רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פגיעות ואנרגיה מתפרצת: רקדני בת-שבע נחשפים

לכתבה
"ממותות" מאת אוהד נהריןגדי דגון

להקת בת-שבע עשתה לעצמה שם כגוף תרבות מהשורה הראשונה בעולם, ורבים מרקדניה עשו לעצמם שם בינלאומי כרקדנים מבצעים וכיוצרים. גם האנסמבל הצעיר הפך ללהקה מבוקשת בזכות עצמה, ורקדניו מסיירים כיום בארץ ובעולם עם העבודות המאתגרות ביותר ברפרטואר הנהריני. לרגל ההעלאה המחודשת של יצירות המחול "ממותות" ו-"שדה21", דיברנו עם שניים מהרקדנים: בן גרין מהלהקה המרכזית ואביגיל שפריר תלמידה באנסמבל הצעיר

"אי אפשר להגיד שיצירות מחול נוגעות רק בתמה מרכזית אחת," אומר בן גרין, רקדן הלהקה שמופיע ביצירה האיקונית "ממותות". "אני חושב שהיופי של היצירות של אוהד נהרין הוא שיש להן את היכולת לגרום לקהל להרגיש ולחוות מגוון רחב של תחושות, ולייצר קשרים בין תמות שונות."

"ממותות" היא אחת היצירות האישיות ביותר של  נהרין, שהעלה אותה לראשונה בשנת 2003. זהו מופע מחול שמתקיים בתוך "זירה", כאשר הקהל מקיף את הרקדנים שרוקדים בתוכה. "החוויה של הצפייה במופע שונה מאוד בין אדם לאדם. הדרך בה אנחנו מופיעים, מוקפים מכל הצדדים בקהל, היא דרך צפייה מיוחדת מאוד. בעיניי 'ממותות' היא אחת מיצירות המופת של אוהד נהרין. היא הופעה אינטימית עם אווירה מיוחדת, שמשלבת בין פשטות ובין כוח."

לרקוד בבת-שבע 

לגרין, שגדל בלאס ווגאס, נוואדה, למשפחה של אמנים, יש סיפור חיים לא שגרתי. אמו הייתה רקדנית בברודווי ושני הוריו עובדים היום בתיאטרון. גרין למד בתיכון לאמנויות בלאס וגאס ומאז ומעולם ידע שריקוד זה מה שהוא רוצה לעשות בחיים. "תמיד רקדתי. בכל רגע פנוי שהיה לי מצאתי את עצמי מתנועע בסלון ואהבתי לראות רקדנים מופיעים. באיזשהו שלב בתיכון התחלתי לקחת את הריקוד יותר ברצינות. יותר כמקצוע ופחות כתחביב. ואז הקדשתי לזה גם יותר זמן ויצרתי קשר עם אמנים אחרים."

"ממותות" מאת אוהד נהרין
גדי דגון

על בת-שבע הוא שמע עוד בתיכון לאמנויות, והוא אומר שהיצירה של נהרין תפסה אותו מיד. "התחלתי להתעניין בבת-שבע ובשפת הגאגא שמאפיינת את עבודת הלהקה. באותו הזמן לא ידעתי הרבה על ישראל, וניסיתי לחפש ולמצוא עליה מידע, כי ידעתי ששם בת-שבע פועלת. המורה שלי בבית הספר, ג'נין האגינס, סיפרה לי על תכנית "מסע" ופשוט הלכתי על זה, מה שבסופו של דבר הביא אותי לקחת חלק בלהקה."

ממותות: פגיעות ואנרגיה מתפרצת

"ממותות לוקחת את הרקדן לקצה גבול היכולת. "זו יצירה אינטימית מאוד שדורשת מהרקדן פגיעות גבוהה וגם אנרגיה חייתית מאוד, וזו חוויה מאתגרת ויפה מאוד לחוות. לפעמים, כשאני מופיע, אני נרגש עד דמעות. אני חושב שזה קורה, בין השאר, בגלל האווירה העירומה כמעט של היצירה הזו, שמערבת את הרקדנים והקהל בצורה כמעט שווה, כמו שיח יפיפה שנוצר בין כל הנוכחים בחלל. בעיניי זו חוויה ייחודית לקהל. אני חושב שהיצירה הזו משלבת בתוכה כמעט כל אספקט של החוויה האנושית, ומאפשרת לכל אדם להתחבר אליה, להרגיש אותה ולהשתקף דרכה", אומר גרין.

בן גרין - בת-שבע
אסקף

"להתחבר לילדה שבי"

עבור אביגיל שפריר, שנולדה וגדלה בתל אביב ולמדה במגמת המחול בתיכון עירוני א' לאמנויות, להיות תלמידה באנסמבל בת שבע – הלהקה הצעירה היה חלום שהתגשם. "נולדתי בתל אביב ומגיל צעיר מאוד אני רוקדת. כשהגעתי לתיכון כבר התחלתי לרקוד באופן מקצועי ורקדתי במגמת המחול במשך שש שנים. משם, במפתיע, התגלגלתי לקיבוץ געתון, שם חוויתי שינוי מאוד גדול. עברתי ממרכז תל אביב לבועה מאוד אחרת. למדתי בגעתון במשך שנתיים בסדנא להכשרת רקדנים, ושם נחשפתי לבת-שבע ולעומק התנועה של אוהד. אחרי שנתיים חזרתי לתל אביב והתקבלתי ללהקת פרסקו, ושוב זה היה שינוי אדיר מבחינתי. המעבר מהקיבוץ הקטן בצפון לתל אביב, שהייתה שונה לגמרי ממה שזכרתי, היה דרמטי. כשהגעתי עשיתי שוב אודישנים לאנסמבל של בת-שבע, ובשנה הרביעית הצלחתי להתקבל."

"שדה21" מאת אוהד נהרי
גדי דגון

ומה הייתה התחושה?
"זה היה חלום שהתגשם. במהלך הלימודים בקיבוץ ובשנה האחרונה לפני שנכנסתי לאנסמבל, עבדתי בקופות של בת-שבע כקופאית ומוכרת כרטיסים. הרבה מאוד שנים הייתי מאחורי הקלעים, וזה היה שינוי מטורף לעבור מהקופות שלמטה לקומות העליונות ולסטודיו. זו הייתה תחושה של לחיות את החלום, וזו חוויה ממש נעימה ומרגשת."

החופש לקרוע את הבמה

שפריר מופיעה במופע "שדה21" ומספרת שזה היה החלום שלה במשך שנים. "זו יצירה שראיתי כשהייתי ילדה, ואני זוכרת את עצמי יוצאת מההופעה נפעמת. היכולות הווירטואוזיות של הרקדנים, הווירטואוזיות של המוזיקה, הכוריאוגרפיה המדויקת. עכשיו, לעשות את זה על הבמה כתלמידה זה די משוגע. אני מוצאת את עצמי במקום של הרקדנים, מתמודדת עם המופע כרקדנית ולא כצופה."

אז איך זה לרקוד באנסמבל בת-שבע?
"העבודה עצמה היא מאוד וירטואוזית, ויש מקום לכל אחד להראות את מה שיש לו. זו הופעה בה כל אחד זורח, וזה תענוג. כל אחד מהרקדנים, ואני מאמינה שגם מהצופים, מוצא את הכאב, העונג והתשוקה שלו. זו הופעה מאוד אישית, כשכל אחד מאתנו מגיע ומראה את הסיפור שלו. מרחב הריקוד הוא חלל לבן ויחסית סטרילי, וכל רקדן שופך את הדם שלו. יש במופע התפרצות של תשוקה וכנות מוחלטת מהרקדנים, והקהל פשוט חווה רגעים אסתטיים פיזיים היסטריים."

ומה הסיפור הפרטי שלך שם?
"אני חושבת שהסיפור שלי במופע הוא להתחבר לילדה השטותית שבי, ואני מצליחה לראות, וגם להראות, את האישה הבוגרת שבי - ביחס אליה. אני מרגישה שבתהליך העבודה על המופע מצאתי את הנשיות שבי, ובמקום להסתיר אותה – אני מברכת אותה."

אביגייל  שפריר - בת-שבע
אסקף

מה הכוונה?
"בתור אישה, ובמיוחד בתור תלמידה, עלו לי הרבה בעיות עם הגוף שלי, כאישה, ועם ההשתנות שלו, וכל הזמן עולה השאלה של איך אני מתמודדת עם זה כתלמידה. לפעמים, בריקוד, נורא דורשים להסתיר את עצמך, אבל פה במופע, הדרישה היא דווקא להראות את עצמי ולא להתבייש. לרקוד כמו שאני רוצה, כמו האישה שאני. אם בתור תלמידת מחול יש איזו דרישה להיכנס לתבנית בה הכול מאוד מדויק, וצריך להיראות מאוד אסתטי ואסוף, פה בדיוק להיפך. מבקשים ממני להיות האישה החיה שאני יכולה להיות. ובכלל, כל הזמן מזכירים לנו שהגענו לכאן כי רוצים אותנו, ושלכל אחד מאתנו יש משהו לתת. וזה הכי כיף לרקוד כשנותנים לנו לתת אותו, ושיש תחושה אמתית שנותנים לי את החופש לקרוע עכשיו את הבמה."

שדה21  - היכל אמנויות הבמה הרצליה, יום שישי, 5 באוקטובר, בשעה 14:00; יום שבת, 6 באוקטובר, בשעה 21:00 (במהלך דצמבר יעלה גם בסוזן דלל)

ממותות - אולם ורדה סוזן דלל, יום שלישי, 3 באוקטובר, בשעה 19:00, 21:00; יום שישי, 5 באוקטובר בשעה 14:00, 16:00; יום שבת, 6 באוקטובר, בשעה 19:00, 21:00 

לרכישת כרטיסים לחצו כאן, או בטלפון 03-5171471, שלוחה 115