רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לצאת מהטייפ-קאסט: פרויקט 48 חוזר

מה קורה לחבורה של יוצרי מחול נפגשים ל-24 שעות כדי ליצור יצירה משותפת? התשובות אצל דנה רוטנברג, היוזמת והמנהלת האמנותית של האירוע המתקיים זו השנה החמישית. ראיון

תגובות
כמיהות נסתרות להשתחרר. פרויקט 48 בשנה שעברה
אסקף

לא מעט אנשים סובלים מאותו סיוט – הם חזרה בבית הספר, עומדים מול הכיתה ופתאום הם עירומים ולא זוכרים שום דבר. ואם הסיוט הזה מתקיים בבית הספר, הסיוט של לא מעט רקדנים מתחולל על הבמה. בחלומות האלה הבמה מוארת, האולם מלא ופתאום הם לא זוכרים שום צעד. אולי בגלל זה הרעיון של פרויקט 48 מחול, נשמע בהתחלה מטורף לגמרי – חבורה של יוצרים שבהם רקדנים, כוריאוגרפים ובמאים/דרמטורגים נפגשים מבלי להכיר זה את זה קודם. בהגרלה הם מצוותים ויוצאים ל-24 שעות של עבודה יצירתית משותפת. בסוף היום הזה הם צריכים להעלות את מה שיצרו יחד מול קהל, ורגע אחרי יוצאים ל-24 שעות נוספות בקבוצות עבודה אחרות. את התוצרים אפשר לראות בשני סבבים, ב-26-27 באוקטובר, באולם ורדה של להקת בת שבע, שמארחת את הפרויקט. כמו כן, החל מה-25 באוקטובר, ב-21:00, ניתן לראות שידור חי מהחזרות. מטורף כבר אמרנו?

» פרויקט 48 במחול - מהדורה 5 - לכל הפרטים
» עכבר במה
» הופעות מחול

מעמד ההגרלה. פרויקט 48 בשנה שעברה
אסקף

"הרעיון התחיל לפני 5 שנים בהשראת פרויקט דומה שהתרחש בתיאטרון", מספרת היוזמת והמנהלת האמנותית דנה רוטנברג. "גם הפרויקט ההוא היה בהשראת פרויקט אחר, בתחום הקולנוע. חברים מהתחום השתתפו בפרויקטים הללו, והתחלתי לחשוב למה בעצם לא ליצור משהו דומה במחול? הרי רוב הזמן אנחנו סגורים בבועה שלנו בסטודיו ונוטים לקטלג – הוא 'גאגאיסט' או הוא 'יסמיניסט' (מושג הקרוי ע"ש הכוריאוגרפית יסמין גודר ס.ל). אנשים לא מצליחים לצאת מהטייפ-קאסט שלהם ממש כמו בתיאטרון או בקולנוע. פה יש הזדמנות לממש גם כמיהות נסתרות להשתחרר מהסגנון שעד עכשיו פעלתם בו". 

עדיין, 24 שעות כדי להעמיד מופע מחול נשמע אפעס משוגע
"כשאמרו לי שזה בלתי אפשרי ליצור מחול ב-24 שעות זה רק עשה לי יותר חשק (צוחקת). החלטתי פשוט לנסות. אלה שנכנסו לפרויקט בשנה הראשונה היו אמיצים כי לא היה לזה תקדים, אבל אז אנשים נכנסו לסטודיו ויכלו לעבוד בלי שהכירו אותם או שהייתה עליהם דעה מגובשת. טיפוסים שונים ומשונים התערבבו זה עם זה והיה אדיר. אלה היו שיתופי פעולה שחלקם המשיכו להתקיים גם בתום הפרויקט". 

איך זה עובד בפועל?
"לכל עבודה יש כוריאוגרף ומישהו שמלווה אותו אמנותית – במאי, דרמטורג וכו'. כולם נפגשים, יש הגרלה שמחברת אותם לקבוצות ואז מקבלים רפרנס בוידאו. משם זה מתחיל להתפתח, כשכל כמה שעות יש תחנות שצריך להגיע אליהן – למשל אחרי X שעות להגיש קיו של תאורה וכו'. בסבב השני כבר העייפות משחקת תפקיד גדול יותר, וההרגלים שהיו לך הולכים ונעלמים. גם המשקל בין כוריאוגרף לבין רקדנים משתנה וכולם נשענים אחד על השני. אני זוכרת שבשנה שעברה אחד היוצרים כבר הצליח להעמיד עבודה שעתיים אחרי ההגרלה, וכל היום למחרת פשוט עשו חזרות. במידה מסוימת אני שמה את כולם בצלחת פטרי אחת, ורואה איך גדלות כל מיני מוטציות נפלאות של הטבע".

למתוח את הגבולות. פרויקט 48
אסקף

תשומת לב מסוג אחר

רוטנברג היא לא הכוריאוגרפית הראשונה שסוגיית המקריות מעסיקה אותה. הכוריאוגרף הנודע מרס קנינגהם חקר אותה רבות, ויצר הזדמנויות שונות על הבמה, בהן "הותקלו" היוצרים והרקדנים גם יחד במה שעליהם לבצע. רוטנברג סבורה שבמקריות טמונה הזדמנות ליצירתיות ותשומת לב מסוג אחר. "המקרה הפוך מהרגל", היא אומרת, "לפעמים צריך משהו אקראי כדי להוציא אותנו מההרגל הזה. למשל אם אנחנו הולכים ישר ברחוב ופתאום מחליקים על בננה. הבננה הזאת מוציאה אותנו משיווי משקל, אנחנו קולטים שאנחנו ברחוב, פתאום מתביישים ומשהו בנו מתעורר. יש להתעוררות ערך אמנותי, כי אנחנו פתאום מבינים מחדש איפה אנחנו נמצאים. אבל האמת היא שההגרלה היא הרגע האקראי היחיד בפרויקט הזה, ובסופה כל אחד מגיע עם האמנות, הטכניקה והכלים שצבר לאורך השנים. זה קצת כמו לבשל ארוחה כי פתאום הודיעו לך שמגיעים אורחים, וזה מה שיש לך בבית. זה מחייב אותך להיות יצירתי". 

בעבודה בין יוצרים, בוודאי כאלה שלא מכירים אחד את השני, יש לא מעט אגו וטעמים מתנגשים – איך מתמודדים עם זה בזמן כל כך קצר, ומה תפקידך בהקשר הזה?
"אני פחות ופחות נכנסת לסטודיו לאורך השנים. גם יש מישהו לא לטעמך מדובר ב-24 שעות בסך הכל, ואין המון מקום לאגו. אני זוכרת שבשנה הראשונה אחד הרקדנים סיפר שכשעלה לבמה פתאום שאל את עצמו – 'למה אני בעצם עושה את מה שאני עומד לעשות?'. למרות המחשבון הטורדניות הללו הוא עלה על הבמה וביצע את הקטע. בתהליך ארוך יותר יש יותר הרגלים ומנגנונים שמפריעים, כאן יש איזו העזה. הדבר הכי 'נורא' שיכול לקרות הוא שתהיה עבודה גרועה, אבל היות שהשקענו בה מעט זמן אין המון חרטות. אבל האמת היא שבכל הפרויקטים עד עכשיו לא היו עבודות הגרועות".

שמה את כולם בצלחת פטרי אחת. דנה רוטנברג
זוהר ראלט

איך התבצע תהליך בחירת היוצרים?
"אני משתפרת משנה לשנה (צוחקת), ומשתדלת לבחור כמה שיותר מגוון. ההרכב כולל גם יוצרים שאני מכירה וגם כאלה שאני לא מכירה, ולאזן בין רקדנים צעירים לוותיקים. השנה יש גם יוצרים ורקדנים מחו"ל, כשהדגש הוא שיהיה להם קשר כלשהו לארץ". 

מפגש עם יוצרים יכול לעורר השראה – באיזה אופן זה פגש אותך? והאם יש "טכניקות" שאימצת לעצמך? 
"הבנתי משהו על החשיבות של להוביל אנשים. כשיש כוריאוגרף בסטודיו ששישה רקדנים מעתיקים אותו, יש מנוע אחד ושישה נגררים אחריו. כשיש מישהו שמוביל אז הנגררים הופכים למנועים בעצם. זה קשור למנהיגות, וזוהי מלאכה שאני לא יודעת עד הסוף האם היא תוצר של ניסיון או משהו שנולדים אתו".

אז איך ייראה הפרויקט הבא?
"בארץ יש הרבה זוגות יוצרים (יסמין גודר ואיציק ג'ולי, יוסי ברג ועודד גרף, ענבל פינטו ואבשלום פולק ועוד. ס.ל), ויש לי איזו פנטזיה לרכז את כולם בפרויקט אחד ולערבב". 

"פרויקט 48 במחול - מהדורה 5" יתקיים בימים חמישי ה-26 באוקטובר, 21:00 ושישי ה-27 באוקטובר, 22:00 בסוזן דלל, תל אביב.