ניהול כעסים על ידי אריאלה מלצר: מתי הכעס שולט בנו והופך להרסני?

דווקא בתקופה זו שמתאפיינת בלחץ ואי ודאות קיים חשש מפני חוסר שליטה בהתנהגות, שעלולה להוביל אף למצבים הרסניים: כך תמנעו את ההתפרצות הבאה

מיכל ברקו
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אגרוף אש חובט בכף יד
מיכל ברקו
תוכן מקודם

הכעס הוא חלק בלתי נפרד מקשת הרגשות סביבנו ובתוכנו, בעיקר בתקופה האחרונה שמאופיינת בלא מעט תסכול, חוסר ודאות, לחץ ולעיתים גם חוסר אונים. אומנם מדובר ברגש טבעי, המהווה חלק ממנגנון ההישרדות הטבוע בכולנו אך קיים חשש כאשר הוא הופך לצורת הביטוי העיקרית ואף היחידה כלפי עצמנו וכלפי הסביבה. מתי מזהים בעיה שיש צורך לטפל בה, כיצד מזהים התנהגות בעיתית בכל הנוגע לכעס והאם ניתן לשלוט בו?

את התשובות לשאלות אלה ושאלות נוספות בתחום מכירה מקרוב אריאלה מלצר, עובדת סוציאלית קלינית בעלת תואר שני, היא פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. לאחר שבמשך עשרות שנים עבדה במגזר הציבורי, והקימה את המרכז למניעת אלימות במשפחה בלוד, החליטה מלצר לקחת את הניסיון ואת הידע הנרחב שצברה כדי להתמקד בתחום השליטה וניהול כעסים במגזר הפרטי, ולסייע גם לאנשים נורמטיביים, חלקם הגדול בעלי משפחות וקריירות, שאינם עונים להגדרה כאלימים – אבל עדיין נתפסו בעיני החברה כתוקפניים או כקורבנות.

בין תגובה לגיטימית לבין התפרצות

הכעס מגיע במגוון צורות, כאשר חלקן פוגעניות ואף הרסניות. מלצר מכירה מקרוב את הגבול הדק והשברירי בין כעס כתגובה לגיטימית לבין התפרצות שעלולה להביא לכאב, סבל, מצוקה ואף סיכון של ממש.

לפני 20 שנה הקימה מלצר את מכון רעות, במסגרתו עובדים פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, והחלה להנחות סדנאות ולהעניק טיפולים אישיים וזוגיים. זאת, במטרה לסייע ולעיתים אף להציל כאלה שהיו במסלול הרסני כאשר נשלטו על ידי הכעס. יחד עם ניסיונה הרב, מלצר לא מפסיקה ללמוד ולהתפתח, לגלות תובנות נוספות ולפתח ולהצטייד בכלים שיש בהם לסייע לכל אחד, בוודאי במציאות חיים עתירה במתח ולחצים.

"השינוי נמצא בהישג יד". אריאלה מלצרצילום: דן גופמן

"כולנו כועסים. מדובר ברגש לגיטימי, טבעי ואנושי", מסבירה מלצר, "הכעס הוא רגש שמוביל ומכוון אותנו לעצמנו ולצרכים שלנו, הוא הצעקה של הכאב שלא מקבל ביטוי ישיר וגלוי, והוא חושף את המקומות הפגיעים ביותר שלנו. אבל הוא הופך לבעיה כאשר אנחנו משתמשים בו בצורה לא מאוזנת ולא מבוקרת, אם בהתפרצות כלפי חוץ ואם בכליאתו פנימה והפיכתו לאילם. בשתי הצורות ישנה פגיעה, גם באחרים וגם בעצמנו, וכשזה קורה הכעס הוא כמו רעל, זיהום רדיואקטיבי הרסני. הוא פוגע בחיים ובתפקוד שלנו והתדירות שלו רק הולכת וגוברת. הוא תופס מקום דומיננטי בחיים שלנו עד שהוא שולט בנו ומנהל אותנו".

ארבע קבוצות לכעס

מלצר מבחינה בין סוגי הכעס, שבא לידי ביטוי בארבעה אופנים עיקריים. הקבוצה הראשונה מכונה "המתפרצים" –  בעלי הפתיל הקצר שמתרגזים בקלות, ובטוחים שישנה רק דרך אחת נכונה וצודקת וזו הדרך שלהם. הם לעיתים מגיבים בהתנשאות, בביקורתיות, שיפוטיות וזלזול, עלולים להשתמש בצעקות, קללות, גידופים, עלבונות, הפחדה ואיומים או זריקת חפצים. "הכעס שלהם הוא תגובה אוטומטית, מהירה ומהבטן. יש להם חשיבה נוקשה והם מסתכלים על העולם כמקום מסוכן", מסבירה מלצר.

הקבוצה השנייה מכונה "הדוחסים שנמנעים מביטוי הכעס" –  מדובר באנשים החוששים מכל צורת ביטוי של כעס, הן כשמדובר בהם עצמם והן מצד הסביבה. "הם חוששים מעימותים ומכך שיפגעו ביחסים שלהם עד שישאירו לבד", אומרת מלצר, "הם לא מאמינים בזכות שלהם לבטא את הצרכים ואת הרצונות, ועסוקים בלרצות עד כדי ביטול עצמי". אותה קבוצת אנשים מתאפיינת מהערכה עצמית נמוכה ונמצאת כל העת בתחושה של תלות וחוסר אונים, המוביל לייאוש, דיכאון ולהלקאה עצמית. יש גם את אלו שמתנדנדים בין התפרצות לדחיסה וחוזר חלילה.

הקבוצה השלישית, המכונה "פרטיזנים" מתאפיינת בהתנהגות פסיבית-אגרסיבית - האנשים שנעלבים, נפגעים ומרגישים את הכעס אך משום שהם מפחדים מקונפליקט ועימות ישיר, הוא נשאר בינם לבין עצמם והכעס רק מתבטא באופן סמוי ושקט. לעיתים זה במודע, ולעיתים, באופן לא מודע.

"אלו אנשים שמתקשים לסרב בגלוי לבקשות אך נמנעים מלגלות התנגדות ישירה. זו יכולה להיות אגרסיה שקטה, הסתגרות בתוך עצמם או צורת ענישה סמויה שבאמצעותה הם לא נותנים את המענה המבוקש לצרכים של הזולת", מסבירה מלצר, "זה יכול להתבטא בשתיקה תוקפנית, חוסר היענות לבקשות בתואנות ואמתלות שונות, שכחה, כביכול, עייפות, דחיית הביצוע ועוד. במקום להוציא את התוקפנות בצורה גלויה הם מתחכמים ועושים זאת בצורה סמויה".

אסרטיביות ויחס מכבד לזולת

בעזרת הטיפול שהיא מעניקה, מובילה מלצר את האנשים שבטיפולה אל האסרטיביות: הקבוצה הרביעית המכונה אסרטיביים. זו קבוצה של אנשים שבטוחים בעצמם, ולכן משתפים פעולה, ומעניקים מקום, יחס מכבד לזולת והערכה לאחרים, גם כשהם רוצים וצריכים אחרת מהם. דבר נוסף המאפיין את הקבוצה: מי שמשתייך אליה מגיב למצבים שונים באופן ענייני, ומצליח להתגבר על התסכולים ועל הקשיים מבלי לפגוע, לא בעצמו ולא באחרים. "אותם אנשים רואים גם את הצרכים של עצמם וגם של האחרים, ומחפשים את הפתרון שייתן מענה לשני הצדדים", מסבירה מלצר, הם מקבלים את העובדה שיש אנשים שחושבים אחרת והם פועלים באמצעות שכנוע ולא באמצעות כפייה".

מלצר מסבירה ומדגישה כי הכעס הוא רגש משני, בא לידי ביטוי בעקבות תחושות כמו חוסר אונים, פגיעה, עלבון, השפלה, כישלון וביטחון עצמי נמוך. "כאשר קשה לנו לשאת בתוכנו את הרגשות האותנטיים האלה ואנחנו לא מצליחים לתת להם ביטוי גלוי, ישיר ואמיתי, הם הופכים לכעס וכך אנחנו משליכים את הרגשות הבלתי נסבלים האלה החוצה". בכך, מסבירה מלצר, תחושת הפגיעה העמוקה שיוצאת מאיתנו מושלכת כלפי הקרובים והאהובים שמסביבנו, כאשר מנגד הם עלולים להשיב לנו בתגובות של מרד, מאבק או פחד וכניעה.

"זהו מצב בעיתי שמתדלק את הפעם הבאה של התפרצות כעס, שמעלה את השאלה 'מתי' ולא 'האם' תהיה ההתפרצות הבאה, אומרת מלצר ומסבירה כי "הפעם הבאה" עלולה להיות בעלת עוצמה גבוהה יותר וקשה יותר.

"בסדנאות ובטיפולים הפרטניים אנו מתמקדים גם בדרך שבה אנחנו מנהלים את הכעס, ובמקביל ולא פחות חשוב - במה מנהל אותנו בעולם הפנימי שלנו", אומרת מלצר, "מה קרה? איזה כאב התעורר ועל מה הוא מתיישב? כיצד אנחנו יכולים לתת לו מענה? איפה אנחנו לוקחים אחריות ומתמודדים עם הרגשות שבתוכננו, מה אנחנו רוצים ולמה אנו מצפים?".

מה שעומד בבסיס הרעיון הוא שליטה באופן שבו אנו מגיבים, כך שלא נפעל באופן אוטומטי ואימפולסיבי ובמקום זה נמצא דרכים אחרות לביטוי, כאלה שאינן עלולות לפגוע בנו ובסובבים אותנו.

שורש הכאב לבד או בקבוצה

כדי להגיע לשורש הכאב, כבר בשיחת האבחון הראשונית מלצר ממקדת את הבעיות ואת הקשיים שמהם סובלים המטופלים, מסייעת להם להבין ולזהות את הכאב שנמצא בתוכם ובונה להם תוכנית טיפול. התוכנית יכולה להיות פרטנית בהתאם למצבו וליכולותיו של המטופל או לחילופין תוכנית במסגרת סדנה עם מספר משתתפים מוגבל, על מנת שכל אחד מהם יקבל תשומת לב ומקום. הסדנאות כוללות 10 מפגשים, של שעתיים וחצי לכל מפגש, מלבד המפגש הראשון והאחרון הארוכים יותר.

לומדים לקחת אחריותצילום: באדיבות אריאלה מלצר

במהלך המפגשים המטופלים מצליחים לקיים דיאלוג שמאפשר להם לשתף ולראות את האחר, ללמוד על עצמם באמצעות האחרים המשמשים להם מראות לעצמם, לפתח ביטחון עצמי וחוזק פנימי, ללמוד לקחת אחריות ולשנות את זווית הראייה מתוך שינוי תפיסתי. כל זאת, באמצעות הכלים הרבים שעומדים לרשותה והטכניקות שפיתחה כאשת מקצוע בעלת ניסיון רב בתחום.

"לאורך הטיפול או במהלך הסדנה המשתתפים מספרים וחושפים אירועי כעס שהתרחשו ומתרחשים בחייהם. הם לומדים לזהות כיצד מתפתח תהליך הכעס בתוכם ומה ניתן לעשות בכל שלב, ולהבחין מראש בחלקים בתוך עולמם הפנימי שעומדים מאחורי התנהגותם", אומרת מלצר, "באמצעות הטכניקות והכלים שהמטופלים מקבלים הם לומדים לעצור את התגובות האוטומטיות ולהתבטא מתוך האמת שלהם ומתוך חוזק פנימי ויחס מכבד, בלי לפגוע באחרים ובלי לפגוע בעצמם. הם גם רוכשים מיומנויות תקשורת בינאישית מכבדות ואסרטיביות".

הטיפול העמוק כולל ניהול יומן כעס, תרגול שוטף של טכניקות ושיטות שונות, צפייה בסרטוני הדרכה וקריאת מאמרים שמתייחסים גם לנושאים ולרגשות שעולים במהלך המפגשים.

"זה מאוד מורכב וקשה לפגוש בכאב, בתסכול ובפחד, וזה עוד יותר לא פשוט לשנות. לכן, כבר מראש אני מבררת מול המטופלים שלי מה גרם להם להגיע אליי. במידה שהם מגיעים מראש מתוך רצון להכיר הכרה בבעיה שלהם, מוטיבציה לשנות ולקיחת אחריות על חייהם והתנהגותם יש אפשרות להתקדם, לעבוד, לעבור תהליך משמעותי ולהוביל לשינוי אמיתי במהות, שיחזיק מעמד לטווח ארוך", מסבירה מלצר ומוסיפה כי בבסיס הטיפולים והסדנאות עומד הרעיון של שליטה בכעס ותקשורת יעילה. "המטרה היא ללמוד כיצד לתת מקום לאנשים שסביבנו ולנו, להכיל ולבטא תסכול וכיצד אנחנו יכולים בו זמנית לכבד את עצמנו ואת האחר. זה מתאפשר בעקבות זיהוי של מה שמנהל אותנו ותרגול עד שאנו מצליחים לשנות את התגובות האוטומטיות שלנו ולהפוך אותן לחלק בלתי נפרד מההרגלים ומהעולם הפנימי שלנו, לחלק מההתנהגות והמהות שלנו. חושוב לתת ביטוי אמיתי וישיר לתחושות שלנו אבל מתוך חוסן וחוזק פנימי, מבלי שנתפרק, ניפגע ונפגע. השינוי הוא אפשרי ונמצא בהישג יד".

מוזמנים ליצור קשר עם אריאלה מלצר

בטלפון: 08-9470691052-2894989
למעבר לאתר>>>
לפנייה במייל: 
melzer@bezeqint.net