רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלאדין ויסמין של שנות ה-2000: אירועי הקיץ של מוזיאון לאמנות האסלאם

לכתבה
מתוך הצגת הילדים עלי באבא - המוזיאון לאמנות האסלאםנועם פיינר

הרפתקאות נשכחות, ארצות רחוקות ואגדות שחודשו וקיבלו טוויסט בין זמנינו. הקיץ, במוזיאון לאומנות האסלאם, מציעים לילדים ולמבוגרים חוויה – קצת אחרת

ההרפתקאות של אלאדין, סינבד המלח, עלי באבא וג'וחא עיצבו, במידה רבה, את הילדות של רובנו. אגדות קסומות על ארצות ערב הרחוקות, בזמנים אחרים, בתקופה שבה מלכים חיו בארמונות מפוארים עשויים זהב ואוצרות קסומים שרק ביקשו להימצא, מילאו את דמיונות הילדים שגדלו. הם החלו לספר את אותן האגדות בדיוק לבניהן ובנותיהן, וכך במשך עשרות דורות.

אבל בשנים האחרונות, נראה שאותן אגדות קסומות פינו את מקומן לטובת אלזה, אנה ומואנה. אגרבה מלאת הקסם הוחלפה בארצות סקנדינביה הקרירות או בהוואי הלוהטת, והפולקלור המוסלמי העשיר, המעניין ומלא הידע והתובנות, נדחק  ממרכז הבמה.

המוזיאון לאומנות האסלאם החליט הקיץ להחזיר עטרה ליושנה ולהעלות ארבע הצגות, לכל המשפחה, שיעסקו באותן אגדות. גדי וייסברט, ממייסדי תיאטרון בלאגינא הירושלמי, יצר את האדפטציה שלו לאגדות המפורסמות, התאים אותן לזמננו ונתן לכל אחת מהן טוויסט, ברוח התקופה.

למידע נוסף על מועדי ההצגות >>

אדפטציות מודרניות לאגדות המוכרות

"כשחזרתי לסיפורים וערכתי מחקר מקיף עליהם, גיליתי הרבה מאוד דברים יפים, אבל גם אלמנטים קצת בעייתיים, שאותם, בחרנו לשנות," אומר וייסברט.

אלאדין ויסמין - מוזיאון אמנות האסלאם
נועם פיינר

כמו מה למשל?
"לדוגמה, ההצגה שמבוססת על הסיפור של 'אלאדין' היא הסיפור שאחרי הסיפור. היא חוזרת אל אלאדין ויסמין אחרי שהם כבר כמה שנים ביחד. יסמין כועסת על אלאדין, אין לו מושג למה והיא לא מוכנה לספר. תוך כדי ההצגה אנחנו מתהלכים במוזיאון והיא נותנת לו רמזים כדי שיבין מה הוא עשה לא בסדר. כמובן שהוא מנחש את כל הדברים הלא נכונים, מה שרק מעצבן אותה יותר. התחנה האחרונה היא בספריה של המוזיאון, שם התעלומה נפתרת ומבינים למה יסמין כעסה: היא לא ידעה על קיום הספרייה ואלאדין לא טרח לספר לה. בדיעבד מבינים שכל המקומות בהם עברו בדרך, הם סימנים לידע עצום שנמצא מתחת לאף. סיפורים היסטוריים, שהיו שם כל הזמן והיא לא ידעה על קיומם. אבל בזמן שהיא מתעצבנת, את אלאדין כל הידע הזה לא עניין, ומבחינתו זה הרבה פחות חשוב. היא כועסת עליו שהוא לא קורא ולא לומד. אחרי הכל, הוא הולך להיות הסולטן אחרי אבא שלה והסולטן חייב ללמוד ולצבור ידע. בסיום ההצגה הוא אומר לה – 'נכון, לכן לא אני צריך להיות הסולטן, אלא את.'"

זה רעיון מעולה
"אני חושב שדווקא בתקופה הזו המסר הזה חשוב. דיסני כל כך הגדירו לנו איך נסיכה אמורה להתנהג או להיות, וכאן אמרנו שנעשה בדיוק להיפך. גם את 'סינבד' לקחנו לכיוון קצת אחר. 'סינבד' זו הצגה שכולה בחרוזים, שמפגישה בין סבל עני ואיש עשיר מאוד. האיש העשיר הוא סינבד המלח, אחרי שצבר הון. הסבל מגיע לבית של סינבד, וסינבד מספר לו על ההרפתקאות שעבר, שהביאו אותו לנקודת הזמן הזו. בסוף ההצגה הסבל מכריז שהוא עוזב הכל והולך לים, לחפש הרפתקאות. האמירה כאן, ומה שהייתי מקווה שהילדים יקחו מההצגה, היא ללכת עם החלומות. גם אם משהו נראה מופרך ולא הגיוני, כל עוד הוא חלק ממך, בלתי אפשרי להתכחש לזה. ב'עלי באבא וארבעים השודדים', אחרי שעלי באבא הופך לאיש עשיר מאוד, הוא מוותר על הזהב והכסף ומחלק אותם לעניים."

גדי וייסברט
אביגיל פיפרנו באר

וג'וחא?
"ג'וחא הוא דמות הומוריסטית, שלדעתי לפחות, היא דמות היהודי, בעצם. הוא לא דמות קלאסית מהפולקלור המוסלמי. יש סיפור מעולה על ג'וחא ועל איך שהפך להיות איש קדוש. יום אחד הוא רכב על חמור, ובאמצע המדבר – החמור מת. הוא קבר אותו בקבר יפה, עברה חבורת סוחרים ושאלה את מי הוא קבר. לא היה לו נעים להגיד שהוא קבר חמור ולכן אמר – זה היה המאסטר שלי. הם מאמינים לו ובונים מקדש סביב הקבר. מכל מקום ברחבי הארץ מגיעים אל אותו מקדש כדי להתפלל לאותו המאסטר, והוא נהפך לאיש עשיר."

יש פה אמירה חברתית
"עדינה, כן."

איך הגעת להתעסק בזה? מאיפה הרעיונות?
"החוק הראשון שאומרים לכל תסריטאי מתחיל הוא 'תכתוב על מה שאתה יודע'. הסיפורים שאנחנו מספרים יכולים לקרות בחלל החיצון או בהיסטוריה הרחוקה. אבל בבסיס, אנחנו כותבים את מה שאנחנו יודעים על עצמנו. גם הסיפורים האלה אמנם ממוקמים במקומות אקזוטיים בעולם, אבל הם סיפורים מהחיים, עם מוסר השכל אמיתי. אני, באופן אישי, הגעתי מעולמות הפולקלור היהודי ואני מתעסק בחומרים האלו כבר שנים. אבל כשניגשתי לפולקלור המוסלמי גיליתי שהסיפורים שם נהדרים בפני עצמם. בפולקלור המוסלמי, בדומה לסיפורי האחים גרים, יש סיפורים מטורפים ומסתוריים, מלאים בעומק ובתובנות. הפולקלור המוסלמי הוא גם מאוד עשיר, יש בו מדבריות, ערים מאוד מעוצבות, זרזירים ומלכים. קל מאוד לדמיין את זה, לשמוע את המוזיקה הזו, את אגרבה של אלאדין, את המערה של עלי באבא וארבעים השודדים. אני חושב שיש בזה משהו שאנחנו, כבני אדם, מתחברים אליו. היחסים בין בני אדם מוכרים לנו מאוד, ומצד שני יש שם משהו מיסטי מאוד ומלא בקסם."

המוזיאון לאמנות האסלאם

יודעים איך לתפוס את הקהל

"תיאטרון בלאגינא עובד כבר עשור. אנחנו מאוד מאמינים בהומור, אוהבים לכתוב הומור ולשחק הומור, והקהל מאוד אוהב את זה", מסביר  וייסברט. "הכל עובר נעים יותר כשיש בדיחות, כיף וצחוקים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהצגות לילדים. ילדים הם הקהל הכי טוב שיש, בגלל שהוא הקהל הכי קשה שיש. בשניה שאתה לא מעניין אותם - הם יפריעו לך. אם ילד לא יתעניין בהצגה הוא פשוט יעסיק את עצמו בדברים אחרים. לכן, תוך כדי ההצגות אנחנו מקפידים על אינטרקציות, שואלים שאלות, מעלים אותם לבמה, מסתובבים איתם במוזיאון ועושים עוד הרבה כדי לאפשר להם לקחת חלק פעיל. אנחנו נותנים להם את הגירוי המחשבתי ביחד עם הכיף והצחוק, והם מגיבים לזה מעולה."

קיץ של הצגות מהאגדות במוזיאון אמנות האסלאם יתקיים בימים ראשון-חמישי, בין התאריכים 23 ביולי-23 באוגוסט, בשעות: 10:30, 11:30, 12:30, 13:30.

ההצגה "סינבד המלח" תוצג בימים שני-חמישי, 23-26 ביולי, ובימים ראשון-חמישי, 19-23 באוגוסט.
ההצגה "אלאדין ויסמין" תוצג בימים ראשון-חמישי, 29 ביולי-2 באוגוסט.
ההצגה "סיפורי ג'וחא" תוצג בימים ראשון-חמישי, 5-10 באוגוסט.
ההצגה "עלי באבא ו-40 השודדים" תוצג בימים ראשון-חמישי, 12-16 באוגוסט

לאורך תקופת האירועים, יפעל המוזיאון במתכונת שעות פעילות מורחבת ויהיה פתוח בכל יום, החל מהשעה 10:00. לצד ההצגות, יתקיימו סדנאות יצירה בשעות פעילות המוזיאון של המוזיאון. כל ההצגות וסדנת יצירה ראשונה כלולות בדמי הכניסה למוזיאון.

למידע נוסף על מועדי ההצגות >>