תכנון נוף: הסודות מאחורי הגנים המפורסמים בארץ

השבילים, המדרכות, הפסלים והמזרקות שמעטרים את פינות הנוי ומבני הציבור ברחבי הארץ, הם חלק מתכנון מוקפד המבוצע על-ידי אדריכלים ומתכנני נופים - המשקיעים מחשבה רבה ומתמודדים עם לא מעט אתגרים בדרך

שרית ליבנה אשכנזי
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אדרכילות נוף
אדרכילות נוףצילום: Viacheslav Lopatin - Sutterstock

כל עיר או מועצה מקומית ברחבי הארץ מקפידה על שילוב של מזרקות, שבילים מיוחדים, פסלים וגנים ירוקים על מנת להעשיר את הנוף במקום. התושבים חולפים על פניהם מידי יום, אך לא תמיד מודעים לעבודה הקשה שעומדת מאחורי אדריכלות נוף וכמות ההשקעה והתכנון אותם היא מצריכה. בין אדריכלי ומתכנני הנוף שאחראיים על פינות חמד המוכרות לנו: חיים כהנוביץ' ותימור סמו.

האדריכל חיים כהנוביץ'

"אדריכלות נוף היא הלב של כל עיר ומקום ציבורי בארץ, בלעדיה היינו רואים סביבנו רק מגדלים של אבן וכדי ליהנות מיופיו של הטבע היינו צריכים להרחיק למחוזות רחוקים", אומר אדריכל הנוף חיים כהנוביץ', העוסק בתחום כבר למעלה מארבעה עשורים וניכר שהתשוקה למקצוע עדיין בוערת בו. "אנשים מטיילים ברחוב, מבלים בגנים ציבוריים או פארקים מוריקים כאשר רובם כלל לא מודעים למחשבה והתכנון הרבים שהושקעו בהם כדי ליצור פינות חמד, להציב ספסלים למנוחה ולטעת עצים שנותנים צל בימים החמים של הקיץ".

כהנוביץ' נולד בקיבוץ גבעת השלושה ובגיל ארבע עזב עם הוריו שהתיישבו בשכונת הוותיקים "נווה כיבוש" בפתח תקווה. המשפחה התגוררה בבית פרטי עם שטח אדמה צמוד וכיוצאי קיבוץ שהיו מחוברים לטבע טיפחו באהבה מטע עצי פרי, גינת ירק ופינת חי. "אני חושב שאמי מעולם לא קנתה תוצרת חקלאית. את מה שגידלנו אכלנו", הוא אומר בחיוך. "האהבה לחקלאות והביקורים אצל המשפחה שנשארה בקיבוץ הבשילו אצלי כבר בגיל 12 לחלום להיות אדריכל נוף, או כמו שכינו זאת אז מתכנן גנים. יחד עם הוריי תכננתי פרויקטים קטנים בחצר שאף זיכו אותנו בלא מעט פרסים בתחרויות שארגנה אז העירייה".

בתום לימודיו צבר כהנוביץ' ניסיון רב בעבודה במשרד השיכון ובמשרדים של אדריכלים מובילים, ביניהם משרד יהלום – צור, זוכה פרס ישראלצילום: חיים כהנוביץ

ההמשך הטבעי בדרך להגשמת החלום היה במעבר ללמוד בתיכון בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", שם עבד במטע, בגן הירק ובגן הבוטני, ומאוחר יותר לאחר שהשלים קורס מ"כים וקורס צניחה השתלב כמדריך במדרשה החקלאית של הנח"ל במחנה 80. "אחרי השחרור עברתי לבאר שבע ועבדתי שנה במכון לחקר הנגב באקלום צמחיה", מספר כהנוביץ'. "תוך כדי בדיקה שלי ושל שניים מחבריי לגבי לימודי אדריכלות נוף בחו"ל, נודע לנו שהאדריכלית המפורסמת רות אניס מגיעה לארץ ללמד בטכניון בחיפה והציעו לנו לדבר איתה. מכיוון שלא היה בארץ מסלול מובנה לאדריכלות נוף, היא הציעה לפקולטה לחקלאות ברחובות ולטכניון לבנות מסלול משותף של תואר ראשון עם השלמה לאדריכלות בתואר שני שיחד ירכיבו את התואר אדריכל נוף. לשמחתי הייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון ואני בוגר המחזור הראשון של הלימודים".

בתום לימודיו צבר כהנוביץ' ניסיון רב בעבודה במשרד השיכון ובמשרדים של אדריכלים מובילים, ביניהם משרד יהלום – צור, זוכה פרס ישראל. בשנת 1980, אחרי ניסיון קצר בניהול משרד עם שותף, יצא לעצמאות ופתח את המשרד שלו שהיום מונה כ- 15 עובדים, בהם אדריכלים והנדסאי נוף, שחלקם עובדים מימיו הראשונים של המשרד.

גן המנהיגים בראשון לציוןצילום: חיים כהנוביץ

המשרד של כהנוביץ' מתמחה במגוון גדול של פרויקטים, כמו: פארקים, גנים, מבני ציבור, מבני ספורט, מגרשים ומתקני ספורט בכל הארץ. בנוסף המשרד מייעץ ומתכנן מזה שנים רבות עבור עיריית תל אביב, כאשר בין הפרויקטים הבולטים נמנים מוזיאון ארץ ישראל, קאנטרי ג', קאנטרי בבלי, עשרות פינות ירוקות, גנים ומזרקות. "אנחנו מעורבים בתכנון כבר בשלב התב"ע (תכנית בניין עיר) בקביעת השצ"פים (שטח ציבורי פתוח), שטחים ירוקים, חתכי כבישים, מסלולי אופניים, מעברים, מדרכות, תאורה, ריהוט גן, פרגולות, פינות משחק וכמובן כל מה שנוגע לצמחיה" מפרט כהנוביץ'. "אדריכלות נוף היא אומנות שנועדה לשלב בין הרבה מאוד פרמטרים כך שיחברו יחד לידי חוויה ויזואלית, חללים מזמינים וצמחיה. ב"פארק מנהיגי האומה" שתכננו כמוזיאון פתוח בראשון לציון, למשל, מוקמו שבעה פסלים של מנהיגי האומה, שולבו אלמנטים של אש ומים, קיר ועליו חרוטים שמות המדינות שהצביעו בעד הקמת המדינה, חצרות שכל אחת מהן מיועדת למנהיג אחר, שבילים שמאפשרים הליכה מסודרת ורציפה והרבה מאוד צמחיה מגוונת ורעננה שמשווה לכל הגן אווירה מיוחדת".

תכנית שתילה - בית המשפט העליוןצילום: חיים כהנוביץ

בזכות הרקע החקלאי והידע הרב של כהנוביץ' בכל הנוגע לצמחים ועצים בא לידי ביטוי גם בכל אחד מהפרויקטים שמנהל משרדו, בזכות התפיסה שהוא מוביל לפיה הגן הוא בעיקר הצמחייה שמעטרת ומשלימה אותו, לדוגמה: גן יד לנופלים בקיבוץ דפנה, בית המשפט העליון בירושלים, גן השוטר והצוק בהרצליה. בנוסף, מייעץ כהנוביץ' לקיבוץ ניר עוז שבנגב בכל הנוגע לצמחיה חסכונית במים, בחירת סוג הדשאים המתאים לאזור והעצים. "לצמחיה עשירה בסביבה אורבנית יש תפקיד חשוב מאוד גם באספקט של ספיגת דו תחמוצת הפחמן, שמרעיל את האוויר וגורם להתחממות כדור הארץ ופליטת חמצן שחשוב לחיים, כחלק מתהליך הגדילה של הצמח, אבל לא פחות חשוב מזה היא משפיעה על מצב הרוח. יש משהו מרגיע בצמחיה ירוקה ופורחת וכשהיא נמצאת בהלימה לסביבה ומשתלבת בנוף השפעה הטובה שלה עלינו בני האדם היא גדולה יותר. לכן יש לתת מקום של כבוד בכל תכנון של עיר או שכונה חדשה גם לתכנון של אדריכל נוף כדי שחווית המגורים באזור תהיה שלמה", מסכם כהנוביץ'.

כתובת: דב פרידמן 8, רמת גן
טלפון: 052-3255733
לאתר של חיים כהנוביץ >>> 

---------------------

תימור סמו – מתכנן נוף

"בכל פרוייקט שאני מתכנן אני מעביר את עצמי חוויה בדמיון של הסתובבות בשטח. בין אם זה מהסתכלות על הנייר או בשלבים מאוחרים יותר בהליכה פיזית בשטח", אומר מתכנן הנוף תימור סמו. "הכלי הזה של להיכנס לעיניים ולרגליים של הצופה, האזרח שנמצא בגן, עוזר לי להבין מה אני חווה, מה נכון ומכניס לחוויית התכנון תלת מימדיות".

תימור סמוצילום: נתנאל טוביאס

כמי שבנעוריו עבד במטעי הבננות של קיבוץ "בית העמק", חובב טיולים בארץ ובחו"ל ומחובר לטבע, הבחירה בתכנון נוף נראית כדבר הטבעי לעשות. תימור החל את דרכו בתחום כשלמד הנדסאי אדריכלות נוף. בלימודיו, בין המשימות שהוטלו עליו הוא נדרש לתכנונים בקנה מידה ותאי שטח שונים בין אם זה במושב או בעיר. "החוויה הזו הייתה סוג של קריאת כיוון עבורי. הבנתי שיש לי הזכות והיכולת להשפיע השפעה חיובית על הסביבה הטבעית ועל האוכלוסייה. נחשפתי לעולם עם אפשרויות בלתי מוגבלות, בו אני יכול לשלב בכל פרויקט את העקרונות, הערכים, תפיסת העולם שלי וכמובן שילוב של יצירה ואמנות".

בתום לימודיו המשיך תימור להתמקצע בתחום והחל לעבוד ב'מנעד', אחד המשרדים המובילים בארץ. בהמשך התנסה בפרוייקטים בקני מידה ארצי. לאחר מספר שנים כשכיר, בהן התנסה בכל שלבי התכנון והעיצוב ועד ניהול פרויקטים בסדרי גודל שונים במגזר הציבורי, פתח סטודיו לאדריכלות נוף - "תימור – עיצוב ונוף".

"לראייתי בכל פרויקט יש שלושה מרכיבים עיקריים: יזם-אוכלוסייה-סביבה. בכל שלב, מהמחקר, לגיבוש הפרוגרמה ועד לשלבי העיצוב והתכנון המפורט וכל מה שביניהם, כל הזמן עלינו למצוא את האיזון והגישור במשולש הזה", מסביר תימור. "לכל  תא שטח/פרוייקט יש מאפיינים משלו - טבעיים, הנדסיים, תרבותיים, ועוד, וכל העת יש למצוא את החיבורים כדי לא לפגוע או למזער נזקים היכן שניתן. כמובן שהכי קל להגיע לשטח קיים, להרוס אותו קומפלט ולהתחיל מהתחלה. אנחנו כמתכננים צריכים להיות רגישים, לכבד את המקום, לשמר מה שניתן וערכי וכמובן להבין היכן הוא ומה הוא מסמל".

כך למשל, אחד הפרויקטים בהם מעורב תימור הוא תכנון מפורט לשכונה באחד מיישובי הפזורה הבדואית בנגב. במחקר המקדים גיבש תימור עקרון תכנוני ראשי. "לגרום לכמה שיותר אנשים לשהות כמה שיותר זמן מחוץ לבית". פשוט. מכאן נובע תכנון של רחובות עם יותר ערוגות מהרגיל ולא רק ריצוף, מה שתורם גם לחלחול מי גשמים, עלויות הקמה זולות יותר, הצללה וקצת ירוק בעיניים. בנוסף, יצירת נישות ישיבה רחבות ברחוב, שצפ"ים (שטח ציבורי פתוח) עם מירב שימושים לכל האוכלוסייה, בדגש על מרחבים קהילתיים ולא מצומצמים. בהתאם לתרבות הבדואית.

עוד מוסיף תימור שבעיניו המהות של אדריכלות נוף היא היכולת לגשר ולחבר בין האדם לטבע ולאפשר לשניהם יחד ולחוד להתקיים ולהתפתח בצורה איכותית יותר. "דרך התכנון אנחנו יוצרים מקום חדש, מסדרים ומארגנים אותו, מפיחים בו חיים חדשים ומאפשרים לו להיות שמיש יותר. דרך התכנון יש לנו את הכוח והיכולת לקדם נושאים סביבתיים אקולוגים, חברתיים, תרבותיים, עסקיים", ממשיך תימור. "לכל שטח יש את הסיפור שלו. לעתים אנחנו, מתכנני הנוף אלו שמספרים, ממציאים אותו. זה בא לידי ביטוי בשרטוט ובבחירת האלמנטים, החומרים, סוגי הצמחייה. לכל דבר יש סיבה. תמיד צריך למצוא גם את האיזון בן פרקטיקה לאמנות, בסופו של דבר הם צריכים להתקיים לשנים. חשוב לי שהגן, השטח ישדר שמחה, שיהיה נעים לשהות בו. אני מאמין גם שכמתכננים יש לנו שליחות והיכולת להשפיע על איכות חיינו ועל הסביבה הטבעית שלעתים אנו משמשים כמגינים שלה".

מתוך תכנון שכונה אבו קרינאת שכונה 5 - תימור סמו

כששואלים את תימור איזה מהפרויקטים שתכנן הוא אוהב במיוחד הוא אומר שבאופן כללי הוא אוהב להתעסק עם פרויקטים גדולים ומאתגרים. "פרויקט תכנון השכונה הבדואית, שהוא למעשה שכונה שניה שאני מתכנן, הוא המרתק ביותר כיום. הרעיון של יצירת המשהו החשד הזה מתכנון רחובות בעלי נוף טבעי עם ריבוי של ערוגות ויצירת נישות ישבה מרובות, תכנון של שביל נופי וכמובן שהדובדבנים שאלו תכנוני השצ"פים, שיהוו, בתקווה, מרכזי כפר מאד פעילים. לכל אלה נכנסת גם האחריות של שיקום כל דפנות הפרוייקט ולמצב האופטימאלי, לאחר ששינינו אותו 'קצת'.

הדמיה לשכונת אבו קרינאתצילום: צילום: תימור סמו

"לכל מרחב תכנוני יש מטרה וצריך לדעת איך לעשות את החיבור הנכון בין אילוצים, מגבלות, הנחיות וכמובן עיצוב. תמיד זה מאתגר, אבל זה מה שמניע אותי. אני מצליח בכל פעם מחדש לתרגם את הפנטזיה למשהו ישים, לשלב בין חדשני ופורץ דרך למסורתי. המחשבה הזאת שהציור המעניין הזה יהפוך למציאות, ממלאת אותי בסיפוק. אני מזמין יזמים, מנהלי פרויקטים, חברי מועצות ואדריכלים המעוניינים בשיתוף פעולה איכותי ליצור קשר", הוא מסכם.

תימור סמו – מתכנן נוף
טלפון: 052-5752512
למייל של תימור >>>