רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"תכנית מפת הדרכים": גשר למציאות טובה יותר

לכתבה
מתוך ״בעיניים אחרות״ תכנית צילום לנוער יהודי וערביגבעת חביבה

סקר חדש מטעם "המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה" מצא שמרבית הישראלים רוצים לחיות ביחד, בחיי שיתוף אמתיים בין המגזרים. על פניו מדובר בנתונים מפתיעים, אבל כשצוללים פנימה מבינים שהמצב בשטח מורכב יותר

"הציבורים היהודי והערבי רוצים לחיות חיי שיתוף, וזה בדיוק מה שראינו בסקר", אומר יניב שגיא, מי שבשנים האחרונות מכהן כמנכ"ל המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה. הסקר, "מפת הדרכים לחברה משותפת",  בדק את רחשי הציבור לגבי השאלה המהותית– האם יהודים וערבים באמת יכולים לחיות ביחד. על פי הסקר, 66% מהישראלים, וביניהם 63.7% מהיהודים ו-84.3% מהערבים, תמכו ברעיון החיים המשותפים. "את מה שהסקר מצא אני רואה במשך שנים בשטח, אבל אני מבין שהציבור הרחב יכול להיות מופתע מהתוצאות", הוא מוסיף. "השיח הפוליטי היום הוא שיח מפלג, שמונע מאינטרסים צרים של פוליטיקאים שמנסים לשמר עמדות כוח. זה שיח שנועד לייצר פחד, שנאה ולהצית מגזר במגזר. אבל אנחנו בגבעת חביבה רואים מציאות אחרת בשנים האחרונות, ואותה שיקף הסקר".

הכול מתחיל בחינוך

אחד הביטויים החזקים לתוצאות הסקר הוא נושא החינוך.71.1% מהנשאלים העידו שחשוב להם שתועבר הכשרה חינוכית למורים בנושא החיים המשותפים. "הביקוש לתוכניות החינוך שלנו הוא עצום",מסביר שגיא. "אנחנו מפעילים תכניות שמגיעות לכ-8,000 תלמידים, מורים ומנהלים. אם היו לנו תקציבים, היינו מגיעים גם למספר שגדול מזה פי שניים. תוך שנים בודדות הגענו ממצב בו אנחנו רצים אחרי בתי הספר, ל-להגיד לא ולאכזב בתי ספר שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם בהעדר מימון. ומדובר בבתי ספר שהם ממש במיינסטרים של החברה הישראלית".

פרויקט בעיינים אחרות
גבעת חביבה

איך אתה מסביר את זה?

"כשמסתכלים על מערכת החינוך בארץ רואים בצורה ברורה שיש פחד של מורים מהבעת עמדה או דעה בנושאים חברתיים או פוליטיים. כל עמדה שיכולה להיתפס פוליטית יכולה תוך רגע להיות תחת מתקפה אדירה ברשתות החברתיות, בין אם מצד התלמידים או ההורים. ברגע שהבעת עמדות חושפת עד כדי כך את מי שמשמיע אותן לפגיעה אפשרית, נוצר מצב בו הנוער מקבל רק ידע במקום חינוך. חלק מהדרכים להתמודדות, בעיקר בקרב אנשי חינוך שהמצב הזה חורה להם, הוא להביא גוף חיצוני שיכול לומר את הדברים שאנשי החינוך לא יכולים. התוכנית של 'גבעת חביבה' מאושרת על ידי משרד החינוך ובהרבה מקרים אנחנו יכולים להגיד את הדברים שמורים, מחנכיםומנהלי בתי הספר מפחדים לומר".

האם חינוך לשותפות יעמוד נגד האווירה הציבורית הנוכחית?

"הבנו שכדי לקדם את התוכנית ולהביא לחיי שיתוף אמתייםהחינוך חשוב אבל לא מספיק, וברור שיש צורך ביצירת שותפויות בין שתי הקהילות בחיי היום יום. גיבשנו שלושה צירים של שותפויות. הראשונה היא שותפות מוניציפאלית שנשענת על האינטרס המשותף של רשויות שכנות, השנייה היא שותפות חינוכית עם תכניות שמכילות מפגשים ולמידה משותפת, והשותפות השלישית היא שותפות קהילתית. לכל אחת משלוש התכניות האלו יש ביקוש אדיר. בגלל מגבלות תקציב אין לנו דרך לענות לביקוש, אבל אנחנו עובדים בזה. אנחנו מאמינים שיצירת שיח ומפגשים משותפים הם היסודות לשילוב אמתי בין שתי התרבויות".

המתח שבין הרצון לשילוב והמוכנות לתת יותר

כל כמה שהסקר מספק תמונת מצב אופטימית, הוא גם מראה שעבור האוכלוסייה היהודית בארץ השיתוף בא בחשבון באספקטים מסוימים בלבד. כשזה נוגע למעורבות של האוכלוסייה הערבית במערכות הממשלתיות והציבוריות בישראל, או להקצאת קרקעות לאוכלוסייה הערבית, הנכונות לשיתוף יורדת. "זאת כמובן הדרך הארוכה שאנחנו צריכים לעבור בחברה היהודית, שהיא חברה פריבלגית שהכוח בידה", טוען שגיא. "אנחנו צריכים להבין שאין אפשרות ליצירת חברה משותפת בלי לייצר שוויון. החברה הערבית אומרת בצורה ברורה: לא רוצים דו קיום שמבוסס על תחושות טובות בלבד. אם יהיה רצון אמתי, אותנטי, מצד היהודים לשוויון מול האוכלוסייה הערבית, הכול יראה אחרת. כל עוד זו רק שותפות חלקית, במקומות הנוחים והרכים יותר, המוכנות של החברה הערבית מן הסתם תקטן. בתוכנית שיצרנו, 'מפת הדרכים' אנחנו נותנים לזה מענה. אפשר לראות איך אפשר להתקדם במקביל בכלל הצירים, דרך שינוי כלכלי, חינוכי, שותפויות שונות, ועד נושאים כמו הקצאת קרקעות ומשילות".

עץ התקווה
גבעת חביבה

באקלים הפוליטי של היום התוכנית הזו ריאלית?

"בנינו את התוכנית במשך שנה וחצי בשיתוף 70 מומחים בתחום והציבור הרחב, כשהממשלה הנוכחית הייתה לנגד עינינו. הצגנו 25 המלצות פרקטיות לקידום חיים משותפים של יהודים וערבים במדינת ישראל, ונתנו אבני דרך מתוך הבנה של רמת הישימות של הרעיונות השונים. מה אפשר לעשות תוך הסטת תקציבים קיימים ושלא דורש תקציב גבוה נוסף. זהו בעצם הרעיון שעומד מאחורי 'מפת הדרכים' -להציג את מה שצריך לעשות כדי להתקדם, ולא ליצור חזון עתידי שלא ניתן להסכים עליו ושיהיה בגדר חוברת יפה. הדבר המרכזי בתוכנית הוא שהיא מראה כיצד יוזמות פרקטיות בתחומים כמו חינוך, קרקעות, תרבות וכו', הן המפתח לשינוי.ובאמת רואים בשטח את הקבלה של התוכנית, כשהשדולה לחיים משותפים בכנסת בחרה בה להיות תכנית העבודה שלה בשנה הקרובה וביקשה מאתנו להמשיך ללוות אותם בעבודה הזאת".

העשייה עצמה תיצור מציאות טובה יותר

מוחמד דראושה, מנהל תחום תכנון, שוויון וחיים משותפים בגבעת חביבה, מציג דעה דומה "אני חושב שהציבור משני הצדדים חי את הרב גוניות של החברה הישראלית ומכיל אותה. נראה שלפוליטיקאים יש עניין לייצר תמונה אחרת של המציאות, אבל מה שאנחנו רואים הוא שהיהודים והערבים רוצים לחיות חיים טובים ביחד. כשזה נאמר, זה דבר טבעי שהציבור לא רוצה לחיות עם מי שהוא רואה כבעיה ביטחונית וחושש ממנו".

כנס מפת הדרכים
גבעת חביבה

אז איך מתגברים על החשש?

"יש פחד מהלא מוכר שמשקף מציאות של חיים נפרדים שמתקיימים כאן מאז קום המדינה. היום 92% מהיהודים והערבים גרים ביישובים נפרדים לגמרי. תכנית 'מפת הדרכים' לא באה לכפות על אנשים מציאות חלופית אלא מבקשת ליצור תקשורת בין המגזרים. אני מאמין שהצעדים הקטנים הם אלו שיבנו אמון בטווח הארוך. ברגע שאנשים יתרגלו לראות יותר רופאים בבתי החולים, עובדי היי טק במשרדים או סטודנטים ערבים באוניברסיטה, התקשורת תקרה באופן טבעי.ואם נתמקד ביצירת ההצלחות הקטנות, הן ירחיבו את הרצון להיחשף בסופו של דבר גם לנושאים שמוגדרים כמעוררי מחלוקת. ככל שזה יקרה, כך נזכה ביצירת מדינה והווי שמשקפים את המציאות שלנו, ולא רק חזון של פוליטיקאי כזה או אחר".