רוחות של מלחמה - ארה"ב וקוריאה

עמנואל ארביב
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עמנואל ארביב
תוכן מקודם

אומרים שלהיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה. אנשים המעורים באירועים השונים שהתרחשו לאורך קיומה של האנושות חוו תחושה של דה ז'ה וו לאור פעולותיו האחרונות שלדונאלד טראמפ במסגרת היחסים הבינלאומיים של ארצות הברית. למעשה, פעולה זו הייתה שנויה במחלוקת עוד מקמפיין הבחירות שלו, כאשר יצא בהצהרות שעודדו ושמחו קשת רחבה של בוחרים אך מנגד, הפחידו והלחיצו את תומכי הגישה הליברלית שבה נקט הנשיא ברק אובמה לכל אורך כהונתו. אובמה נטה להראות קבלה ואף שאף לרצות גורמים שדגלו באידיאלים השונים לגמרי מארצות הברית בכל הקשור לכלכלה, ערכים אישיים ואפילו דתיים (למשל, התמונות הידועות שבהן אובמה נושק את ידיהם של השייחים החשובים במזרח התיכון).

טראמפ טען שהוא יהיה זה שיחזיר עטרה ליושנה ויהפוך את אמריקה לחזקה כפי שהייתה בעבר. לדידו, בין הפעולות שיינקטולשם השגת המטרה: חיזוק הצבא, הגנה על האזרחים וקריאת תיגר על כל גורם המאיים על האינטרסים של העולם המערבי, של ארצות הברית בפרט והכלכלה הקפיטליסטית ככלל. נראה שאין גורם מאיים על כל המאפיינים הללו יותר מצפון קוריאה: מדינה טוטליטרית, קומוניסטית הדוגלת בשלטון עריץ יחידני ורתימת כל המשאבים האנושיים לטובת המדינה, מבלי להתחשב במחיר העשוי לגבות בחיי אדם.

לאחרונה, שיגר הנשיא טראמפ הודעות מזהירות ואף מאיימות לעבר מנהיג צפון קוריאה, זאת בתגובה להודעות לא פחות מדאיגות מצד המנהיג מהמזרח הרחוק קים ג'ונג-און שמנסה להראות שאם רק היה רוצה – הוא היה מוריד את כל העולם על ברכיו. טרמאפ התייחס לקים ג'ונג-און כאל "בריון קטן ושמן" והודיע שאמריקה לא תהסס להראות שוב את כוחה.

אז ועכשיו – האיום מהמזרח הרחוק

אפשרות לראות את המקבילה הישירה בין ההיקשרות הפומבית בין צפון קוריאה וארה"ב להתנהגות הביריונית של אחד הצדדים במלחמת העולם השנייה שכללה גם את המנהיגים האירופאים (היטלר, מוסוליני) ובעיקר את יפן שהציגה את גישתה האגרסיבית כלפי ארה"בבעת המתקפה על פרל הרבור ב-1941 ועד לסירובה להיכנע לאחר שהמלחמה הסתיימה בניצחון של בעלות הברית בכל החזיתות.

ניתן לראות בכך התנהגות כוחנית שיצאה משליטה, בדומה להתנהגותו העכשווית של המנהיג של צפון-קוריאה קים ג'ונג-און, שבעודו בן 33 שנים בלבד, כבר מכהן לאורך 6 שנים כמנהיג מדינה (כלומר, הוא הפך למנהיג של מדינה ענקית בגיל 27 בלבד).

ג'ונג-און מאיים על העולם בנשק קטלני שיש למדינתו, בדומה ליפן שסירבה להיכנע לסיום מלחמת העולם ה-2 בשנת-1945 ולא "נרגעה" עד שהנשיא טרומן לא "לחץ על הכפתור האדום". יתרה מכך, הוא לחץ עליו פעמיים וחיסל שתי ערים מרכזיות ביפן שהשאירו "חותם" בצורת קרינה קטלנית שהשפעותיה ניכרות אפילו עד היום.

ב-1945 – משדר טלוויזיה. ב-2017 – ציוצים בטוויטר

ניתן למצוא הן דמיון והן שוני בתקשורת המתקיימת כיום בין מנהיגי העולם ביחס להתנהלות בעבר.  ב-26 ליולי 1945 יצאה לעבר יפן הצהרה מוקלטת של נשיא ארה"ב דאז טרומן שהזהיר שאם יפן לא תיכנע ללא תנאים – ארה"ב תמטיר אש מהשמיים בקנה מידה שהעולם לא ראה עד כה. ניתן לומר שהבטחה זו מומשה במלואה.

כפי שהטלוויזיה הייתה באותה התקופה אמצעי התקשורת המתקדם והידוע ביותר, כך גם טוויטר מהווה כיום פלטפורמה אפקטיבית ביותר להיקשרות בין ידוענים, גורמים מעולם העיתונות וכו'. הנשיא טראמפ עשה שימוש נרחב בכלי זה עוד הרבה לפני ששקל להתמודד לתפקיד זה, וניתן לומר בבטחה שצורת ההתבטאות שלו כנשיא לא השתנתה או התעדנה מזאת אשר אפיינה אותו כמשתמש בטוויטר,מה שמביא להנחה שבניגוד למנהיגים רבים – הוא למעשה אומר את דעתו ללא מתווכים וללא שימוש נרחב בכותבי נאומים ולכך יתרונות וחסרונות כאחד. מצד אחד, זה מראה על אותנטיות שגרמה לתומכיו לחוש קרבה ופתיחות.

אך ברמה הדיפלומטית, הבוטות של טראמפ לא תמיד משיגה את המטרה, ואין לדעת שהדרך שלו להתבטא כלפי יריביו לא תפגע ביחסים הבינלאומיים שלא לצורך.

האם גם ג'ונג-און מציג את דעתו והתבטאויותיו באופן בלתי מתווך? לא ניתן לדעת בוודאות, אך זה אפשרי. בצפון קוריאה קיימת האדרה של המנהיג, כך שניתן לשער שאף אחד לא יעז לחלוק על מילותיו של האדם החשוב ביותר במדינה.

האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?

אנו רואים הרבה מן המשותף בין החלפות הדברים האלימות בין טראמפ לבין קים ג'ונג-און באמצעות אמצעי התקשורת לבין ההכרזה העוינת של טרומן ב-1945 כלפי מדינת יפן. לאור זה, מתבקשת השאלה – כיצד זה יגמר הפעם?

שהרי בניגוד לשנת 1945, קיימת כיום מודעות  גדולה יותר לכך שמלחמה גרעינית משמעה גזרדין מוות למיליוני אנשים, והשלכות קשות בשנים שאחרי. יתרה מזאת, הקדמה הטכנולוגית עשויה להביא לכך שהנזקים יהיו אף חמורים יותר. קשה להאמין שכל מנהיגי העולם ועוזריהם לא מודעים לסיכון זה, ומן הראוישכל אחד מהם אכן יעשה כל שביכולתו על מנת למנוע טעויות חמורות.

עם זאת, בגלל האופי הפומבי של ההתנהלות הפוליטית בימינו, ניתן לשער שהמילים הן רק מילים שנועדו ליצור באז ברשתות החברתיות. אך בכל זאת, למילים יש כח, ולכן מומלץ שלא להסתכן ולהמשיך בהחלפות המילים  החריפות במידה ואין הנכונות לעמוד מאחוריהן, משום שההשלכות עשויות להיות חמורות עד מאוד, כך שהאקורד האחרון והצורם של מלחמת העולם השנייה עשוי להיראות כמו קונפליקט קטן ולא רציני לעומתן.

עמנואל ארביב

אודות עמנואל ארביב – איש עסקים המשמש כיושב ראש ומנכ"ל חברת Intergrated Asset Management, מתמחה בתחום הפיננסי, ובעל תעודת ABA במנהל עסקים מ [עוגן] אוניברסיטת בוקיני הידועה (מילאנו, איטליה) ותואר שני בכלכלה ומימון. אחד מהמנטורים שלו לאורך השנים היה ראש ממשלת איטליה. פעילותו ומעורבותו הגדולה בעולם העסקי הכלל עולמי דורשת ממנו בקיאות גם באקטואליה וגם ביחסים בינלאומיים.