רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבט של איזבל הופר

לכתבה
Les Films du Losange

הסרט החדש של מיכאל הנקה, "סוף טוב", בכיכובה של איזבל הופר, מספק הזדמנות להציץ לקריירה המרגשת של אחת מהשחקניות הטובות של דורנו

המבט שלה מסוגל להקפיא אולם קולנוע שלם, אבל גם להצית אש בלבבותיהם של הצופים. היא נראית אינטליגנטית, קרה, מחושבת; אבל כשצופים בה, עדינה ואלגנטית, קשה שלא לחכות לרגע שבו יקרה הבלתי צפוי ושערי הגיהינום ייפתחו. זוהי איזבל הופר, מהשחקניות הגדולות ביותר שידע הקולנוע; היא נולדה ופתחה בקריירה משגשגת בצרפת, אך המבע הייחודי שלה כשחקנית, ואותן איכויות חמקמקות ובלתי ניתנות להגדרה – הפכו אותה למוזה, דמות מעוררת השראה שבמאים ותסריטאים מכל העולם כותבים עבורה תפקידים.

כעת, השחקנית קטנת הקומה אך המרשימה הזו שבה למסכינו, בתפקיד מרכזי בסרטו החדש של הבמאי המוערך מיכאל הנקה, "סוף טוב". כמו סרטים אחרים של הבמאי גם הנוכחי מציג משפחה בורגנית מאושרת לכאורה, שתחתיה רוחש קן צרעות המאיים להתפרץ בכל רגע.הנקה מספק כאן להופר הזדמנות נוספת להפגין את מה שניתן, אולי, להגדיר כסימן ההיכר שלה: אותה הליכה מתמדת על הסף, בין קור לחום, בין שפיות לשיגעון, בין תמימות לפריצות. כל זה בעיקר דרך עיניה, שלוכדות את הצופה ומשיבות לו מבט (בלתי אפשרי לכאורה), המוחלף בין שחקנית על הבד לבין מאות הצופים היושבים בכיסאותיהם באולם.

הופר, ילידת 1953, השתתפה כבר ביותר ממאה סרטים – והיא לא מתעייפת גם בעשור השמיני לחייה. גם תעשיית הקולנוע, שלאו דווקא ידועה במתן הזדמנויות לנשים שחצו את גיל ה-40 ואיבדו את רעננות הנעורים, לא מסוגלת להישאר אדישה לקסם העל-זמני ונטול הגיל שלה  ובשנים האחרונות היא עסוקה מתמיד. לאחר שעבדה עם גדולי הבמאים של הגל החדש הצרפתי – קלוד שברול, ברטראןטברנייה, ז'אן לוק גודאר, קלוד סוטה ועוד –היא כיכבה בשנים האחרונות בסרטיהם של במאים צעירים יותר אך מוערכים לא פחות, ובהם פרנסואה אוזון הצרפתי ומיכאל הנקה האוסטרי – בשיתוף פעולה המניב כעת סרט נוסף, "סוף טוב".

בסרט החדש מגלמת הופר את המוקד, היציב כביכול, של משפחת לורן - משפחה אריסטוקרטית עשירה, החיה בנעימים בצפון צרפת, עיוורת ואדישה למראותיהם של מחנות הפליטים השוכנים קילומטרים ספורים מביתה. אן לורן, בגילומה של הופר, היא בתו של מייסד חברת בנייה משגשגת (בגילומו של ז'אן לואי טרינטינאן, אייקון צרפתי נוסף). אביה המזדקן עייף מהחיים, בנה האהוב נראה כמי שמנסה לסלק מעליו את עולה של משפחתו, ואחיה עסוק בענייניו האישיים – כאשר בתו מנישואים קודמים עוברת לחיות אתו ועם חברתו החדשה באחוזה המשפחתית, וההשתלבות אינה קלה לאף אחד מהצדדים.

איזבל הופר
איי פי

הופר מעצבת את אן כראש המשפחה, הדמות שנושאת על כתפיה את הנטל הכפול – הן של הטיפול בענייני החברה המשפחתית, והן של הטיפול בחברי המשפחה. באמצעות תיאור האירועים לאחר שתאונה מתרחשת באתר בנייה של החברה, במקביל להכנות לנישואיה השניים של אן – חוקר הנקה, כהרגלו, את האפלה המתפתחת ומשגשגת במקומות בלתי צפויים לכאורה, בלב הבורגנות השקטה והשבעה. בת ה-13 החודרת לחיי המשפחה – בגילומה טורד המנוחה של אנטין הרדין– מספקת לו גם אפשרות לבחון את השפעת הטכנולוגיה החדשה על חיינו, והדרכים שבהן היא מערערת אותנו.

בשונה מסרטים אחרים של הנקה – ובראשם "אהבה", שתיאר בפיכחון שובר לב את הידרדרותם של בני זוג אל השכחה והמוות (ובו השתתפה הופר בתפקיד הבת), וכן שיתוף פעולה קודם של השניים – "המורה לפסנתר", שעיצב דיוקן חמור של אישה לא צעירה, קפדנית וקרה, המעוררת עניין במחזר צעיר – הרי שב"סוף טוב", למרות העיסוק במוות ובריקבון על צורותיו השונות, מצליח הנקה להחדיר לסרט נימה סאטירית ואף הומוריסטית, ההופכת אותו לעתים למעין קומדיה שחורה, שנונה ומעוררת מחשבה.

חתונה מתוך הסרט סוף טוב

ועוד ארבעה תפקידים מופלאים של איזבל הופר:

1. רוקמת התחרה (1977, במאי: קלוד גורטה)

בסרט הראשון שסיפק לה תפקיד מרכזי גילמה הופר את ביאטריס, צעירה ביישנית המתגוררת עם אמה ועובדת במספרה. על חוף הים היא פוגשת את פרנסואה, סטודנט צעיר, והופכת לבת זוגו. היא עוברת לדירת החדר שלו ומנסה כמיטב יכולתה להשתלב בחייו, בין חבריו האינטלקטואלים להוריו הבורגנים, אך המשימה גדולה על מידותיה. בפניה הקטנים והמנומשים, ובהבעתה החמורה המסתירה פגיעות כה רבה – שברה הופר את ליבם של הצופים בסרט, שהמשיכו להרהר בה עוד זמן רב.

2. ויולט נוזייר (1978, במאי: קלוד שברול)

הראשון מבין סרטים משותפים רבים שצילמו שברול והופר יחד הוקדש לדמותה האמיתית של ויולט נוזייר– נערה צרפתייה שחוללה שערורייה בשנות ה-30, לאחר שנחשפה כעוסקת בזנות – והרעילה את אביה. הדואליות שבתוכה נעה הופר כמעט בכל תפקידיה נחשפה במיטבה בסרט זה, בו היא משחקת בצופים ומציגה להם פעם צד רך, תמים וכמעט ילדי – ופעם דמות רצחנית ומקפיאת דם. על תפקידה זה זכתה הופר בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן (בו זכתה בהמשך פעם נוספת, כמו גם שתי זכיות בפרס הסזאר לשחקנית הטובה ביותר).

3. המורה לפסנתר (מיכאל הנקה, 2001)

בשיתוף הפעולה הראשון של הנקה והופר, עיבוד לרומן המצליח של אלפרידהילינק, עמדה הופר באורח יוצא דופן באתגר של גילום דמות בעלת שני פנים, הרחוקים זה מזה כמזרח ומערב. אריקה קוהוט, המורה לפסנתר, היא אישה נוקשה וצפודה, המוצגת בפנינו כחסרת כל חום ורגש אנושי; ואולם בלילה היא יוצאת לרחובות בחיפוש אחר ריגושים מיניים נועזים. אריקה של היום ואריקה של הלילה מתנגשות במפתיע כשאחד מתלמידיה מתאהב בה – והשינוי בלתי נמנע. הסרט זכה בפרס הגדול של חבר השופטים בקאן, ולהערכה ביקורתית רבה לבמאי – כמו גם לשחקנית המובילה אותו. 

4. היא (פול ורהובן, 2016)

כמו כדי להדגים את הטענה שהגיל חסר משמעות כשמדובר בשחקנית בחסד כמו הופר, את אחד התפקידים הגדולים שלה גילמה בגיל 63. העלילה נפתחת בסצינת אונס, בה מבצע גבר במסכה את זממו במישל לבלאן, בעלת חברה למשחקי מחשב, בגילומה של הופר. ואולם נדמה שמישל מסרבת להיות קורבן – היא ממשיכה את חייה הרגילים לכאורה, כאישה השולטת בחייה ובסובבים אותה; ונדמה שבמקביל לחיפוש אחר זהותו של האנס, מחפש הסרט את האמת על מישל עצמה.

ילדה מפוחדת