לגלות את שבטי דרום אתיופיה הנסתרים

נדיר למצוא בימינו בני תרבויות עתיקות ומסוגרות שטרם התוודעו לעולם המודרני, אבל זהו המצב האמיתי בדרום אתיופיה, המאוכלס בשבטים קטנים. בעמק אומו גרים שבטים קטנים בגודל 30,000-10,000, שמשמרים את צורת החיים והמנהגים שלהם כפי שחיו אותם אלפי שנים.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

עד לפני חמש שנים, כשהממשלה סללה את הכביש הראשון שאפשר את הנגישות שלהם לא רק לרכבי 4X4, בני השבטים לא ראו כמעט לא רק אנשים מערביים, אלא גם מקומיים שכבר עברו לצורת חיים מודרנית. מאז שנסלל הכביש הם עורכים היכרות אטית עם ההקלות שהעולם המודרני מביא עמו, כך שכל מי שמגיע לשם בימים אלה לטיולים מאורגנים חווה עדיין אותנטיות שבטית ללא העמדת פנים וללא התמסחרות תיירותית. עם זאת, הקדמה מביאה אתה הקלה משמעותית, אבל לצדה גם בעיות הסתגלות חדשות.

מצאו כאן טיול מאורגן לאתיופיה בעקבות השבטים הנסתרים >>

צילום: shutterstock

הקדמה מספקת מים נקיים וקרובים

ההבדלים בנוף התרבותי ניכרים לעין כאשר יוצאים מאדיס אבבה הגדולה והמודרנית, וגולשים לאט דרומה למרחבים הפתוחים, במסע מרתק אל העבר. בארות המים המשרתות את התושבים באזורים הכפריים הולכות ונעלמו עד שהן מתחלפות בילדות ונשים הסוחבות ג'ריקנים גדולים של מים. הקילומטרים האלה שבין הנהרות לבקתות היו פעם אף יותר מפרכים, משום שהג'ריקנים שתכולתם 10 ליטרים מחליפים כדי חרס כבדים שהקשו עליהן עוד יותר.

בעיית המים הנקיים באפריקה משותפת לכפריים רבים, אולם כאן היא עדיין אקוטית. המעמסה הגדולה של סחיבת מים כמה פעמים בשבוע עדיין מעסיקה את האנשים, משום שהעוני הרב לא מאפשר להם דרכים אחרות. כפר שמצליח להרוויח מתיירות עושה מאמץ לרכוש חמור ועגלה שיכול להוביל אותם לנהר. הפרויקטים המערביים לסיוע עוסקים בעיקר במציאת פתרונות לאספקת מים נקיים, משום שגם את מי הנהרות יש לטהר והרתחתם יקרה מדי לרוב האנשים. חלק מצליחים לחפור בארות ולהציב בהן משאבות שמקצרות עוד יותר את המרחק לצעידה, גם אם חייבים עדיין לשאת אותם במכלים.

אורח החיים של הכפריים מסורתי עדיין, כך שהצרכים הבסיסיים של האדם כמו מים ומזון מעסיקים אותם רוב הזמן. בישול נעשה עדיין באמצעות עצי הסקה שהנשים אוספות באזורים צחיחים ומרוחקים. בשנים האחרונות הן נעזרות בתחבורה ציבורית שמשנעת עצים למקומות מרוחקים, או שארגוני הסיוע מצליחים להגיע אליהן עם תנורי בישול שהותאמו לשיטות החוסכות בפחמים, כך שהן יכולות להסתפק בכיתות רגליים רק פעמיים בשבוע. השיפורים האלה נשמעים קטנים מדי, אולם הם הפחיתו לפחות במחצית את הזמן והמאמץ שמשקיעות הנשים בעיסוקים אלה.  

מצאו כאן טיול מאורגן לאתיופיה בעקבות השבטים הנסתרים >>

השינויים באורח החיים מתחיל להיראות, גם הבעיות

השינויים שמתחילים להיראות במקומות אלה נוצרים לא רק בהתערבות של הממשלה וארגוני סיוע, אלא גם בשינוי צורת החשיבה והתכנון של הסביבה. המבנים המסורתיים היו עשויים עד אז קש וחמר. היום משנים גם את צורתם מעיגול למרובע וחלק מגגות המבנים נבנה היום מפח או משילוב של החומרים, כדי לנצל את הפח לאגירת מים.

עם זאת, השינוי המשמעותי הוא גם המאתגר ביותר, משום שמדובר בשינוי מהיסוד של אורח החיים שלהם - חינוך. בתי הספר שמלמדים את הילדים הם התקווה הגדולה של אפריקה בכלל, אבל עד לאחרונה לא היו בתי ספר וההורים לא ראו בכך צורך. היום מנסים להקל על ההורים בציוד בתי הספר בספרים ומכשירי כתיבה במקום להטיל עליהם עול. ארגון המזון העולמי אף השיק פרויקט שמשכנע אותם לשלוח את ילדיהם לבית הספר תמורת שמן לבישול. כדי להקל עליהם הילדים לומדים בשתי משמרות וכך גם פותרים את בעיית הצפיפות וגם עוזרים בעבודות הבית.

צילום: shutterstock

התיירות והסלולר מגיעים לכפר

באורח מוזר, הטלפונים הסלולריים הצליחו לעשות דרכם לכפרים עוד לפני שנמתחו אליהם קווי טלפון נייח. כך, מצוידים התושבים בטלפונים ניידים עם כרטיסי חיוג, אבל בשל בעיית העוני ומקורות האנרגיה אין להם חשמל להטעין אותם במגורים. חשמל לא מגיע בסדירות גם לבתי הארחה, לודג'ים, וכך נתקלים בחנויות קטנות עם גנרטורים שמטעינות במקובץ טלפונים לתושבים.

מה שמביא אותנו לדילמת התיירות. התיירות רצויה בגלל הפרנסה וההקלה בחיי התושבים, אולם תיירים רבים אינם מבינים את משמעות מחוות הרצון הטוב שלהם. ילדים שמקבלים מהתיירים ממתקים או כלי כתיבה נוטים להסתפק בכך ולנשור. כך, אם רוצים באמת לסייע להם עדיף לתרום לבתי הספר עצמם ציוד למידה, או לרכוש חמור לכפר במאה דולר, במקום לתת לאדם יחיד. בדרך זו תורמים לרווחת הכלל בצורה מיטבית.

מצאו כאן טיול מאורגן לאתיופיה בעקבות השבטים הנסתרים