ראשון לציון, נח על שתי גבעות כורכר גן לאומי, שנקרא; 'גבעות הכורכר'. האמת, המקום היה מאז ומתמיד גבעות כורכר שפורחים בהם בימי החורף והאביב פריחה נאה של פרחי בר וגם כמות גדולה של אירוסים. בפברואר 2011, בטקס מרשים ובקול תרועה, הוכרז המקום כגן לאומי בגלל ריכוז אירוס הארגמן הגדול. נכון שחרגנו בטווח של צעדים מתחומה המוגדר של ראשון לציון, אבל, היופי של טבע בעונה זו שממלא את הגבעות שווה את הגיחה. בעוד זמן קצר יפתחו פרחי אירוס הארגמן.

מדי שנה, בחורף, אני נוהג להתענג על יופיין של שתי גבעות צמודות ואחת מרוחקת, גבעות שפורחות רק עכשיו. הגבעות נמצאות לצד כביש רזה, ההולך אל פלמחים. שלושת הגבעות הן שמורות טבע, משכנן המוגן של אירוס הארגמן. הגבעות מוקפות בישובים פורחים; גן שורק, בית חנן, נטעים, שדות חקלאים. מסביבן מטעי הדרים, עצי פאקן בשלכת, משוכות צברים ועצי ברוש חסונים המפרידים בין החלקות. שבילים חורצים את הנוף היפה ומולכים לגבעות, לתצפית נאה על האזור. בימים אלה בוערת הגבעות בפריחה מרהיבה. הרותם מתהדר בפרחיו הלבנים הקטנים, ענפיו הנעים ברוח, מדמים עצמם להינומה אוורירית של כלה. כלניות מחוצפות זועקות באדום מתחת לשיח הרותם, עוד מעט יצטרף לנוף אירוס הארגמן.

הכביש הצר שמוביל לפלמחים מראשון לציון, התרחב. בהמשך הכביש היורד לפלמחים נעצרת תנופת הבניה, הכביש חוזר למותניו הצרות ובצידי הדרך פוגשים את נופי ארץ ישראל של פעם; פרדסים, משוכות צבר ועצי ברוש. שבילים מובילים לשלוש גבעות, שתיים מהן כקילומטר וחצי ממזרח לכביש, גן לאומי גבעות הכורכר ואחת צמודה לכביש ונקראת גבעת חומרה. שתי הגבעות הרחוקות מהכביש מכוסות פריחה מרהיבה ומעניקה הקדמה לקראת פריחת האירוסים.

בין איקאה ופלמחים ממתינות למטיילים שתי גבעות פורחות, השנה הפליאו בפריחה משגעת. שהאירוסים, בתחילת פברואר יהיו בשיא פריחתם, יופיים הארגמני ילעג לצמחיה ה'פושטית' מסביב. הכלנית הננסית מנסה להרשים באודם פרחיה. החרצית, מרוב רצון לבלוט ממלאת משטחים גדולים בצהוב. פרחי הרותם הלבנים נדמים לפתיתי שלג. צמוד לרותם, אחיו הקנאי, ה'אחירותם' הזועק לחרקים בפרחיו הצהובים: "הנני".

היופי הזה ממתין למטיילים ממערב לישוב בית חנן. מאות חרקים כבר מתפלשים באבקני הפרחים, חלקם לוגמים ומשתכרים מהצוף המתוק. הנוף הכפרי נשקף מהגבעות, ממזרח הישוב בית חנן, על שדותיו ובתיו. ואחריהם מתנשאים בתי העיר ראשון לציון, הטיול מתאים לתושבי המרכז שרוצים טיול קצר אל הטבע ולחזור לצהרים לצ'ולנט ולמנוחת שבת.

עם הילדים: בסמוך מטע פקאנים בשלכת ולצידו אגמון קטן שנולד בחורף זה. על גבעה רחוקה מבנה בודד, נטוש, מוקף בגובנוילייה אדומה, מטעי הדרים מקשטים את הגבעות, שבילים פולחים את היופי ומזכירים את ארץ ישראל של פעם. מסלול הליכה נמתח לא רחוק מכאן לאורך נחל שורק שמוליך עד הים. המסלול מתחיל מצידו המערבי של הגשר מעל נחל שורק. אפשר להחנות את הרכב ביער הצנחנים, מדרום לכביש. חוף פלמחים היפה, טיול על החוף מול גלי הים, צבעו של הים. מדרום לחוף תל נושק לים, עתיקות הישוב העתיק ים יבנה.

איך מגיעים: כביש 4311 מוליך מהמחלף עין הקורא החדש, (דרומית לראשון לציון) לפלמחים. מהרמזור, בכניסה לכביש מאפסים את מד האוץ כ-5 ק"מ לכיוון פלמחים מגיעים לשלט מימין, גבעת חומרה. ממזרח לכביש כניסה לשביל ליד עמוד אבן, (סימון שביל אדום), שנמתח מזרחה, אורכו כק"מ. שביל חולי הגשם הידק אותו. השביל מתפתל בין מטעים, שרידי בית אריזה. בצומת הטי פונים ימינה, מטפסים אל הגבעה עם עץ תאנה בשלכת. למטה הכניסה לשתי הגבעות. (שהגעתי למקום גילתי כמה מכוניות פרטיות שעשו את הדרך). דרך נוספת בכניסה לגן שורק. בעיקול ימינה, לפני הישוב יש מקום למכירת פרי, לצידו נמתח שביל שהולך דרומה, כ-2.5 ק"מ נסיעה בתוך הנוף ומגיעים לגבעות האירוסים.

זיכרון ראשוני: ב-31 ביולי 1882 הוקמה המושבה, עם הקמת המושבה פסק "ועד חלוצי יסוד המעלה" מפעילותו. יושב הראש, זלמן דוד ליבונטין היה ליושב ראש ועד המושבה בעוד מאמציהם של אנשי הועד, שהיו למתיישבי ראשון-לציון, הופנו באותה עת למלאכת הקמת המושבה.

זיכרון ראשוני: בעזרתו של הברון אדמונד דה רוטשילד, הצליחה המושבה לשרוד, להתפתח, מבחינה חומרית ורוחנית. שמונה עשרה שנים תמך הברון במושבה ראשון-לציון, סייע בפיתוח החקלאות, הקים בנייני ציבור ובנה את היקב הגדול, (1888/9), פאר השכלול והטכנולוגיה. המפעל היווה עוגן כלכלי לראשון-לציון ולמושבות הסביבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ