רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יחד, בהרמוניה: מקהלת גארי ברתיני פותחת עונה באולם צוקר

לכתבה
קשה מאוד לעמוד בפני זה. מקהלת גארי ברתיניאילן שפירא

עם תכנית קונצרטים קבועה, שיתופי פעולה עם תזמורות גדולות וסיורים בעולם – המקהלה שייסד חגי גורן ממשיכה לקדם את המוזיקה המיוחדת, שנוצרת בשירה משותפת

ב-1984 הגיע חגי גורן, אז זמר במקהלת האקדמיה בירושלים, לסדרת קונצרטים בגרמניה. אחת התחנות בסיבוב ההופעות שלהם הייתה שפייר, עיר שהייתה בה קהילה יהודית מפוארת, שנכחדה כולה בשואה. המקהלה הופיעה בקתדרלה המפורסמת של שפייר עם יצירתו של אהרון חרל"פ "עקדת יצחק". ברגע אחד, שגורן זוכר עד היום, הוא הרים את עיניו ופגש את עיני הקהל הדומעות. ההתרגשות אחזה בו, וגם בשאר חברי המקהלה, שסיימו את היצירה גם הם עם דמעות בעיניים. "בדרך כלל אנשים בוכים ממוזיקה שהם מכירים", הוא מסביר, "אבל היצירה במקרה הזה גם לא היתה מוכרת וגם מודרנית. זה היה מאוד מרגש".

» כל הפרטים על מקהלת גארי ברתיני
» מדור תרבות הארץ

זאת לא הפעם הראשונה או האחרונה שגורן התרגש. גם היום, כמנהל מקהלת גארי ברתיני, ואחרי יותר מארבעה עשורים בעולם המקהלות, קשה לו להסתיר את האושר ששירת מקהלה גורמת לו. "יש משהו בשירה הזאת יחד, בהרמוניה, שממלא אותך בשמחה", הוא מוסיף, "קשה מאוד לעמוד בפני זה". החל מחודש דצמבר הקרוב הוא יוביל יחד עם מקהלתו את "הכורלית הקטנה" - סדרת קונצרטים ווקאליים שתתפרש על פני כל השנה, כחלק מהשקת אולם צוקר החדש, שבתוך היכל התרבות בתל אביב.

בתכנית הקונצרטים אפשר למצוא יצירות נפלאות של הנדל, ויואלדי, באך, שומאן, לצד יצירות מודרניות יותר. קונצרט הפתיחה החגיגי, שיובל על ידי המנצח הוותיק סטנלי ספרבר, יכלול בין היתר את הרקוויאם של אהרון חרל"פ, שבוצע בקיץ האחרון בהופעת בכורה בישראל וזכה להצלחה רבה. את הסדרה יחתום קונצרט חגיגי, שיכלול שתי יצירות מאת מוצרט ובהן המיסה הגדולה בדו מינור. בכל הקונצרטים יוכל הקהל לשמוע גם הרצאות קצרות של המנצחים, וליהנות מביצועיהם של סולנים ובהם בין היתר זמרות הסופרן אלה וסילביצקי והילה פליטמן, זוכת פרס הגראמי, המתגוררת בארה"ב ואשר תגיע במיוחד להשתתף בסדרה.

אבל בואו נחזור רגע אחורה – מקהלת גארי ברתיני הוקמה לפני 8 שנים (2009) על ידי גורן, כאמור – שועל מקהלות וותיק, יחד עם המנצח רונן בורשבסקי. הם החליטו לעצב מקהלה מקצועית שפועלת בשני אופנים עיקריים: האחד - שיתופי פעולה עם תזמורות, ובראשן הפילהרמונית הישראלית. לצורך זה קיים "מאגר" פוטנציאלי של עשרות זמרים מצויינים, שמוזמנים להשתתף בפרויקטים התזמורתיים בהתאם לדרישות המוזיקליות המיוחדות ולזמינות. "לפעמים צריכים גם 100 זמרים, ואז לא תמיד יש מספיק בארץ", הוא מסביר. "במקרה כזה אנחנו מגייסים מקהלות נוספות ולעיתים אף מחו"ל לשיתוף הפעולה". אופן הפעולה השני הוא המקהלה הקאמרית, הקבועה, שמונה כ-25 אנשים, ומתפקדת כגוף א-קפלה וכמקהלה לפרויקטים עם הרכבים קאמריים.

לרוב האנשים המילה "מקהלה" מעוררת מחשבות על חבורת זמר ושירה בציבור. מה בעצם ההבדל?
"לפי המוסכמות, החלוקה היא די ברורה – חבורת זמר היא כביכול חובבנית יותר, שאנשיה אינם קוראים תווים בדרך כלל ואשר שרה עם הגברה. מקהלה מורכבת מזמרים שבדרך כלל שרים עם תווים ורבים מהם לומדים פיתוח קול והם מקפידים לשיר גם רפרטואר מקהלתי קלאסי. בפועל יש בישראל כמה חבורות זמר מעולות, ברמה של מקהלות איכותיות, ומצד שני רוב המקהלות מבצעות גם 'חומרים' שמאפיינים חבורות זמר, כגון שירי עם, שירי עמים מעובדים וכיוצ"ב. מה שכן, לא תמצאי חבורת זמר ששרה את המיסה הגדולה של באך. עקרונית, מקהלה יכולה לתפקד גם כחבורת זמר, אך לא להפך".

מה מעמדן של מקהלות בישראל? האם יש ביקוש למופעים כאלה?
"זה כמובן משתנה מאוד לפי תקופות. בשנות ה- 50 וה-60 המקהלות היו מאוד נפוצות בארץ. לדעתי משנות ה-80 וה-90 ניכר פיחות משמעותי במעמדן, שהלך והקצין בתחום החינוך המוזיקלי במסגרת מערכת החינוך, וגם הקיטוב התרבותי לא בדיוק סייע במקרים רבים. העלייה מרוסיה נתנה זריקת עידוד משמעותית בשנות ה-90, אבל המגמה של ירידת קרנן של מקהלות המשיכה, עם מעט יוצאים מהכלל. הקהל הרחב אוהב מוזיקה מקהלתית ובמיוחד מוסיקה למקהלה ולתזמורת, אבל לומר שיש בישראל קהל של ממש לקונצרטים של מקהלות תהיה הגזמה. חלק ממקהלות הילדים בארץ עדיין מוכיחות רמה מוזיקלית מעולה, ויש מהן שמופיעות ברחבי העולם. הבעיה היא שמדובר בעיקר בבנות, כי בנים מדירים את רגליהם משירה במקהלה, שלא נתפסת "גברית" מספיק. נקודת האור בתמונה הדי קודרת הזו הן מגמות המוזיקה שנמצאות בכמה וכמה בתי הספר תיכוניים, דוגמת התיכון שליד האקדמיה בירושלים, בית ספר אלון, תלמה ילין,  ויצ"ו חיפה, עירוני א' בתל אביב ואחרות, ובהן פועלות מקהלות צעירות טובות ואף מעולות שכוללות גם בנים. בהשוואה לעולם המערבי, בהשוואה לארה"ב, שם החינוך המוזיקלי הוא מאד משמעותי במסגרת מערכת החינוך, ואפילו בהשוואה למזרח אסיה, שם התחום מאוד מפותח, ישראל מדשדשת במקום. אבל אנחנו נאבקים ולא מוותרים (צוחק)".

חברי מקהלת ברתיני
יורם בר סלע

נדבק בחיידק

גורן בהחלט יכול לרשום לעצמו לא מעט הישגים במאבק הלא פשוט הזה. "זה תחום שאני מאוד אוהב", הוא מסביר. "נדבקתי בחיידק הזה בבית הספר היסודי, ומאז ועד היום, לא הפסקתי לרגע. שרתי במקהלה הקאמרית של האקדמיה בירושלים בתור סטודנט, ובהמשך עבדתי גם כמפיק ומנהל מוזיקלי". המסלול של גורן המשיך גם דרך פסטיבל אבו גוש, אותו ניהל בראשית שנות ה-90, ובהמשך ניהל את מקהלת אורטוריו ירושלים. "ב-2009, כשמשפחתי, כמו ירושלמים 'מסכנים' רבים, עברה לתל אביב", הוא צוחק, "החלטנו, רונן בורשבסקי ואנכי, להקים מקהלה מקצועית ולקרוא לה על שמו של גארי ברתיני ז"ל. אנחנו משתפים פעולה כבר קרוב ל- 20 שנה בצמידות רבה".

ברתיני, מנצח ומלחין, היה פרופסור למוזיקה באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב. ברזומה המרשים שלו - ייסוד מקהלת רינת, התזמורת הקאמרית הישראלית, ניהול התזמורת הסימפונית ירושלים וניהול אמנותי של האופרה הישראלית. ברתיני, חתן פרס ישראל, השאיר אחריו מורשת ענפה של עשייה איכותית ואהבה למוזיקה. הקריירה שלו הייתה גם בינלאומית והוא ניצח על תזמורות ובתי אופרה חשובים ברחבי העולם. סדרת הקונצרטים הקרובה מגלמת ברוחה את אותה אהבה, שזורמת גם בעורקיו של גורן, וגם בעורקיהם של המוזיקאים והזמרים במקהלה היום.

_______________________________________________________________

תכנית הקונצרטים

קונצרט מס' 1:  בקונצרט הראשון, בהנחייתו של המנצח הוותיק והכריזמטי סטנלי ספרבר, תבצע המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים יצירות א-קפלה ובליווי פסנתר מאת ויליאם בירד, רוברט שומאן (Spanische Liederspiel), הנדל, פולנק, שירים עבריים וספיריטואלס,  ועם תזמורת קאמרית את הרקוויאם של אהרון חרל"פ.       סטנלי ספרבר, ימים ספורים לפני צאתו לשיקגו לנצח על "משיח" מאת הנדל, ירצה, יספר וידגים.

מתי: חמישי, ה-7 בדצמבר 2017, 20:00

קונצרט מס' 2: מקהלת ברתיני ואנסמבל נגנים מצטיינים מן האקדמיה למוזיקה בתל אביב יבצעו אחת מיצירות הבארוק המבריקות והתובעניות – דיקסיט דומינוס, מאת הנדל, למקהלה וארבעה סולנים. לפני כן תבצע המקהלה את המוטט Komm, Jesu, komm מאת י.ס. באך למקהלה כפולה. רונן בורשבסקי, ראש המחלקה לניצוח מקהלה בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן- מהטה של אוניברסיטת תל אביב, יספר וירצה.

מתי: חמישי, 15 בפברואר 2018, 20:00

קונצרט מס' 3: אנסמבל הסולנים  Quadrivium מנציה  עם הסולניות שרה בינו ואלכסנדרה ווילסון, ובהשתתפות זמרי מקהלת ברתיני, יבצעו מבחר מסחרר של קטעים וירטואוזיים:  אנטוניו ויוואלדי  - קונצ'רטו למיתרים בסול מינור, Lauda Jerudsalem ואריות מפורסמות, אריה מתוך אופרה של ניקולה פורפורה, אלבינוני - קונצ'רטו לאבוב ומיתרים ברה מינור, אריה מתוך יוליוס קיסר של הנדל, סלומונה רוסי- ''ברוך הבא בשם ה''' מתוך שיר השירים לשלמה. על ונציה ומקומה המיוחד בתולדות המוזיקה ירצה המנצח – דן רפופורט.

מתי: חמישי, 15 במרץ 2018, 20:00

קונצרט מס' 4: המקהלה המהוללת "יאונה מוזיקה", מקהלת הדגל של וילנה, בניצוחו של המלחין והמנצח הנודע וואצלובס אוגוסטינס מגיעה לארץ לשתי הופעות, בפסטיבל אבו גוש ובהיכל התרבות בתל אביב. תכנית ה-אקפלה בתל אביב תכלול את "מיזררה" הנודע מאת אלגרי, "הללויה" מאת ויטאקר, "אבנדליד" מאת ריינברגר, שירי עם ליטאיים, ספיריטואלס ומוזיקה קלה.               

המנצח - וואצלובס אוגוסטינס, שמנחה סמינרים וכתות אמן ברחבי העולם, ידגים, יסביר וירצה.

מתי: חמישי, ה-17 במאי 2018, 20:00

קונצרט מס' 5: קונצרט הסיום החגיגי לסדרה עם "הקונסורט הישראלי ע"ש ברתיני" יכלול שתי יצירות של מוצארט. הראשונה אריה קונצרטנטית ק. 505 לסופרן סולו, פסנתר ותזמורת, אח"כ ירצה רונן בורשבסקי, ולאחר ההפסקה תבוצע המיסה הגדולה בדו מינור, למקהלה כפולה, 4 סולנים ותזמורת. התזמורת מורכבת מנגנים חברי התזמורת הקאמרית הישראלית. בין הסולנים: אלה וסילביצקי, הילה פליטמן, ואיתן דרורי. פסנתר – אילן לוין.

מתי: חמישי, 28 ביוני 2018, 20:00

לכל הפרטים והקונצרטים של מקהלת גארי ברתיני