רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמונה אלבומי אלטרנטיב ואינדי שחייבים להכיר

לכתבה

רשימת אלבומי האינדי רוק ומוזיקה אלטרנטיבית, ששום רשימת אלבומי האינדי הגדולים בכל הזמנים, לא תהיה שלמה בלעדיהם

הרשימה שלפניכם מיועדת לכל חובב מוזיקה באשר הוא ולא רק לאלו מכם שחיים ונושמים רוק ומוזיקה אלטרנטיבית. מה גם שתהיה זאת מצווה להכיר לכם, אם חלילה בטעות, עוד לא האזנתם לאחד או יותר מהאלבומים המופלאים המצוינים כאן. כמובן, אין זו רשימה מייצגת של עשרת אלבומי האינדי הגדולים בכל הזמנים, אך שום רשימה שכזו לא תהיה שלמה בלעדי האלבומים האלה. קחו זאת כשירות סתימת חורים בהשכלה או לחלופין כתזכורת לעד כמה היצירות הללו, שאולי לא האזנתם להן המון זמן, שוות תשומת לב מחודשת.

סביר להניח שרובכם כבר שמע את החדשות על הגעתה של להקת טיים אימפלה הנהדרת להופעה בישראל בקיץ הקרוב. ובכן, אם אתם מוזיקאים בעצמכם שאוהבים אותה או פשוט מעריכים אמנות בטח תשמחו לשמוע שלאחרונה מעצב עטיפות האלבומים ליף פודג'סקי (שאחראי לאינספור עטיפות יפהפיות ובהן שני האלבומים הראשונים של טיים אימפלה) יצר שיתוף פעולה עם מותג הוויסקי בלנטיינ'ס, שבעקבותיו החלו אנשי המותג הסקוטי לשחזר את ההצלחה גם בישראל. בקרוב תתקיים תחרות בה מוזיקאים יוזמנו להעלות מוזיקה מקורית לאתר המותג, היוצר הנבחר יזכה בעיצוב מקורי לאלבום שיצור עבורו אמן הגרפיטי הישראלי – Klone. אם אתם מוזקאים, ראו זאת כהזדמנות פז.

קהל בהופעה
Dreamstime

Primal Scream –"Screamadelica"
שנת יציאה: 1991
שיר חובה: "Loaded"

באותה שנה בה יצא "Nevermind" הכעוס והמלנכולי של נירוונה, בבריטניה קרתה התפוצצות שונה לגמרי. ההרכב הסקוטי פריימל סקרים, בניצוחו של המפיק אנדרו וות'ראל, הוציאו את "Screamadelica"– האלבום האופורי והטריפי שהביא את האסיד האוס ותרבות הרייב אל הממלכה המאוחדת בפורמט של אלבום רוק. הפסיכדליה החדשה שהציגה פריימל סקרים באלבום זה הייתה חדשנית בחיבור שלה בין השפעות של רולינג סטונס לדאב, פולק ודאנס, עד כדי כך שהצליחה לחצות גבולות ולפנות לקהלי מוזיקה מחתרתית מתנשאים כמו גם לחובבי מיינסטרים.

Neutral Milk Hotel – "In The Aeroplane Over The Sea"
שנת יציאה: 1998
שיר חובה: "In The Aeroplane Over The Sea"

כשניוטרל מילק הוטל הוציאה את האלבום המושלם הזה, הוא לא זכה להצלחה מיידית. אולי כי היה כל כך שונה, כל כך אינטימי, קרקסי וחלומי שקשה היה כנראה לעכל אותו ולהכתיר אותו ישר ככוכב זוהר בשמי האינדי. אך המגנום אופוס של מנהיג ההרכב, ג'ף מנגום, נחשב היום לאלבום שאף להקה אחרת לא הצליחה עד היום לחקות. על אף שלא מעט ניסו והצליחו ליצור בהשפעתו אלבומים נהדרים משלהן ובהן ארקייד פייר, הדצמבריסטס וביירות שאימצו את כלי הנשיפה העקומים שלו. "האווירון מעל הים" הוא יצירה סוריאליסטית לחלוטין, שההשראה שלה החלה בחלום של מנגום על רומן עם לא אחרת מאשר אנה פרנק. אם כי לא ממש צריךלהבין אותו כדי להתרגש ממנו, אלא בעיקר לחוות את השירה הייחודית, כלי הנשיפה שנשמעים כמו חבורת צוענים שיכורים, הגיטרות עמוסות הדיסטורשן וצלילי הסינתיסייזרים רדופי הרוחות.

Arctic Monkeys –"Whatever People Say I Am, That's What I'm Not"
שנת יציאה: 2006
שיר חובה: "I Bet You Look Good on the Dancefloor"

קשה לומר שמדובר בלהקה שיצרה משהו חדש מבחינה מוזיקלית. ארטיק מאנקיז היא אמנם להקה נהדרת עם להיטים מצוינים, בעלת יצירתיות ואורך רוח ששומרים עליה לאורך שנים כאחת הלהקות הפופולריות ביותר באינדי, אך לא אלה מה שבאמת מייחדים אותה מאחרות. מה שכן מקנה לארטיק מאנקיז מקום הרשימה הזאת היא הדרך שהסולן אלכס טרנר וחבריו עשו בתחילת דרכם ושהקנתה לה את תואר הלהקה הראשונה שיצאה מאתר מייספייס וכבשה את העולם. בכך היא סימנה את תחילתו של עידן חדש. עוד לפני שיצא האלבום הראשון שלה, וכשהיא עוד לא הופיעה יותר ממספר פעמים משאפשר לספור על האצבעות, כבר היה לארטיק מאנקיז קהל מעריצים עצום רק בזכות גרסאות דמו בקבצי mp3 שהסתובבו ברשת. כשלבסוף ראה אור האלבום הוא התפוצץ לבריטניה בפנים ותוך שנה הלהקה הפכה מסנסציה אינטרנטית של יודעי ח"ן (רבים) ללהקה הגדולה במדינה, וזה, חברים, היה בגדר תקדים.

Grandaddy – "The Sophtware Slump"
שנת יציאה: 2000
שיר חובה: "He's Simple, He's Dumb, He's the Pilot"

נכון, רדיוהד הקדימו את גרנדדי עם אלבום קונצפט שעוסק בפחד וניכור בעידן הטכנולוגיה והקידמה עם "OK Computer", אך לטעמי אין אלבום שעסק בסוגיה באופן כל כך יפה וכאוב כמו "The Sophtware Slump" של גרנדדי האמריקאיים. קחו לדוגמה את השיר "Jed The Humanoid" שמספר את סיפורו של אנדרואיד מיושן שנשכח ונזנח לטובת אנדרואיד חדיש יותר  - עד שהתמכר לטיפה המרה. ואת השיר המשלים "Jed's Other Poem", שבו הסולן ג'ון לייטל מקריא את שיר או מכתב ההתאבדות של ג'ד לפני שהוא גמר את עצמו עם אלכוהול. כל האלבום מלא בגעגועים לציפורים ומרחבים על פני מקשים, לקשר אנושי והוא עמוס בלחנים נפלאים וקליטים. האלבום גם זכה להצלחה גדולה בארץ בקרב אוהבי אינדי והגיע למקום הראשון במצעד השנתי של מאזיני תוכנית הרדיו הקצה בשנת צאתו.

Arcade Fire – "Funeral"
שנת יציאה: 2004
שיר חובה: (Neighborhood #1 (Tunnels

אלבום הבכורה של ארקייד פייר הקנדיים הוא יצירת מופת של רוק נעורים מורבידי אך מלא חיים וכלי מיתר, ואכן הוא זכה להצלחה ענקית ולביקורות משבחות, אחרי הדחיפה הגדולה של אתר פיצ'פורק (שבאותן שנים עוד היה שווה לעקוב אחריו). אך שום דבר לא הכין את מעריצי הלהקה, ששיריה ליוו את שנות העשרים שלהם, להצלחה הכל כך גדולה לה תזכה ארקייד פייר עם כל אלבום נוסף שתוציא. האלבום השלישי שלה, "The Suburbs" אפילו זכה בגראמי. מדובר במעין קונפליקט פנימי עבור חובבי אינדי ועכברי מוזיקה נלהבים. האם המוזיקה האהובה עליהם צריכה להיות נחלת הכלל בכזה אופן גורף? ובכן, מדובר במחשבה אינפנטילית קצת שנוגעת בעיקר ברצון הילדותי להגדרה עצמית באמצעות מוזיקה. אפשר לראות זאת גם באופן אחר: אתם הייתם שם כשזה קרה וזיהיתם מיד. עכשיו גם שאר העולם מבין על מה כל כך השתגעתם. יופי. תתבגרו.

עטיפה מעוצבת של הוויסקי בלנטיינס

The Flaming Lips – "The Soft Bulletin"
שנת יציאה: 1999
שיר חובה: "A Spoonful Weighs a Ton"

שנים לפני ששיתפו פעולה עם מיילי סיירוס ויצרו גרסה משלהם לצד האפל של הירח, הפליימינג ליפס מאוקלוהומה סיטי היו חבורה של פריקים חולי אסיד שעשו כל שעולה על רוחם. למעשה עד היום הם עושים כל שעולה על רוחם, אך כנראה שאפילו הם, בהזיות הכי כבדות, לא היו מנחשים שבשלב מסוים בעתיד יהפכו לכל כך מפורסמים. בתחילת דרכם הם היו להקה מחתרתית רועשת מאוד, רוקיסטית בהרבה, אך לא פחות נסיונית, ואילו עם צאת האלבום " Yoshimi Battles the Pink Robots" מ-2002 נעשו ללהקה שזוכה להצלחה מטאורית– במיוחד בזכות השיר "Do You Realize??". אך בין שתי התקופות האלה ראה אור "The Soft Bulletin" והוא לטעמי אלבומם הטוב ביותר, אבן דרך בנאו-פסיכדליה. כל מי שאוהב את טיים אימפלה לדוגמה, חייב לעצמו האזנה לאלבום הצבעוני והיפהפה זה.

Sonic Youth – "Daydream Nation"
שנת יציאה: 1988
שיר חובה: "Teen Age Riot"

סוניק יות' היא להקת האינדי הנחשבת ביותר בקרב המבקרים והקהל כאחד והמצליחה ביותר מבין הרכבי ה-DIY (עשה זאת בעצמך) הPאנקיים שיצאו ממעגל הסצינה שבה פעלו בשנות השמונים. לא פשוט להכתיר איזה מהאלבומים שלהם ראוי להיות מצוין כאן. האלבום האהוב עלי שלהם הוא “EVOL”, אך כקונפורמיסט עלוב בחרתי באלבום בעל השפעה הגדולה ביותר שלהם, “Daydream Nation” שמהווה סמל של תנועה מוזיקלית מחתרתית. ובכן, מה היה לנו באלבום הזה? Pאנק-רוק, אוונגארד, שימוש באביזרים מוזרים כמו מברגים כדי ליצור רעש, הרבה מאוד רעש, רפרנסים ליצירות קולנועיות וספרותיות, רפרנסים לסצנת האינדי עצמה, ג'אמים ארוכים, אלמנטים פופיים, טראש, מודעות פוליטית וחיבור בין כל המרכיבים האלה לכדי תרבות הנגד המאוד לא היפית של התקופה.

Pavement – “Slanted and Enchanted”
שנת יציאה: 1992
שיר חובה: “Trigger Cut/Wounded-Kite at :17”

קלישאת האינדי הגדולה ביותר היא הסירוב לחתום חוזה בחברת תקליטים גדולה ובכך להישאר נאמן לחירות האמנותית שלך. אם יש להקה שחרטה על דגלה את מוסר האינדי הזה עוד לפני שהפך לקלישאה, הרי היא פייבמנט הענקית הכי קטנה ברוק האמריקאי. בימים בהם הגראנג' שצמח מתוך ההרדקור Pאנק, גלאם והרוק הקלאסי הפך למוזיקה מסחרית מצליחה, פייבמנט נותרה נאמנה לסאונד הרזה יותר, המופק פחות ובטח ובטח שלא ניסתה לעשות את עצמה קומוניקטיבית יותר, אם לשפוט על פי מילות השירים המסתוריות של מנהיג הלהקה והגיטריסט המעולה סטיבן מלקמוס. כך יצא שנוצרה אלטרנטיבה לרוק האלטרנטיבי ולכל מי שממש היה חשוב להישאר אליטיסט ברמה מסוימת, ובכן – הייתה לו את פייבמנט. אך שטויות בצד, מדובר באחת הלהקות הבאמת מוצלחות, יצירתיות וחדות יותר שאי פעם פעלו באינדי האמריקאי. ואף מילה על פלגיאט או להקת The Fall.

עטיפת הדיסק הבא שלכם בעיצובו של האמן Klone- עם השקת המהדורה המעוצבת של בלנטיינ'ס