היפרדות רשתית: כל מה שחשוב לדעת על התסמינים ודרכי הטיפול

היפרדות רשתית היא מצב חירום שלעיתים מלוּוה בחיזיון של הבזקי אור שמחייבת אבחון וטיפול מהיר שכן הדבר עלול לגרום לאיבוד ראייה. ד"ר אבי אוחיון, מומחה לניתוחי קטרקט ורשתית, מסביר על דרכי הטיפול ומה הצעדים שיש לנקוט ברגע שהתסמינים מופיעים

בשיתוף: ד"ר אבי אוחיון
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עין דיגיטלית
בשיתוף: ד"ר אבי אוחיון
תוכן שיווקי

רשתית העין נמצאת בחלק הפנימי של גלגל העין ומהווה שכבת תאים דקה. הרשתית היא האחראית על העברת אותות האור המגיעים לעין אל עבר המוח. תפקיד הרשתית לבצע את העיבוד הראשוני של הקלט הראייתי ובעצם יוצרת תמונה דו מימדית הפוכה שמתורגמת לאותות חשמליים ובהמשך המוח מבצע עיבוד מורכב לפרספציה והיפוך חזרה של התמונה.

מהי בעצם היפרדות רשתית ואילו בעיות ראייה היא עלולה ליצור? מהם הטיפולים האפשריים ומהן ההשלכות של הליך רפואי מסוג זה?

ד"ר אבי אוחיון, הוא רופא עיניים מומחה לניתוחי רשתית, זגוגית ולניתוחי קטרקט, מנתח בכיר ביחידת הרשתית, במרכז הרפואי איכילוב, רופא ומנתח בבית החולים עין טל, יועץ רשתית בכיר ומנתח קטרקט ורשתית באסותא, ורופא עיניים עצמאי במכבי שירותי בריאות - נותן לנו את כל המידע החיוני שחשוב להכיר על אבחון וטיפול בהיפרדות רשתית.

מצב של היפרדות רשתית נוצר כאשר מצטבר נוזל בין הרשתית לבין דופן גלגל העין. היפרדות רשתית יכולה להיות מ-3 סוגים: רגמטוגני (קשור לקרע, רוב המקרים), משיכתי (בשל הצטלקויות, בעיקר אצל חולי סכרת) ואקסודטיבי (הצטברות נוזלים מסיבות שהן לא קרע, לדוגמא גידולים או מחלות דלקתיות).
בהיפרדות רשתית רגמטוגנית, הנוזל חודר מתחת לפני הרשתית בשל קרע ברשתית ובמידה ומרכז הרשתית (המקולה) מתחיל להיפרד עלולה להיגרם פגיעה בראייה ואף עיוורון. היפרדות רשתית מתקיימת בשכיחות של 1 לכל 10,000 איש וברוב המקרים היא נוצרת באופן טבעי וללא כל קשר לפגיעה חיצונית. עם עליית הגיל הסיכון להיפרדות של הרשתית עולה.

תסמינים וזיהוי היפרדות זגוגית ורשתית

הזגוגית היא החומר הג'לי הממלא את חלל העין ונמצא בין הרשתית לבין עדשת העין. באופן טבעי, עם השנים זגוגית העין הופכת לנוזלית יותר ועוברת תהליך הנקרא "תמט" ובפועל היא קורסת לתוך עצמה ונפרדת מהרשתית (אלה אותם "רחפנים" או "זבובים" שהמון מטופלים רואים). מצב זה עלול לגרום לקרע ברשתית שיכול להתבטא במספר סימפטומים:

  • תחושה של משהו שצף ונע בתוך העין ("רחפנים", "זבובים", "יתושים")
  • הופעת הבזקי אור ללא קשר לחשיפה לשמש או לאור בוהק (כמו פלאש של מצלמה/ ברקים או צבעים משונים)
  • חלק משדה הראייה נפגע והופך לשחור ושטח זה ממשיך לגדול ("וילון" מול שדה הראייה)
  • איבוד ראיה היקפי, מרכזי או בשניהם
  • בשלב מתקדם הראייה נפגעת על לכדי זיהוי אור וחושך בלבד

ברגע שאחד מהסימפטומים שלמעלה מופיעים, יש להגיע לבדיקה אצל רופא עיניים בהקדם. הרופא יבחן את היקף הרשתית לאחר שיבצע הרחבת אישונים למטופל בעזרת טיפות. מהבדיקה אפשר יהיה לגלות האם ישנו קרע ברשתית או היפרדות רשתית. במקרים מסוימים עשוי להתפתח דימום בחלל הזגוגית, דבר אשר מקשה על בדיקת הרשתית, ואז הרופא יפנה את המטופל לבדיקת אולטרסאונד של גלגל העין.

קבוצות סיכון

ישנן מספר אוכלוסיות אשר נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר מאחרות. נציין כי לרוב הגיל מהווה פקטור משמעותי בהיפרדות רשתית, אך התופעה יכולה להופיע גם אצל צעירים ולכן אין להתעלם מהתסמינים בשום גיל. אנשים אשר סובלים או סבלו מקוצר ראיה (מיופיה) נמצאים בקבוצת סיכון (כולל אלו שעברו ניתוח לייזר להסרת משקפיים) וכך גם אנשים שעברו ניתוח עיני כמו קטרקט.

היסטוריה משפחתית  של היפרדות רשתית, היסטוריה של קרע רשתית בעין אחת והיסטוריה של היפרדות רשתית בעין אחת, מגדילות את הסיכון להיפרדות רשתית באותה עין ובעין השנייה. סיכון נוסף אחרון הוא נקודתי וזאת לאחר פגיעה ישירה (טראומה) בעין כשהוא מתייחס לרגע הפגיעה אך גם לתקופה שאחריה (כלומר ההיפרדות יכולה להופיע שנים לאחר הפגיעה).

דרכי טיפול בהיפרדות רשתית

ההחלטה כיצד לטפל בהיפרדות תתקבל לאחר בדיקה מקיפה והבנת חומרת הבעיה. במקרה של קרע בלבד, ללא היפרדות של הרשתית מדופן העין, מטפלים באמצעות לייזר, בהרדמה מקומית וללא ניתוח. הטיפול ממוקד, יכול להתבצע באופן מידי וההתאוששות מהירה.

במקרים בהם החלה היפרדות של הרשתית מדופן העין, יש לבצע ניתוח שבמסגרתו יאוחה הקרע וינוקז הנוזל שהצטבר מאחורי הרשתית. גם כאן יש לבצע את הטיפול באופן מהיר ככל האפשר כיוון שכל עיכוב עלול להוביל להחמרה עד לאיבוד הראיה לחלוטין. הרופא יבחר את השיטה הניתוחית בהתאם למצב העין והמטופל כשעומדות לרשותו מספר אפשרויות:

הזרקת גז לעין – Pneumatic Retinopexy הוא טיפול המורכב משני שלבים. בשלב הראשון מטפלים בקרע על ידי הקפאתו (טיפול בקריו) ובשלב השני מזריקים גז לעין ויוצרים בועת גז על מנת לחסום את הקרע. הבועה מתייצבת במקומה ומונעת את כניסת הנוזלים דרך הקרע.

טיפול זה מתבצע בהרדמה מקומית, ללא צורך בחדר ניתוח, אך הוא מתאים רק במקרים בהם הקרע או הקרעים נמצאים בחלק העליון של העין (כיוון שהגז נוטה לעלות למעלה). במקרה הצורך ניתן לשלב שימוש בלייזר במקום או בנוסף להקפאה. חשוב לציין כי על המטופל לשמור על תנוחת ראש מסוימת (בדר"כ מטה) למשך כשבוע להצלחת הטיפול.

ניתוח חיגור – Scleral Buckle הוא ניתוח שבעבר היה מאוד נפוץ ובו מטפלים בשלב הראשון בקרע על ידי הקפאה. בשלב השני נעשית תפירה של חגורת סיליקון קשיח סביב גלגל העין מתוך מטרה לקרב את הרשתית אל עבר הקיר של גלגל העין.

מטרת הניתוח היא להצמיד את הרשתית אל גלגל העין, הוא אחד הניתוחים הוותיקים ושיעורי ההצלחה גבוהים ויתבצע כשהרופא יזהה כי זהו הטיפול הנכון ביותר. יש לציין כי השכיחות של ניתוח זה ירדה משמעותית בשנים האחרונות בעולם המערבי וניתוח ויטרקטומיה הרבה יותר נפוץ עם שיעורי הצלחה דומים.

מטרת הניתוח היא להצמיד את הרשתית אל גלגל העיןצילום: 123RF.com

ניתוח כריתת זגוגית (ויטרקטומיה) – Vitrectomy הוא ניתוח המיועד למצבים מורכבים ובמהלכו מצמידים את הרשתית אל גלגל העין. בשלב הראשון של הניתוח יוכנסו מכשירים עדינים דרך לובן העין ומסירים את הזגוגית אשר גרמה לקרע ברשתית. לאחר מכן מצמידים את הרשתית ומשתמשים בלייזר כדי לטפל בקרעים.

בסיום ימולא חלל הזגוגית בגז או שמן סיליקון (תלוי בהחלטת המנתח) וזאת כדי לשמור את הרשתית במקומה עד שהיא תיצמד לגלגל העין. במידה והושאר גז בחלל העין, על המטופל להיות בתנוחת ראש מסוימת למשך כשבוע ולאט לאט הגז נספג באופן עצמוני לאחר כמה שבועות ללא צורך בניתוח נוסף. במקרה והושאר שמן סיליקון בעין, לאחר מספר חודשים, כשהרשתית צמודה לגלגל העין, יש לבצע ניתוח נוסף להוצאת שמן הסיליקון.

הכנה לטיפול ולתקופת ההתאוששות

ברגע שמתגלה היפרדות רשתית המטרה היא לטפל בה בהקדם האפשרי. עם זאת, הרופא ירצה לבצע בדיקות מקיפות כמו א.ק.ג, צילום חזה, בדיקות דם כדי לקבל תמונת מצב מלאה על בריאות החולה לפני הניתוח. כמו כן, תתבצע פגישת טרום הרדמה של המטופל עם הרופא המרדים טרם הניתוח. בנוסף, במידה ויש צורך בשינוי בנטילת התרופות, הרופא יודיע על כך למטופל.

ביום הניתוח יינתנו למנותח טיפות להרחבת האישונים, תתבצע הרדמה (בהתאם לסוג הניתוח, כללית או מקומית) והרופא המנתח יבצע את הניתוח. בשבוע שלאחר הניתוח יש להימנע ממגע של מים בעין המטופלת ובמידה וישנן הפרשות יש לנקות אותן רק עם מגבון המיועד לכך. במקרים של טיפול בגז יש להימנע מטיסה, צלילה, עלייה לגבהים או שכיבה על הגב עד להיעלמותו.

בתקופה של כחודש לאחר הניתוח יש להימנע מפעולות פיזיות מאמצות. שבוע לאחר הניתוח יש להגיע לביקורת אך אם ישנן תופעות כמו ירידה דרסטית בראייה, אודם עיני או כאבים חזקים מאוד, יש להגיע לבדיקה בהקדם האפשרי. אחוזי הצלחת תיקון היפרדות רשתית גבוהים בכל הטיפולים המוזכרים לעיל אך חשוב להבין כי גם אם הרשתית חזרה למקומה והניתוח עבר בהצלחה רבה, התוצאה הראייתית לאחר הניתוח עלולה להיות ירודה. טיפול מוקדם מעלה את הסיכוי לשמור על הראיה.