פרופ' ליאו ליידרמן: "דרושה אסטרטגיה לאומית לפתרון בעיית המחסור בעובדים בישראל"

שוק העבודה בישראל חווה בשנים האחרונות מחסור מתמשך בידיים עובדות. פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, מציג את הבעיה ומציע פתרונות אפשריים

אורלי נבו, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורלי נבו, תוכן מקודם
תוכן מקודם

העולם נמצא בעיצומה של מהפכה תעשייתית נוספת בהיסטוריה שלו. ככל שהטכנולוגיה והמדע מתפתחים, ניתן לראות שילוב של שיטות עבודה חדשות, ופינוי הדרך לטובת מחשבים ורובוטים מתקדמים, שבחלקם עלולים לייתר חלק ממשרות העובדים. אך בכל זאת, בישראל הקטנה נוצרה בעיה הפוכה של היעדר בידיים עובדות. כלומר, בישראל קיים עודף ביקוש למשרות, שהרי חסרים עובדים במגוון רחב של מקצועות. הסוגיה המורכבת הזו, שעלולה להחמיר לאורך זמן ולהגביל את פוטנציאל הצמיחה של המשק, מוסברת ע"י אחד מהכלכלנים המובילים בישראל, פרופסור ליאו ליידרמן, מביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס באוניברסיטת תל אביב, והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.

בהרצאותיו ובכנסים אליהם הוא מוזמן, פרופ' ליידרמן עוסק רבות ב"עולם הכלכלי החדש", וניכר כי מהבחינה הזו, הוא חלק מקבוצה לא גדולה של כלכלנים בכירים בעולם שעוסקים בנושא. לטענתו, אנחנו חיים בתקופת מעבר ((transition מהעולם המוכר והידוע, אל עבר עולם עם מאפיינים שלא ידועים במלואם - מסתורי אך מעניין. כך למשל, הוא מדגים כי המעצמות הקלאסיות, קרי ארה"ב ואירופה המערבית, סובלות מירידה בדומיננטיות שלהן, תוך כדי מעבר לכך שמדינות כמו סין, הודו, ובכלל גוש שלם של משקים באסיה, הופכים לשחקנים מרכזיים בשוק הכלכלי עולמי.

פרופ' ליאו ליידרמן
פרופ' ליאו ליידרמן צילום: תומר אפלבאום

פרופ' ליידרמן, מה הגורם המרכזי שעומד מאחורי המעבר ל"עולם הכלכלי החדש" לדעתך?

"ברור שתחום הטכנולוגיה הוא המוביל בכל תהליך המעבר לעולם החדש. אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית, המביאה עמה את הבינה המלאכותית, הרובוטיקה, הביג דאטה, האינטרנט של דברים, וכמובן את ה-5G, שהוא הדור החמישי של הסלולר. כמו כל מהפכה, או שינוי מהותי, ייווצרו הזדמנויות חדשות, בצד אתגרים וסיכונים חדשים".

כיצד כל אלה צפויים להשפיע על שוק העבודה? האם אין חשש ליצירת אבטלה המונית?

פרופ' ליאו ליידרמן אומר כי "גם במהפכות התעשייתיות הקודמות היו חששות כמו זה שהזכרת, ובסופו של דבר, העולם ידע לנצל את המהפכות בכיוונים חיוביים, וידע לייצר: גידול בצמיחה הכלכלית, בפריון הייצור, וברמת החיים של האוכלוסייה, תוך עלייה במספר המועסקים. אולם, אין ספק שבטווח הקצר, אותם עובדים שמוחלפים ע"י מכונות או רובוטים, עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה".

"לכן, מוסיף היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, יש חשיבות גדולה לפעולה של ממשלות וקובעי המדיניות. הכיוון צריך להיות דאגה לאוכלוסיות העובדים שיתייתרו בתהליך, למשל על ידי יצירת מנגנוני מוביליות והסבה מקצועית לתפקידים אחרים. עם זאת, מחקרים רבים מצביעים על כך שבהשפעה הכוללת, השינויים מביאים לאורך זמן לעלייה, ולא ירידה, במספר המועסקים", מציין פרופ' ליידרמן.

פרופסור ליאו ליידרמן
עם נגידי בנק ישראל לשעבר: ד"ר קרנית פלוג ופרופ' יעקב פרנקלצילום: ישראל הדרי

ליידרמן עוד מוסיף: "חשוב לדעת, כי עם הזמן, תפקידים חדשים מופיעים בעולם התעסוקה, שלא היו קודם לכן. דוגמה לכך, היא המצאת המחשב האישי, שאמנם הביאה לירידה בביקוש לעובדים אדמיניסטרטיביים מסוימים, אולם נוצר ביקוש לטכנאי מחשב ומדפסות, לאנליסטים, גרפיקאים, ותפקידים אחרים העובדים סביב המחשבים האישיים".

סיכון גבוה או נמוך

מהם לדעתך סוגי המשרות שיהיו בסיכון גבוה להיעלם מחיינו?

"כבר כיום, המחקרים בכלכלת עבודה מצביעים על סיכון יחסית גבוה עבור עבודות שגרתיות, גם פיזיות וגם משרדיות, שיהיה ניתן לתכנת אותן ברובוט או מכונה, ולכן אלה משרות בהן עובדים רבים עלולים להתייתר. מאידך, הביקוש לעובדים בעלי הכישורים המתוחכמים יותר, כולל מקצועות בהם נדרשים יצירתיות ושיקול דעת, צפוי להמשיך לעלות. למשל, קשה להאמין שרובוט יוכל לנהל ולבצע ניתוח כירורגי מורכב, שפרטיו עשויים להשתנות בזמן אמת ממטופל אחד לשני. מנגד, הרובוט יוכל לסייע לרופא בדיווח וניתוח נתונים ובדיקות בזמן אמת".

מה לגבי עובדים בענפי השירותים השונים?

"ככל שרמת ההתפתחות הכלכלית עולה, כך עולה הביקוש לשירותים שונים שלא ניתן יהיה לבצעם באמצעים אוטומטיים. מרבית התחזיות מצביעות על עלייה לאורך זמן בביקוש למורים, מדריכים ומחנכים, לעובדים בתחומי שרותי הבריאות (כולל מטפלים מסוגים שונים), השיווק וקשרי הלקוחות, שרותי המלונאות, הניקיון, הביטחון, וכדומה".

שוק העבודה הישראלי - קווים לדמותו

לדעת פרופ' ליאו ליידרמן, ישראל מתברכת במצב של תעסוקה מלאה בשוק העבודה, ובכך היא בולטת לחיוב בהשוואות בינלאומיות. "צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשיעורים של מעט מעל ל- 3% לשנה, הביאה לגידול בביקוש לעובדים, ולירידה בשיעור האבטלה אל מתחת ל- 4%. חשוב לציין שההישג של ההתכנסות לשיעורי אבטלה נמוכים יחסית, התרחש בתקופה של עלייה מקבילה ומאתגרת בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בכוח העבודה (שיכלה כשלעצמה להביא דווקא לעלייה בשיעור האבטלה)".

פרופסור ליאו ליידרמן
"לתת לאוכלוסייה המבוגרת הזדמנויות תעסוקה רבות יותר" צילום: יח"צ

עם זאת, לא הכול ורוד במשק ובשוק העבודה הישראלי, וכמו תמיד, יש מה לשפר. "כתוצאה מעודף הביקוש בשוק העבודה, נוצר מחסור חמור של עובדים כמעט בכל הענפים במשק, והדבר מהווה מגבלה דרמטית להגדלת הצמיחה בישראל מעל לרמתה כיום. בניגוד למה שקורה בחלק ממדינות אירופה, הסובלות משיעורי אבטלה גבוהים יחסית אלינו, אין בישראל כיום, היצע מספיק גדול של עובדים, ועודף הביקוש לעובדים הביא לעלייה משמעותית ומתמשכת בשכר העבודה", אומר פרופ' ליידרמן. במובן הזה, עמיתים מאירופה נוהגים לומר שאנו סובלים מ"בעיות של עשירים: אבטלה נמוכה ותעסוקה מלאה, עד כדי כך שעדיין קיים במצב הזה עודף ביקוש לעובדים".

אותה מגבלה, צפויה להחמיר עם הזמן, עקב מאפיין דמוגרפי: ההאטה החזויה בגידול של אוכלוסיית העובדים (בגילים 25-65) בישראל. לפי פרופסור ליידרמן, "אם בשנים 1995-2013 האוכלוסייה בגיל העבודה גדלה בממוצע שנתי של 2.3%, הרי בשנים הקרובות היא צפויה לגדול רק ב-1.3%. בהתאמה לכך, הגידול השנתי במספר המועסקים היה כ-2.7% בין 1995 ל- 2013, והוא צפוי להגיע רק ל- 1.7% בשנים הקרובות. במלים אחרות, על פי המגמות הדמוגרפיות, קצב הגידול של ההיצע של עובדים פוטנציאליים בישראל צפוי להאט בשנים הקרובות".

יש פתרון - לעבודה ולמלאכה

כדי להתגבר על המחסור בעובדים בשוק המקומי, פרופ' ליאו ליידרמן, מאוניברסיטת ת"א ובנק הפועלים, מציע, בין היתר, "לתת לאוכלוסייה המבוגרת הזדמנויות תעסוקה רבות יותר. יש כאן פוטנציאל לא מנוצל ברמה המשקית, והגיע הזמן לשנות את תפיסה הקיימת לגבי העובד המבוגר. עובדתית, כיום אנשים בני 65 ומעלה, מהווים קרוב ל-12% מכלל האוכלוסייה, ומשקל זה צפוי לגדול עם הזמן, ולהגיע למעט מתחת ל- 14% בשנת 2030. מעל לשליש מהמבוגרים, הם בעלי 13 שנות לימוד ומעלה. לרבים מהם מוטיבציה גבוהה ורצון רב להשתלב בתעסוקה, תוך למידה מסוימת וריענון של הידע הקשור בעבודתם בעבר".

פרופסור ליאו ליידרמן
"יש לפעול לגידול בפריון העובדים במשק" צילום: יח"צ

"על מנת שזה יקרה, יהיה צורך להסיר חסמים קיימים בנוגע להעסקת עובדים מבוגרים, וכן להגמיש את יחסי המעסיק-עובד לאחר גיל הפרישה. יש לנו הרבה מה ללמוד בנושא הזה מהניסיון של מדינות כמו גרמניה והולנד", טוען פרופ' ליידרמן.

"במקביל, יש לפעול לגידול בפריון העובדים במשק", מציין פרופסור ליאו ליידרמן. "קיומו של עודף ביקוש מתמשך בשוק העבודה, ממחיש עד כמה חשוב לנקוט בצעדים שיובילו לשיפור בפריון. בראש ובראשונה, צריך לשפר באופן מהותי את איכות החינוך של הדור הצעיר, תוך פיתוח המיומנויות שיידרשו בשוק העבודה העתידי. כלכלנים רבים בישראל עסקו ועוסקים בבעיית הפריון הנמוך של המשק, ונוכל להרחיב על הנושא הזה בכתבה אחרת".

לסיכום, אומר פרופסור ליאו ליידרמן, כי "ייתכן ולא תהיה לנו ברירה, ונצטרך לאפשר כניסה גדולה יותר של עובדים ממדינות שונות, בדומה לנעשה עתה ביפן. מה שחשוב כרגע הוא, לגשת לגיבוש אסטרטגיה לאומית מול בעיית המחסור של עובדים, המעיבה על הצמיחה ורמת החיים הפוטנציאלית של המשק ".