רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשדור העתיד של התיאטרון פוגש את כתביו של אלתרמן

E
שתפו בפייסבוק

רגע לפני שהם מקבלים התואר המיוחל, קבוצת סטודנטים מבתי ספר לאמנות המופע והתיאטרון מתייצבת בקדמת הבמה כדי להציג את ביצועיהם הטובים ביותר מתוך חומריו וכתביו של נתן אלתרמן. זאת במסגרת "גם הדבר הכתוב מחדש מחכה למחבר", תחרות מונולוגים שהופקה כחלק מאירועי "אמן העיר – שנת אלתרמן" של עיריית תל-אביב-יפו. לתחרות שלוש קטגוריות: הגשת שיר כמונולוג, הגשת מונולוג מתוך תרגומי אלתרמן והגשת מונולוג מתוך מחזה בו השתתפה אשתו השחקנית רחל מרכוס.

"הרעיון הוא לתת פלטפורמה ליוצרים צעירים בשנתם האחרונה, ממש לפני הפריצה הגדולה שלהם לעולם המשחק", מספר רועי יפה, מפיק האירוע. "הטקסטים המורכבים שתרגם אלתרמן ודמותה המיתולוגית של מרכוס, שהייתה חלק בלתי נפרד מתולדות התיאטרון הישראלי, עוטפים את התחרות ויוצרים תמהיל מעניין ומאתגר". יפה מוסיף שהמטרה היא להנגיש לקהל את החומרים המורכבים של אלתרמן ולהחזיר למרכוס את היוקרה שמעט נשכחה, למרות השתתפותה בעשרות הצגות לאורך השנים. חבר השופטים כולל את ציפי פינס, לנה קריינדלין, גלעד קמחי, משה קפטן, לימור שמילה ועירד רובינשטיין. התחרות תתקיים ב-12 לפברואר בתיאטרון הקאמרי.

גל גרינברג | אוניברסיטת תל אביב

גיל: 25
קטע נבחר: מונולוג מתוך "אלקטרה" מאת אוריפידס
קטגוריית השתתפות: הגשת מונולוג - רחל מרכוס
"אני מאוד נמשכת למחזות יווניים", מספרת גל. "יש משהו מעניין בלקחת את השפה העתיקה, הלא יומיומית ולהשתמש בה היום, להפוך אותה לרלוונטית ואישית". גרינברג נמצאת בשנתה השלישית בתכנית למצטיינים, ומספרת שההשתתפות בתחרות היא זכות גדולה, בעיקר כי דרכה התוודעה לפועלה העשיר של רחל מרכוס: "זה עזר לי לגלות אותה, מאותו רגע התחלתי לחקור אודותיה וגיליתי שחקנית מוערכת שהשתתפה בעשרות הצגות לאורך השנים, שלא הפסיקה לעבוד וללמד עד הרגע האחרון". המחזה סובב סביב דמותה של אלקטרה, המתאבלת על מות אביה אגממנון, וסביב נקמתם שלה ושל אחיה אורסטס באימם קליטמנסטרה ובאביהם החורג אייגיסתוס. בשנת 1964 עלה המחזה בתיאטרון הקאמרי, בו גילמה רחל מרכוס את קליטמנסטרה, דמות מורכבת בעלת ניגודים רבים. יכולות המשחק של מרכוס הפרו את הסגנון הכבד של ההצגה, והכניסו אנושיות לדמות האם המיוסרת והזועמת.

ליאור אביבי | סמינר הקיבוצים

גיל: 25
קטע נבחר: מונולוג מתוך ״דון ז׳ואן״, מחזה בחמש מערכות מאת מולייר
קטגוריית השתתפות: מתרגומי אלתרמן
"במונולוג קיימת דמות שכמהה לאהבה ומשתוקקת שיקשיבו לה ויבינו אותה", מסביר אביבי. "מצד אחד הטקסט קומי והמימיקה של דון ז'ואן מצחיקה, אבל מצד שני יש בו משהו כנה ונוגע ללב. הוא פונה לאהובת ליבו ושופך בפניה את רגשותיו. זה מאוד דיבר אליי". נתן אלתרמן תרגם את המחזה מצרפתית בשנת 1965, ומאז הוא תורגם פעם נוספת בשנת 2000 על ידי מרים יחיל-וקס. אביבי מוסיף שאלתרמן, בדרכו הייחודית, הצליח להדגיש את הפן הקומי של הדמות, ולמרות שתרגומו הוא לא העכשווי ביותר, יש בו קסם כובש. מדובר באחד המחזות המודרניים של מולייר, שהכעיס לא מעט אנשים והורד מהבמה לאחר כחמש עשרה הצגות בלבד, אולי מכיוון שהקדים את זמנו. בדיעבד, דמותו המיתולוגית ורודפת הנשים של ז'ואן זכתה לעיבודים נוספים ורבים לאורך השנים. בישראל עלתה הצגת הבכורה על פי עיבודו של מולייר בתיאטרון הקאמרי ב- 2 במאי, באותה שנה בה תרגם אלתרמן את המחזה.

אלינור חן | סטודיו למשחק ניסן נתיב

גיל: 25
קטע נבחר: מונולוג של סאמפונייטה, מתוך "הערב אימפרוביזציה" מאת ‎לואיג'י פיראנדלו, בתרגום של אלתרמן
קטגוריית השתתפות: הגשת מונולוג - רחל מרכוס
המחזה מתאר את יחסי הכוחות המסוכנים בין תיאטרון ומציאות, שחקנים ודמויות, מחזאים ובמאים. לכן, המשיכה של אלינור לקטע הולכת יד ביד עם חייה האישיים, וגם התמות שלו מהדהדות את רוח התקופה. "כסטודנטית למשחק שנה ג', התחלתי להיחשף לעבודה מול במאים שונים. למדתי כמה היחסים איתם חשובים לעבודתי כשחקנית, אבל הצרכים שלי חשובים לא פחות, כמו גם הנאמנות שלי לעצמי" מסבירה חן. חשוב לציין שסאמפונייטה, במקור, היא דמות של גבר. מפתיע? מדובר בדמות חזקה שלא מתביישת להשמיע את קולה ועומדת על שלה בכל מחיר. "ראיתי לנכון לבצע את הדמות כאישה וכשחקנית. הלוואי שדמויות כאלה ייכתבו מלכתחילה עבור נשים", מסכמת חן. החיבור שלה לאלתרמן התחיל עוד בשנתה הראשונה ללימודים, כשהגישה את "שיר משמר" במסגרת פרזנטציית שירה. "כל יצירה שקשורה באלתרמן כוללת עוצמות רגשיות גבוהות, וזה משהו שאני מזדהה איתו". בשנת 1958 עלה "הערב אימפרוביזציה" בתיאטרון הקאמרי, בכיכובם של אברהם בן-יוסף, נתן כוגן, דינה דורון ורחל מרכוס, שגילמה את דמותה של סניורה איגנציה, "שחקנית אופי".

נעם ברט | יורם לוינשטיין

גיל: 24
קטע נבחר: "זאת אומרת", לחן: משה וילנסקי, ביצוע: שושנה דמארי
קטגוריית השתתפות: הגשת שיר כמונולוג
"כשלוקחים שיר בחרוזים ומדברים אותו, זה פותח אופציה להמציא לו סיפור חדש, לשחק איתו קצת", אומרת ברט, לה היכרות מוקדמת עם מילות השיר, דבר שהקל על הבחירה בו. "בנוסף, יש בטקסט משהו קומי וגרוטסקי, ואני מאוד אוהבת את הסגנון הזה". ההומור אופייני מאוד לפזמוניו הרומנטיים של אלתרמן, רבים מהם בוצעו על ידי שושנה דמארי. ניתן אפילו לומר שהוא התאים אותם לאישיות הצבעונית שלה כבר בשלב הרעיון. במסגרת שנת אלתרמן, עתידה ברט להשתתף בנוסף גם ב"עץ השזיף", קברט שיעלה בחודש אוגוסט בבימויו של גיל סרי. שמו של המחזה לקוח מסיפור של תרצה אתר, בתו של אלתרמן, בו היא מתארת את חיפושיה אחריו עד למציאתו בבית קפה. באותה נשימה מתוארות בו חוויותיה בתור ילדה שכמהה לקרבת אביה וחיה בפחד תמידי שמא לא יחזור לעולם. הקברט יעבור דרך יצירתה הענפה של אתר, כאשר גם כתביו של אביה ילוו את העלילה.

ספיר יוסף | יורם לוינשטיין

גיל: 25
קטע נבחר: מונולוג של סניורה איגנציה, "שחקנית אופי" מתוך "הערב אימפרוביזציה" מאת ‎לואיג'י פיראנדלו, בתרגום של אלתרמן
קטגוריית השתתפות: הגשת מונולוג - רחל מרכוס
"אני אישה שמאמינה בנשים ובכוח נשי. מרכוס הייתה אישה חזקה ומיוחדת שתמכה בבעלה לאורך כל חייה, גם ברגעים הקשים ולמרות הרומן הידוע שהיה לו". יחסיהם של מרכוס ואלתרמן ידעו עליות ומורדות מתוקשרים, והם היו נשואים עד יום מותו בשנת 1970, אף על פי יחסיו עם הציירת צילה בינדר. "בעיניי, אישה מיוחדת כזאת צריך להנציח" מחדדת יוסף. דמותה של שחקנית האופי, אותה גם גילמה מרכוס בזמנו, היא מעין דיווה בעלת חשיבות עצמית גבוהה, שבסופו של דבר מחליטה להוריד את המסכות ולהציג את האני האמיתי שלה: "היא חושפת את הנפש האמתית והרגישה שקיימת בכל שחקן, וגם את הצדדים הכואבים שמלווים את המקצוע. לדעתי, שחקנים עם תשוקה גבוהה מבינים שלפעמים כדאי להם לשים את האגו בצד כי הם כבולים ליצירה שגדולה מהם, ופשוט לבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר שהם יכולים" מסכמת יוסף.