הפקולטה למדעי האושר

האם אפשר למדוד אושר, איך אפשר להשיג ממנו יותר, ומה הקשר לגנטיקה? לד"ר טל בן שחר, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, יש תשובות לכל השאלות האלו–וגם קורס חדש ומסקרן על "מדע האושר" במרכז הבינתחומי הרצליה. ראיון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם אם אתם מאושרים? אל תדאגו, אתם לא לבד. המרדף אחר האושר הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. רובנו שואלים את עצמנו את השאלה הזו מדי פעם בפעם, ואם התשובה שלנו שלילית אנחנו נכנסים מיד לדכדוך, מרגישים תקועים ומתוסכלים. אבל השאלה האמיתית היא אחרת לגמרי: האם יש לנו שליטה על האושר שלנו? אם תשאלו את ד"ר טל בן שחר, מומחה בפסיכולוגיה חיובית ומדע האושר, הוא יאמר לכם כי לפחות מבחינה מדעית, 40% ממידת האושר בחיינו תלויה לגמרי בידיים שלנו.

ד"ר בן שחר הוא הדמות המרכזית מאחורי קורס חדש ומסקרן שהחל לרוץ בתקופה האחרונה במרכז "מיטיב", מכון מחקר היושב במרכז הבינתחומי בהרצליה, שמתמקד בדיוק בקשר הזה שבין המדע לאושר. ד"ר בן שחר העביר קורס זהה בתכניו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית בבוסטון, והפך בזכותו  לדמות ידועה ופופולרית מאוד באמריקה. לאחרונה נפתח הקורס גם לקהל הישראלי.

טל בן שחר

ד"ר בן שחר הוא אחד החוקרים הישראלים המובילים בעולם. הוא מרצה מסביב לגלובוס ומייעץ לממשלות ולחברות גדולות בתחום המנהיגות והאושר. הוא בן 46, נשוי באושר ואב לשלושה ילדים. בצעירותו היה אלוף הארץ בסקווש, ואף זכה באליפות המכללות בארצות הברית בענף ספורט זה.

נפגשנו אתו לראיון מקיף על העבודה האקדמית המסקרנת שלו, על הקורס החדש ועל הדרך אל האושר שכולנו כל כך מחפשים. היה קשה לנו להתאפק, והתחלנו מהסוף.

אז איך אפשר להיות מאושרים יותר?

"צריך ללמוד על טבע האדם, להבין גם מה שהפסיכולוגיה עושה, וליישם את התובנות האלה. הדגש הוא על היישום. לא מספיק רק לדעת ולהבין".

נראה שהכל הלך לך חלק בחיים. מה הביא אותך לחקור דווקא את תחום הפסיכולוגיה החיובית?

"בשנה השנייה בהרווארד מצאתי את עצמי מצליח בלימודי מחשבים ובספורט, עושה חיל בכל קנה מידה שהחברה שלנו משתמשת בו כמדד להצלחה. על כל הסעיפים סימנתי וי, אבל עדיין לא הייתי מאושר. לא הבנתי למה, כי מה שלימדו אותי זה שההצלחה מובילה לאושר. החלטתי לחפש. עברתי ללימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה. בתחומים האלה התחלתי לקבל תשובות והמשכתי להעמיק. כשסיימתי את הדוקטורט רציתי להעביר הלאה את התובנות מהתחום– ואז התחלתי ללמד את התחום באקדמיה".

במחזורים הקודמים של הקורס הפופולרי, ניתן היה למצוא על ספסל הלימודים מטפלים שרצו להרחיב את מאגר הכלים שבידיהם, אנשי חינוך וסטודנטים. אבל היו בקהל גם אנשים מהציבור הרחב, שמוכנים לבחון מצבים מזוויות הסתכלות שונות, ודרך זה להעצים את החוסן הפנימי ואת הרווחה הנפשית שלהם. מצאנו אנשים עם מודעות עצמית מספיק גבוהה, שמבינים ששיפור איכות החיים שלהם מתחיל במיקוד שליטה פנימי. כאלה שכשהם חושבים על איכות החיים, הם מתכוונים בעיקר לפן הרגשי שלה, ולאו דווקא החומרי.

הלומדים רשמו בשקידה את דברי המרצות – פסיכולוגיות שהוכשרו על ידי ד"ר בן שחר – המבוססים על מחקרים וניסויים. בסופו של הקורס הם יצאו עם תעודת השתתפות, אבל היא הייתה רק ביטוי חיצוני של התעשרות אינטלקטואלית.

בוגרי הסדנה

האם קיים כלי מדעי שבאמצעותו ניתן למדוד את האושר של אדם בזמן נתון?

"בעזרת שאלונים ומדדי מוח אפשר לכמת את אושרו של אדם, גם ביחס לאחרים וגם ביחס לאושר שלו עצמו בנקודות זמן שונות. היום יש שימוש רב יותר במדדי מוח מכיוון שהם יותר אובייקטיביים, וזאת למרות שלנקודת המבט הסובייקטיבית יש ערך רב. אותו מאורע חיים יכול לפקוד שני אנשים והחוויה שלהם תהיה שונה משמעותית".

לפרטים נוספים אודות הסדנא לחצו כאן >>

האם, לפי הפסיכולוגיה החיובית, האושר תלוי בגנטיקה?

"גנטיקה מאוד משפיעה על מדד האושר –עד כ-50% בממוצע. השאר תלוי בנסיבות חיצוניות (10%), ובבחירות שאנחנו עושים – קטנות כגדולות (40%). יש אנשים שנולדים עם נטייה לראות את הצד החיובי ולחייך יותר. לעומתם, יש אנשים שנולדים עם גישה יותר שלילית לחיים.

"מה שהקורס מלמד, הוא שבעזרת הבחירות שלנו אנחנו יכולים לשנות את הגישה שלנו כלפי החוויות, ולחוות יותר או פחות אושר. לדוגמה, איך אני בוחר להגיב לכישלון. האם כישלון הוא סוף העולם או הזדמנות ללמוד ולצמוח. האם אני בוחר לקחת כמובן מאליו את הדברים הטובים בחיים שלי או האם אני מעריך ומוקיר עליהם תודה".

הפסיכולוגיה החיובית דוגלת בקיום טקסים קבועים, כמו זמן איכות עם המשפחה או קריאת ספר לשם הנאה. מצד שני, אפשר לטעון ששגרה קבועה פוגעת ביצירתיות ובספונטניות.

מדיטציה

"הרבה מחקרים מצביעים על כך שהאנשים היצירתיים ביותר בהיסטוריה היו מדענים או אמנים. לאנשים אלה היו טקסים קבועים, ריטואלים. לדוגמה, זמן מסוים במשך היום שבו הם היו כותבים, עומדים מול הקנבס או עושים מחקרים במעבדה. דווקא הריטואלים הם אלה שמאפשרים לנו להיות יצירתיים, לתת לדמיון להפליג בלי הפרעות ובלי דרישות סותרות. במקרה האישי שלי, אני כותב בין שלוש לארבע שעות מדי בוקר. אלה השעות היצירתיות ביותר שלי. בנוסף, אני מקפיד לקיים שלוש פעמים בשבוע פעילות גופנית. לפני שאני הולך לישון בלילה אני מקדיש מחשבה להוקרת תודה. כשאני עם עיניים עצומות, אני מדמיין את הדברים שאני מעריך בחיי כמו אשתי, הילדים, ארוחה טובה שאכלתי, רעיון שעלה לי בכתיבה. זה יכול להיות כל דבר".

הפסיכולוגיה המסורתית מתמקדת בקשיים הרגשיים והחברתיים של בני האדם ומבקשת להקל על סבלם. איך הפסיכולוגיה החיובית מתקדמת מנקודה זו?

"כשהתחום היה בחיתוליו, המיקוד בפסיכולוגיה החיובית היה על שיפור מאפס לחיובי. אם כבר היה בסדר – אז אפשר שיהיה יותר בסדר. אבל עם השנים, מה שיותר ויותר מחקרים מראים, זה שהפסיכולוגיה החיובית עוזרת למנוע ירידה מתחת לאפס. היא מחזקת את מערכת החיסון הפסיכולוגית ומאפשרת לנו התמודדות טובה יותר עם קשיים. הפסיכולוגיה החיובית לא רק מעלה את מפלס האושר, היא גם עוזרת במקומות שהיו מנת חלקה של הפסיכולוגיה הקונבנציונלית".

אז על איזה טיפול אתה ממליץ?

"אני ממליץ על שילוב של פסיכולוגיה קונבנציונלית עם הכלים של הפסיכולוגיה החיובית. צריך לשלב את הידע הרב שצברנו במשך עשרות שנים בפסיכופתולוגיה ופסיכואנליזה, יחד עם הידע החדש יחסית של הפסיכולוגיה החיובית".

על-פי הספרות הפסיכולוגית, השפעתם של אירועי חיים קשים אינה קשורה לחומרתם ולעוצמתם האובייקטיבית, אלא לפרשנות הסובייקטיבית שניתנת להם. תוכל לתת דוגמה?

"זה לא שלאירועים חיצוניים אין השפעה. כמובן שיש להם. אבל כדי להבין את איכות החוויה שלנו לא מספיק שנדע אך ורק מהי החוויה החיצונית. חשוב לא פחות שנבין מה התפיסה הפנימית. בוא ניקח למשל סטודנט שקיבל ציון פחות טוב ממה שציפה לו. בחור אחד יכול לפרש את הציון כנוראי וכסימן לאי-היכולת שלו ללמוד או להצליח. בחור אחר ישאל את עצמו: מה אני יכול ללמוד מהניסיון הזה ואיך אני יכול להצליח יותר בפעם הבאה? דוגמה נוספת היא של מישהי שאיבדה את מקום העבודה שהיא אהבה. בחורה שקיבלה בשורה כזאת יכולה להישבר. בחורה אחרת יכולה לראות את הפיטורים כהזדמנות לנסות דברים אחרים ולצמוח".

מה מאפיין בני אדם שמצליחים לנהל אורח חיים בריא, שליו ומאושר?

"תמונת החיים הוורודה שאתה מצייר, כזו שבמהלכה חווים אושר תמידי, היא לא ריאלית. לכן, המטרה שלנו בקורס היא לא להגיע לנירוונה. המטרה היא להעלות את איכות החיים, בין אם זה ב-1% או ב-10%. אנחנו בטח לא מבטיחים אושר ועושר, את זה אולי מקבלים בהרים בטיבט.

"בני אדם מאושרים הם כאלה שיש להם משמעות בחיים, בין אם זה במה שהם עושים בעבודה או עם המשפחה. הם דואגים לגוף כמו שהם דואגים לנפש, בעזרת פעילות גופנית ואכילה בריאה. הם משקיעים במערכות היחסים שלהם עם בני משפחה או עם חברים, והם מבינים שהחיים הטובים מלאים גם בעליות וגם בירידות. הם מקבלים באופן מלא את רגשותיהם החיוביים והכואבים כאחד".

מה המקום של מערכות יחסים קרובות וחברויות אינטימיות בבניית רווחה נפשית?

זוג מאושר

"זהו הגורם מספר אחת לאושר. המנבא מספר אחת של אושר הוא זמן איכות עם האנשים שאוהבים אותנו ושאנחנו אוהבים אותם. כשאני אומר זמן איכות אני מתכוון לזמן אמיתי, לא דרך הפייסבוק ולא כאשר אנחנו מדברים בטלפון תוך כדי השהות שלנו עם חברים. מדובר בזמן אמיתי, לא וירטואלי".

האם יש כלים מבוססי מחקר שיצליחו למתן את חוויית הלחץ בקרב המשתתפים בקורס?

"כן. למרות שהתפיסה שלנו של סטרס צריכה להשתנות. הסטרס הוא חלק טבעי ואפילו חשוב בחיים. קחו לדוגמה, את מה שמתרחש בחדר הכושר. שמים את השריר בלחץ וזה מחזק אותו. כך גם אנחנו זקוקים ללחץ נפשי כדי להתחזק ולהפוך לחסינים יותר. מתי יודעים שסטרס מזיק? בדיוק כמו שריר באימון: כשאין לנו מספיק זמן להתאוששות. כשיש עומס בלי זמן התאוששות זה מחליש ולא מחזק".

האם הקורס מספק למשתתפיו כלים שבאמצעותם הם יוכלו להגיע לשיפור משמעותי בתחושת שביעות הרצון שלהם מהחיים?

"חד-משמעית כן. זו הסיבה שאנחנו מלמדים את זה. המטרה המרכזית שלנו היא לא העשרה אקדמית אלא שיפור איכות החיים. אם על הדרך יש גם העשרה אקדמית, מה טוב. הרבה מבוגרי הקורס אומרים שהוא שינה להם את החיים לטובה".

סדנה טל בן שחר

לחצו כאן לפרטים נוספים אודות מרכז מיטיב >>